פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
40036-06
23/04/2007
|
בפני השופט:
כבוב חאלד
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אבן חן
עו"ד הרשמן
עו"ד בנאי
|
הנתבע:
1. סמיון בניאורשווילי
2. ג'וני צבניה
3. סיגל צבניה
4. אבי פרץ
5. חברת פאשה טק בע"מ
עו"ד צ'יזיק
עו"ד הראל הכהן
|
| החלטה |
1. באי כוח הנאשמים העלו טענה מקדמית נוספת במסגרת הטענות המקדמיות, אשר לגביה מצאתי להתייחס בנפרד משום חשיבות הסוגיה הנדונה.
2.
טענות באי כוח הנאשמים
לטענת הנאשמים יש לבטל את כתב האישום משתי סיבות:
א. קיים הליך משפטי התלוי ועומד נגד הנאשמים באותו ענין של "הלבנת הון" בבלגיה. לפיכך יש לעכב את ההליכים המתנהלים בישראל באותו ענין מכוח הדוקטרינה של "הליך תלוי ועומד". לטעמם, דוקטרינה זו חלה לא רק ביחס לשני הליכים תלויים ועומדים בישראל, אלא בית משפט בישראל יכול גם לסרב, לפי שיקול דעתו, לדון בענין התלוי ועומד בפני בית-משפט מחוץ לישראל.
סימוכין לכך הם מוצאים בע"א 3868/95 ורבר נ' ורבר, פ"ד נב(5) 817.
ב. הנאשמים 1 ו- 2 הועמדו לדין בבלגיה, כאשר ישנה חפיפה בין התיק הנדון שם לבין התיק הנדון בישראל, ולכן אין להעמידם לדין משום טענת "סיכון כפול/כבר זוכיתי או הורשעתי".
כסימוכין לטענתם זו הם מפנים לדנ"פ 1558/03 מ"י נ' אסד, פ"ד נח(5) 547.
3.
תגובת המדינה
המדינה דוחה על הסף את טענת הנאשמים:
א. לענין טענת "כבר זוכיתי או הורשעתי", בכדי שטענה זו תתקבל, נדרשת זהות ביסוד העובדתי (
actus reus) של שתי העבירות, וזו אינה מתקיימת בנסיבות שבפנינו.
המעשים, ובהתאם גם כתבי האישום, המיוחסים לנאשמים בישראל אינם חופפים למעשים ולאישומים אשר התקיימו בבלגיה. בישראל נעשתה הלבנת ההון באמצעות הנאשמת 5, בעוד שבבלגיה הלבנת ההון נעשתה באמצעות חברה אחרת (Livstar Trading).
מלבד האמור לעיל, טענת "כבר נשפטתי" תחול רק כאשר הזיכוי או ההרשעה הקודמים הוכרעו בישראל. במידה והנאשם הורשע במדינה אחרת, באותו המעשה בדיוק, אך העבירה שבגינה עומד הנאשם לדין היא "עבירת פנים" כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן "החוק"), לא יוכל הנאשם לטעון "כבר נשפטתי" במדינה אחרת.
ב. בהתייחס לטענה בדבר "הליך תלוי ועומד", עמדתה של המאשימה היא כי דין טענה זו כדין הטענה בדבר "סיכון כפול" ו"כבר נשפטתי". אותו כלל, לפיו כתב אישום שהוגש במדינה אחרת, אינו יכול לשמש עילה לטענת "כבר נשפטתי" או "סיכון כפול", יחול אף לענין טענת "משפט אחר תלוי ועומד". מלבד זאת, כאמור לעיל, אין זהות בין כתב האישום אשר הוגש בבלגיה לזה אשר הוגש בישראל.
4.
דיון
א.
טענת "סיכון כפול" וטענת כבר זוכיתי/הורשעתי
על ההבחנה בין טענת "כבר נשפטתי" לבין טענת "הסיכון הכפול", עמד קדמי בספרו
על סדר הדין בפלילים, חלק שני, תשס"ג-2003 וכך כתב:
"המדובר בשתי טענות ה"קרובות" זו לזו אם כי בסיסן העיוני שונה: האחת - סומכת על העקרון של מעשה בית-דין; בעוד שהאחרת מבוססת על עקרון, שאין להעמיד אדם פעמיים בסכנה של הרשעה בפלילים. משמעותה של טענת ה"סיכון הכפול" היא שהנאשם עמד כבר בעבר ב"סיכון" של הרשעה בשל אותו "מעשה", אך בשל טעם כלשהו - שאינו קשור בתביעה, הדיון לא הסתיים בפסק דין מרשיע או מזכה".
מכאן, שהן טענת הסיכון הכפול והן טענת כבר הורשעתי/זוכיתי, עניינם באיסור העמדה לדין פלילי יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה, אלא שטענת הסיכון הכפול תעמוד לנאשם מקום בו הוגש נגדו כתב אישום בהתאם לכללי הסמכות, וש"אילו נתקיים בו הדיון עד גמירא, יכול היה להסתיים בהרשעתו..." (קדמי, שם).
בעוד שטענת כבר זוכיתי/הורשעתי, עניינה בפסק דין הקובע את תוצאות העמידה באותו סיכון. [להרחבה נוספת ראו ע"פ 72/60,
היוה"מ לממשלה נ' האיל סלמאן ג'ועיה ואח', פ"ד יד(2) 1093; בג"צ 4162/93,
נועם פדרמן נ' היועץ המשפטי, פ"ד מז(5) 309; בג"צ 20/50,
ש. שוורץ נ' נשיאות ביה"ד הצבאי העליון ואח', פ"ד ד(1) 185; ע"פ 2910/94,
ארנסט יפת ו- 8 אח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221].