בפני בקשה של ב"כ הנאשם שלא לקבל את ההודעות שנגבו מהנאשם ע"י חוקרי המאשימה ולבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק.
קבילות ההודעות
במסגרת משפט זוטא, שמעתי את עדויותיהם של: מר דורון ארבלי, מר רוזנברג שוקי, מר גוטמן אבי, מר עודד רון, מר איציק דניאל, את הנאשם ואת אשתו של הנאשם. (להלן: "העדים").
לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בהודעה שנגבתה מהנאשם ביום 10.8.05 שעה 21:30 ע"י העד מר איציק דני, בהודעה שנגבתה מהנאשם ביום 11.8.05 שעה 02:20, ע"י מר עודד רון, בהודעה שנגבתה מהנאשם ביום 11.8.05 שעה 11:00, ע"י העד מר גוטמן אבי, בהודעה שנגבתה מהנאשם ביום 14.8.05 שעה 11:20, ע"י העד מר גוטמן אבי, בהודעה שנגבתה מהנאשם מיום 1.9.05 שעה 11:05, ע"י העד מר גוטמן אבי. צפיתי בקלטת (21/5) ועיינתי בתמליל (1- 5770), שעניינם הודעה שנגבתה ע"י העד, מר שוקי רוזנברג אשר לא תועדה בכתב. צפיתי בקלטת (22/5) ועיינתי בתמליל (2- 5770) שעניינם תיעוד ההודעה שנגבתה ע"י העד מר גוטמן אבי ביום 11.8.05 שעה 11:00. צפיתי בקלטת 23/5 ועיינתי בתמליל (3- 5770) שעניינם תיעוד ההודעה שנגבתה ע"י העד מר גוטמן אבי ביום 14.8.05 שעה 11:20 (להלן: "ההודעות") ועיינתי במוצגים הנוספים שהוגשו ע"י ב"כ הצדדים ובסיכומיהם, מצאתי כי ההודעות שנגבו מהנאשם קבילות, למעט ההודעה שנגבתה מהנאשם ע"י מר גוטמן אבי ביום 11.8.05 שעה 11:00 (הודעה שתועדה בקלטת וידאו 22/5 ותומללה בתמליל 2- 5770), כאשר הנימוקים להחלטתי יפורטו בהכרעת הדין.
הגנה מן הצדק:
ב"כ הנאשם עתר בסיכומיו לביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו ולבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק בשל התנהגות שערורייתית של המאשימה.
אני דוחה את טענת ב"כ הנאשם כי יש לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק.
בע"פ 4596/05 - זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 2082 ,עמ' 2088 פורטה דוקטרינת ההגנה מן הצדק ע"י כב' השופט לוי וכלשונו:
"...דוקטרינת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית-המשפט לבטל אישום, בשל כך שלא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן, או שההעמדה לדין פוגעת בעקרונות הצדק (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, 370; בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(1) 529, 543; בג"צ 5319/97 קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נא(5) 67, 94; על"ע 2531/01 חרמון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(4) 55, 77; וע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח', טרם פורסם,31.3.2005).
ההצדקה המרכזית לשימוש בסמכות זו הנה הרצון להבטיח, כי רשויות החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה לשמש בלם לפעילות אכיפה שלוחת-רסן, עיוורת לאינטרסים זולתה, המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון-חוק. זוהי סמכות יוצאת דופן, וכך גם הנסיבות המצדיקות את הפעלתה. היא משלבת בתוכה מארג מורכב של ערכים מתחרים: קידום האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין של עברינים, בצד ההכרח להקפיד בזכויות הנאשם; הרצון להגיע לחקר האמת, אך לא בכל מחיר; הגנה על ביטחון הציבור, בצד החובה לשרש שימוש לרעה בכוח שלטוני. על בית-המשפט, הבוחן אם קמה לנאשם הגנה מן הצדק במקרה פלוני, ליתן דעתו לאיזון עדין ומורכב זה, שעל עיקריו עמדנו לא מכבר בפרשת בורוביץ הנ"ל.
על בית-המשפט "לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בענינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם, וזאת, במנותק משאלת אשמתו או חפותו" (שם, בפסקה 21 לפסק הדין). עליו לבחון אם קיום ההליך הפלילי - חרף הפגמים שנפלו בו - פוגע בתחושת הצדק וההגינות. העדשה דרכה נבחנות, במקרה נתון, ההצדקות להפעלת הדוקטרינה היא, בעקבות פרשת בורוביץ, רחבה מבעבר ואינה מוגבלת עוד לטעמיה המצמצמים של הלכת יפת, קרי ל"התנהגות בלתי נסבלת של הרשות", שיש בה כדי "לזעזע את המצפון" (שם, בע' 370). תחת זאת, נערכת בחינה תכליתית-מהותית של כלל הנסיבות (פרשת בורוביץ, שם)".
מהראיות שהובאו בפני לא מצאתי כי התנהגות המאשימה מצביעה על פגיעה בתחושת הצדק וההגינות שיש בה כדי לבטל את כתב האישום על פי העקרונות שנקבעו בפסיקה.
ההודעה מיום 11.8.05 שעה 11:00 שנגבתה ע"י מר גוטמן אבי, הקלטת (22/05) והתמליל
2- 5770 יוחזרו למאשימה.
מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בפקס ובדואר.
ניתנה היום כ"ו בכסלו, תשס"ח (6 בדצמבר 2007) בהעדר.
דגנית.א.