פ
בית משפט השלום באר שבע
|
3587-05
23/02/2006
|
בפני השופט:
באומגרט איל
|
| - נגד - |
התובע:
הועדה המחוזית לתיכנון ובניה שיקמים
עו"ד ד. כהן
|
הנתבע:
אהרון מלכיאל
עו"ד ג. היכל
|
| החלטה |
לפניי שתי בקשות והן:
א. בקשת המאשימה להטיל עליה ביצוע צו הריסה.
ב. בקשת הנאשם לעכב ביצועו של צו הריסה.
רקע
על פי הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ביום 16.12.01, תוקן כתב אישום שהוגש ביום 17.6.99. במסגרת הסדר הטיעון הנאשם הודה והורשע בביצוע, ללא היתר, של עבודות בניה הטעונות היתר וזאת בניגוד לסעיפים 145(א), 204(א) ו- 208 לחוק התיכנון והבנייה , תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").
כך הוסכם על הצדדים בהסדר הטיעון כי ינתן צו הריסה למבנים שנבנו ללא היתר. עפ"י ההסדר ביצוע צו ההריסה נדחה ל- 18 חודשים. הצדדים היו מודעים לקיומה של אפשרות כי במשך תקופת הדחייה לא יינתן היתר. לפיכך, הוסיפו כי הנאשם יוכל לעתור לאורכה נוספת לביצוע צו ההריסה "במידה שהדברים יתארכו שלא באשמתו של הנאשם, ככל שהוא פעל מטעמו ללא לאות".
בית המשפט (כב' השופט ואגו), אישר את הסדר הטיעון.
דא עקא, עד היום לא ניתן היתר למבנים וצו ההריסה לא בוצע. מכאן בקשות הצדדים. המאשימה עותרת לביצוע צו ההריסה ואילו הנאשם לדחיית ביצועו.
העובדות הדרושות לעניין:
כעולה מבקשת הנאשם היה עליו להגיע להסדר עם בעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל.
בסעיף 7 לבקשת הנאשם נרשם במפורש כי למרות שהוא מבקש להגיע עם מ.מ.י. להסדר עוד משנת 1999, הרי שעדיין "אין התקדמות בענין במיוחד לאור הקשיים התיכנונים".
זאת ועוד, יעוד הקרקע המוחזקת ע"י הנאשם הוא חקלאי. הנאשם עושה בקרקע שימוש לצורך גן אירועים. כלומר, נדרש שינוי יעוד הקרקע.
ביום 2.5.02 הודיעה הועדה המחוזית לתיכנון ובניה (דרום) כי התוכנית לשינוי יעוד הקרקע נדחתה.
תוכנית שניה ומתוקנת הוגשה ונדחתה. על החלטה זו הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. העתירה התבררה לפניי כב' השופטת אבידע שבסופו של יום הורתה לועדה לשוב ולדון בתוכנית השניה.
אולם, הועדה לא אישרה גם את התוכנית השניה. לפיכך, הוגשה בקשת רשות ערעור למועצה הארצית לתיכנון ובניה. בקשת רשות הערעור נעתרה והוגש ערעור, אשר טרם נדון. טרם נקבע מועד לדיון בערעור.
ביני לביני, משחלף המועד לביצוע צו ההריסה פנה הנאשם, בהסכמת המאשימה, לבית המשפט לקבלת אורכה לביצוע צו ההריסה. בבקשה המוסכמת מיום 3.12.03 נכתב "הוסכם על המבקש (הנאשם) שבקשה זו תהה האחרונה".(התוספת שלי א.ב.)
נוכח הסכמה זו ניתנה אורכה לביצועו של צו ההריסה עד ליום 1.9.04.
הדיון:
המאשימה מתנגדת למתן אורכה נוספת לביצוע צו ההריסה. לשיטתה, ניתנו די והותר אורכות לקבלת היתר. עוד מפנה המאשימה להסכמה מיום 3.12.03 כי הנאשם לא יעתור לאורכות נוספות.