החלטה בתיק פ 40153/07

1.         זוהי בקשה להגשת חוות דעת מודיעינית מטעם המאשימה, להוכחת סעיפים 1 ו-3 בחלק הכללי של כתב האישום המיוחס לשני הנאשמים.

            לפי המפורט בסעיף 1 לחלק הכללי של כתב האישום, הרי בין משפחת אברג'יל  למשפחת אלפרון קיים סכסוך מתמשך על רקע של שליטה בתחום מיחזור בקבוקים באזור המרכז. 

            לפי סעיף 3 לחלק הכללי של כתב האישום, לשני הנאשמים קשר עם משפחת אברג'יל.

            חוות הדעת נערכה על ידי העד פקד רולי שרייבר, קצין פשיעה חמורה במח' איסוף ביחב"ל.

            חוות הדעת שנערכה על ידי העד הינה כאמור בתחום המודיעיני ומבארת ומפרטת את הרקע לסכסוך בין שתי המשפחות, את הקשר בין הנאשמים לבין משפחת אברג'יל כאשר האמור בחוות הדעת אינו בגדר חלק מיסודות העבירה המיוחסים לנאשמים אך הואיל ומדובר ברקע שהוא בהחלט רלוונטי לטעם התביעה לבירור המניעים לביצוע העבירות,  הרי עתירת המאשימה היא להגשת חוות הדעת.

            המאשימה אינה מייחסת לנאשמים חברות בארגון פשע ומוסיפה שאין בכוונתה להוכיח דברים מעבר לאמור בחוות הדעת.

2.         ב"כ הנאשמים עוה"ד שפטל, סננס ונהרי, התנגדו להגשת חוות הדעת משלושה טעמים שפורטו על ידם, הכל כמפורט להלן.

            א.         חוות הדעת אינה רלוונטית לאישום המיוחס לנאשמים.

בנקודה זו טען עו"ד שפטל שהואיל והנאשמים אינם מואשמים בחברות בארגון פשיעה ואינם מואשמים בכך שהם חלק ממשפחת אברג'יל, הרי איזה טעם יש בהגשת חוות דעת מודיעינית שנסמכת על ראיות בלתי קבילות לצורך הוכחת מניע ורקע לאירועים נשוא כתב האישום כאשר אלה לא הוכחו בראיות קבילות בפני בית משפט, וכאשר המניע אינו בגדר יסוד מיסודות העבירה המיוחסים לנאשמים.

עו"ד שפטל הוסיף וטען בנקודה זו  שחווה"ד אינה יכולה לשמש כראיה כנגד משפחת אברג'יל, וזאת גם על פי הצהרת המאשימה, ועל כן אין כל הצדקה שתהווה ראיה מכל סוג שהוא כנגד הנאשמים כאשר האמור בחוות הדעת לא הוכח בפני בית המשפט.

ב.         העד אינו בגדר עד מומחה.

עו"ד שפטל טען שעל בית המשפט להבדיל בין איסוף מודיעיני לבין הערכת חומר שכזה והסקת מסקנות על בסיס חומר מודיעיני כאשר העד, כפי שמעידים קורות חייו, אינו יכול להחשב כמומחה בתחום הסקת מסקנות ומתן הערכות בתחום המודיעיני, ולכל היותר ניתן לראות בו כמי שעסק באיסוף חומר מודיעיני , זאת ותו לא.

עו"ד שפטל הפנה לעיסוקיו של העד כבלש במשך כ 5 שנים במחלק סמים בימ"ר ת"א, עבודתו כקצין בילוש במחלק הסמים כאשר רק בשנת 2004 עבר לשרת  כקצין איסוף ומודיעין ביחב"ל ורק בשנת 2007 מונה כקצין מודיעין אחראי על רכזי מודיעין שמרכז את האיסוף המודיעיני בנושא 'ארגון אברג'יל'.

ב"כ הנאשמים הפנה בענין זה לשתי החלטות מבית מדרשו של בית המשפט העליון, בפרשת מחאג'נה, בפרשת פיינר, שם קבע בית המשפט העליון את האבחנות הדרושות והראויות לקבלת חוות דעת מטעם מומחה בתחום המודיעיני, כאשר העד במקרה זה אינו עונה על אף לא אחת מאותן הגדרות.

ג.          ב"כ הנאשמים טענו שיש בהגשת חוות דעת זו משום שימוש לרעה בהליכי בית משפט, כאשר חוות הדעת אינה מבוססת על ראיות קבילות, וחוות דעת של מומחה כפי שנקבע על ידי בתי המשפט בבואם לשקול בקשת צד להגשת חוות דעת מטעם מומחה מטעמו, צריכה להיות נסמכת כל כולה על עובדות שהובאו בפני העד, בין אם זה אסף את העובדות בעצמו ובין אם  מלאכה זו בוצעה על ידי אחרים מטעמו ובלבד שמדובר על עובדות של ממש שניתן להציגן בפני בית משפט, ולא כך הדבר כאן.

זאת ועוד, הסניגור הוסיף וטען שיש בחוות הדעת משום השחרת בפניהם של הנאשמים בפני בית המשפט שעה שהמאשימה מבקשת להציג בפני בית המשפט חוות דעת הנסמכת על חומר מודיעיני וראיות בלתי קבילות בדבר קשר בין הנאשמים לבין משפחת פשע כזו או אחרת, ובדבר המניע הלכאורי לביצוע עבירות על ידי הנאשמים - כאשר המחוקק בעצמו וגם בתי המשפט קבעו לא אחת שאין זה ראוי להביא בפני בית המשפט חומר שיכול להשחיר פניו של נאשם בטרם בית המשפט הרשיעו, ולא בכדי נאסר על התביעה להגיש לבית המשפט  גיליון הרשעות קודמות של נאשם כל עוד זה לא הורשע בדין.

עו"ד שפטל הוסיף וטען שמדובר במעשה פסול מטעם המאשימה, שנועד להשיג לה יתרון לא ראוי, שיש בו משום פגיעה לא מידתית בזכיותיהם של הנאשמים, ואל לו לבית המשפט להכשיר מעשה פסול שכזה.

ד.         בסוף טיעוניו העלה  עו"ד שפטל טיעון נוסף שאינו מהווה טעם מהותי אך יש בו לטעמו כדי להצדיק את דחיית בקשת המאשימה.

עו"ד שפטל טען שבהמשך להמלצת בית המשפט הסכימה הסניגוריה להגיש חלק מראיות התביעה ללא חקירה נגדית, בעוד שלגבי חלק אחר הסכימה הסניגוריה לקבל את המלצת בית המשפט להגיש מזכרים ודו"חות של אנשי משטרה חלף עדות ראשית, ובכך סייעה הסניגוריה  בידי בית המשפט באופן ממשי וראוי לקצר את הליך שמיעת הראיות בתיק.