פ
בית משפט השלום באר שבע
|
3889-03
26/06/2006
|
בפני השופט:
אקסלרד ישראל
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל - הועדה המחוזית לתכנון ובניה
עו"ד כהן דוד
|
הנתבע:
בן דוד יהודה
עו"ד הכט ילון
|
| החלטה |
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר, לאחר שתוקן, מייחס לו ביצוע עבודות או שימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 204 ו-208 לחוק התכנון והבניה תשכ"א - 1965.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 21.3.06 נשמעה פרשת התביעה. בתום העדויות טען ב"כ הנאשם כי אין להשיב לאשמה. על פי החלטתי מאותו יום הגיש ב"כ המאשימה תגובה בכתב לבקשה. ב"כ הנאשם לא ניצל את זכותו להגשת תשובה לתגובת המאשימה.
טוען ב"כ הנאשם שבראיות מטעם המאשימה אין ולו מילה אחת שתקשור את הנאשם לבניה נשוא כתב האישום. לטענתו, בלי מרכיב זה אין להרשיע אדם בבניה ללא היתר.
לאחר ששקלתי את הדברים, אני סבור שדין הטענה כי אין על הנאשם להשיב לאשמה - להידחות.
סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק") קובע כדלקמן:
"158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה
נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין ביוזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה."
הכלל הוא כי על מנת שהטענה כי אין להשיב לאשמה תיצלח בידו של נאשם, עליו לשכנע את בית המשפט כי אין בראיות שהוגשו מטעם המאשימה משום ראיות לכאורה לביסוס הרשעה. נקבע לא אחת כי די בקיומן של ראיות בסיסיות ודלות כדי לעבור את מחסום הראיות לכאורה כנדרש בסעיף 158 דלעיל. בית המשפט בוחן אם יש בראיות שהוצגו בפניו משום ראיות ראשוניות ואם הגיע למסקנה שכך הדבר, תדחה הטענה כי אין להשיב לאשמה. כאשר בוחן בית המשפט את ראיות התביעה לעניין סעיף 158 לחוק יוצא בית המשפט מתוך נקודת הנחה, לאותו שלב, כי יש ליתן לראיות שנשמעו את מלוא האמון והמשקל הראייתי. ראה לענין זה בספרו של י. קדמי
סדר הדין בפלילים, חלק שני, עמודים 1048-1055.
הדברים נקבעו בע"פ 141/84 טובול נ' מדינת ישראל פ"ד לט' (3), 606, וכן גם בע"פ 732/76 כחלון נ' מדינת ישראל פ"ד לב' (1), 179, שם נקבע:
"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא ...ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת הראיות... מן התביעה לנאשם."
אני סבור שבמקרה שבפניי עברה המאשימה את מחסום קיומן של ראיות לכאורה לעניין סעיף 158 לחוק. אני סבור שהראיות אשר הוצגו בפניי יש בהן משום מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את נטל הבאת הראיות אל כתפי הנאשם. לשלב הזה של הדיון בתיק, אוכל לומר כי הראיות שהוצגו בפניי יש בהם מעבר לראיות דלות וראשוניות.
הצדדים אינם חולקים על כך שנעשתה בניה ללא היתר. טענת ב"כ הנאשם כי לא הוכח כל קשר לבניה ללא היתר לבין הנאשם.
אני דוחה טענה זו. ראשית, אפנה לדברי הנאשם עצמו בדיון שהתקיים בפני כב' השופט שפסר ביום 19.2.04, בעמוד 2 שורה 4 לפרוטוקול, שם אמר הנאשם: "אני בניתי ללא היתר, אבל לא המשכתי לבנות לאחר שקיבלתי את צו ההפסקה המנהלי". אין ספק כי יש באמירה זו לפחות ראיה בסיסית וראשונית לכך שהנאשם ביצע את הבניה נשוא כתב האישום.
מעבר לכך, כתב האישום המקורי, בטרם תוקן, יחס לנאשם המשך בניה בניגוד לצו הפסקה מנהלי. צו ההפסקה המנהלי צורף לכתב האישום, הוא מופנה לנאשם. בדיון שהתקיים ביום 19.5.05 בפני כב' השופט רוזין, הצהיר ב"כ הנאשם בשם הנאשם: "אני מאשר שניתן צו הפסקה מנהלי, הוא בוצע ומבוצע עד היום". יש בדברים האלה כדי לקשור את הנאשם לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
לאור הדברים דלעיל, אני דוחה את טענתו של הנאשם כי אין עליו להשיב לאשמה.
אני קובע דיון לשמיעת ראיות הנאשם ולסיכומי הצדדים בעל פה, ליום 21.11.06 בשעה 14:00.
על הנאשם לדאוג לכך שבמועד הדיון יתייצבו כל עדיו וכי תוצגנה כל ראיותיו.
ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ו (26 ביוני 2006) במעמד הצדדים.