פתח - דבר
1. בקשה מטעם סנגורו של הנאשם להורות למאשימה להרחיב רשימת עדי התביעה מטעמה, כדי שתכלול גם העדים ההולנדיים, לבל תקופח הגנתו של הנאשם.
פרטי האישום בעניינו של הנאשם
2. בסמוך לחודש מאי 2007, כשם שתואר בכתב האישום, קשר הנאשם קשר עם דניאל שם טוב (להלן:
"דני") ועם בן דודו איציק שם טוב (להלן:
"איציק") לייבא לישראל מהולנד ומהאי קוראסאו שבאיים הקריביים סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1 ק"ג וכן סם מסוכן מסוג אקסטזי. במסגרת הקשר ולשם קידומו, טס איציק, ביום 30.4.07, לאמסטרדם ולאי קורסאו לתקופה כוללת של מספר שבועות, אשר התארכה כדי מחצית השנה על מנת לרכוש הסמים בחו"ל, לייבאם לישראל ולמכרם בישראל יחד עם הנאשם; ועם דני. ביום 29.4.07 צייד דני את איציק במכשיר טלפון נייד, הניתן לשימוש בחו"ל בלבד, כאמצעי לתקשורת בין השלושה. על כל פנים, במסגרת הניסיונות לייבוא הסמים, הציעו דני והנאשם לאנשים שונים לשמש בלדרים ולהעביר סכומי כסף לאיציק באמסטרדם ו/או לקבל ממנו את הסמים כדי לייבאם לישראל. משלא עלה בידיהם של הנאשם ודני למצוא בלדרים להעברת הסמים לארץ, תוכנן שאיציק יחביא הסמים בגופו לאחר שיבלע אותם. במהלך התקופה לוו הנאשם ודני סכומי כסף גבוהים כדי לממן רכישת הסמים לארץ ומחייתו של איציק בחו"ל עד אשר ירכוש הסמים. סכומי הכספים אשר לוו הנאשם ודני וסכומי כספים נוספים שצברו כרווחים מהימורים בלתי חוקיים, הופקדו ב-Western Union Bank והועברו משם לאמסטרדם ולאי קוראסאו לבל ייחשדו הנאשם ודני כמי שמלבינים הון בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000. ביום 30.10.07 היה אמור הנאשם לנסוע לחו"ל כדי לקדם את עסקת הסמים. לצורך כך ניסה הנאשם, אשר צו עיכוב יציאה מן הארץ היה תלוי ועומד נגדו אז, לרכוש דרכון מזויף תמורת סך של 5,000 דולר ללא הצלחה. בסופו של דבר, לא יצאה העסקה מן הכוח אל הפועל בשל מותו של איציק באי קוראסאו ביום 8.11.07 או בסמוך לכך.
יצוין, כי פרטי האישום המלאים לא נכללו בהצגת הפרטים דלעיל שהרי אין בדבר צורך לעניינה של החלטה זו.
3. במעשיו אלה, כנטען, ניסה הנאשם לייבא סם ולסחור בו ללא היתר כדין, זייף הנאשם מסמך וניסה לזייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר. על כן הואשם בעבירות של ניסיון לייבוא סם - לפי סעיפים 13 בצירוף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן:
"חוק העונשין" או
"החוק"); זיוף - לפי סעיף 418 רישא לחוק וכן ניסיון לזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר - לפי סעיף 418 (אמצע) לחוק העונשין בצירוף סעיף 25 לחוק.
השתלשלות ההליכים בתיק עד כה
4. ביום 3.3.08 קוים דיון, במסגרתו של תיק זה, במהלכו הודיע סנגורו של הנאשם, כי בכוונתו לבקש זימונם של כלל העדים מהולנד, אשר היו מעורבים בביצועה של האזנת הסתר ובחקירה מטעמה של משטרת הולנד. לאור האמור ביקשה ב"כ המאשימה לקיים דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן:
"חוק סדר הדין הפלילי"), שעניינו "הסכמה בדבר עובדות וראיות". אשר על כן נתבקש הסנגור למסור תשובתו של הנאשם לאישום בעניינו עד יום 18.3.08 ודיון לפי סעיף 144 האמור נקבע ליום 25.3.08.
5. ביום 25.3.08, זמן קצר לפני שהחל הדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי כאמור, הגיש הסנגור תשובתו של הנאשם לאישומים בעניינו - במסגרתה הכחיש הנאשם, בעיקרם של דברים, ביצועה של עבירה כלשהי. הסנגור אישר, במעמד הדיון, כי קיבל מלוא חומר החקירה ושב וציין, כי חלקים נרחבים הימנו נסמכים על החקירה, אשר בוצעה בהולנד. על כן, ביקש זימונם של כלל העדים הרלבנטיים מהולנד לשם חקירתם שהרי לדידו, "אין דרך משפטית וחוקית" לקיים הדיון בעניינו של הנאשם אלמלא כן (עמ' 6, ש' 8-10).
טענות הצדדים לבקשה
6.
סנגורו של הנאשם הודיע, בהמשך לאמור לעיל וככל שנוגע הדבר לדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, כי לא יוכל לוותר על העדתו של עד כלשהו בשלב זה וכן ביקש לכלול, ברשימת עדי התביעה, העדים אשר היו מעורבים בהאזנת הסתר שבוצעה בהולנד. כך למשל הפנה לסעיף 10 לכתב האישום - במסגרתו צוין, כי איציק שילם לאיש מכס הולנדי כדי שימנע תפיסתו של משלוח הסמים, אשר הוטס לאמסטרדם מקוראסאו. לדידו, משכלול אותו איש מכס בכתב האישום, היה מקום לזמנו לעדות מטעמה של התביעה.
7.
ב"כ המאשימה התנגדה בתגובה וציינה, כי אין מקום להרחיב רשימתם של עדי התביעה שהרי כתב האישום מתבסס, רובו ככולו, על חומר חקירה שאספה משטרת ישראל. בהתייחסה לסעיף 10 - אליו הפנה הסנגור, ציינה ב"כ המאשימה, כי האמור בו נתמך בחומר הראיות שאספה משטרת ישראל. עוד הפנתה ב"כ המאשימה לסעיף 7 בפרק העובדות שבכתב האישום - שם דובר על העברות כספים באמצעות ה- Western Union Bank, בציינה, כי חומר ראיות מפליל בנדון נקלט בהאזנות הסתר שביצעה משטרת ישראל, כאשר חומר החקירה של משטרת הולנד אך מחזק חומר החקירה הישראלי. ב"כ המאשימה השיבה בחיוב לשאלת בית המשפט בדבר כוונתה להסתמך על חומר החקירה ההולנדי, ככל שנוגע הדבר לסעיף 11 לכתב האישום. לדבריה, אין מניעה מעשות כן שהרי הנאשם קשר עצמו להאזנות שבוצעו בהולנד ולא הכחיש, כי קולו נשמע בקלטותיהן של ההאזנות. כמו כן, המדובר בחומר חקירה, המחזק את זה שנאסף במשטרת ישראל כך שאין כל מניעה להסתמך עליו. בתום דבריה ציינה ב"כ המאשימה, כי אם יורה בית המשפט על זימונם של העדים מהולנד הם יזומנו, אך אין בדבר נחיצות. מכל מקום, אם חפץ הסנגור בחקירתם של העדים הללו, פתוחה בפניו הדרך לזמנם כעדי הגנה או לטעון, בתום פרשת התביעה, כי אין להשיב לאשמה. ב"כ המאשימה ביקשה עוד לנצל הישיבה לשם ניהולו של דיון, לגופו של עניין, בשאלת סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, ככל שנוגע הדבר לרשימת עדי התביעה הקיימים.
8.
סנגורו של הנאשם טען, בתשובה לדברי ב"כ המאשימה, כי הנאשם לא הודה בזיהוי קולו בהאזנות הסתר וביקש את בית המשפט להורות למאשימה לכלול ברשימת עדי התביעה את אותם העדים, הנחוצים בעיניו, ככל שנוגע הדבר לחומר ההאזנות בעניינו של הנאשם (מאזינים, מתמללים, עוקבים, מרכזים, מתקינים ראשי צוות החקירה וכיו"ב). בפועל, לא ויתר הסנגור על מי מן העדים שברשימת עדי התביעה ולא הסכים להגשתם של מסמכים כלשהם ללא העדים - באמצעותם, כעיקרון, יש להגישם. במעמד זה הצהיר הסנגור, כי אם יקבל רשימת העדים לישיבת ההוכחות הספציפית, ישקול שאלת הוויתור על עדים אלה ואחרים, נכון לאותו המועד.
דיון
9. עיון בטענות הצדדים, כשם שהוצגו לפניי בדיון אשר קוים בנדון למדני, כי דין בקשתו של הסנגור - להידחות.
סנגורו של הנאשם התעקש, במהלך הדיון, כי על המאשימה לזמן עדי תביעה נוספים, אשר לא נכללו לכתחילה ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום. כל ניסיון לנהל דיון לגופו של עניין, בדבר נחיצות העדתם של עדי התביעה הקיימים ברשימה לא צלח ואך בסוף דבריו התרצה הסנגור לעיין ברשימה המצומצמת לכל מועד הוכחות באשר הוא, בטרם ייתן עמדתו בנדון. הסנגור לא נתן תשובות ענייניות לשאלותיה של ב"כ המאשימה בדבר נחיצותם של עדים, אשר כל תפקידם הוא להציג פלטים אובייקטיביים טכניים, דוגמת אלה שהונפקו על ידי החברות "איסתא" ו"סלקום", ודומה כי הישיבה לא נוצלה כראוי לצורך קידום הדיון - לרווחת מרשו של הסנגור בסופו של דבר. יש להצטער על כך שלא קוים בפועל דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, המשמש אמצעי לקביעת יריעת המחלוקת בין הצדדים ולעמדתם באיתור המחלוקת העובדתית, ככל שנחוצה להכרעה בשאלת אשמתו של הנאשם. הרי לשם כך זומנו הצדדים לכתחילה לישיבה האמורה ומטרה זו לא הושגה. כל שנותר הוא לקוות, כי הסנגור יבחן רשימת העדים בזהירות, בטרם יודיע עמדתו בנדון, לבל יבוטל משאב הזמן היקר והמוגבל של בית המשפט שלא לצורך (דבר העלול לגרור הוצאות), ובניגוד למטרתו של סעיף 144 כאמור.
10. הסנגור ביקש כזכור להרחיב רשימת עדי התביעה ולכלול בה הגורמים מהולנד, המעורבים בהאזנות הסתר בעניינו של הנאשם. לא ראיתי כל טעם להיעתר לבקשה והתנגדותה של ב"כ המאשימה, לעניין זה, מקובלת עליי. למאשימה הפררוגטיבה לבחור עדי התביעה מטעמה, כראוי לשיטה האדברסרית הנוהגת במחוזותינו. ב"כ המאשימה הבהירה דבר התנגדותה בציינה, כי עיקר כתב האישום נסמך על חומר החקירה שנאסף במשטרת ישראל, כאשר חומר החקירה ההולנדי הנו בבחינת חיזוק בלבד וכן ציינה, שהנאשם קשר עצמו להאזנות הסתר כאשר לא הכחיש, כי זהו קולו שנשמע בקלטות. די לי באמור, בשלב זה, כדי להותיר רשימת עדי התביעה, הארוכה ממילא, על כנה. איני סבור שיש בדבר כדי לפגום בהגנתו של הנאשם שהרי שמורה לסנגורו, כשם שציינה גם ב"כ המאשימה, הזכות לזמן העדים הרלבנטיים לדידו כעדי הגנה מטעמו או לטעון, לחלופין, כי אין להשיב לאשמה באם לא יהא בראיותיה של התביעה, לדידו, משום הוכחה לכאורה לאשמה המיוחסת למרשו בכתב האישום (סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי).
11.
סיכומם של דברים - דין הבקשה להידחות.
ב"כ המאשימה תדאג, כשם שצוין בהחלטתי מיום 25.3.08, להעברת רשימת העדים מטעמה,
עד יום 13.6.08, בעבור כל אחת מן הישיבות אשר נקבעו לצורך ניהולן של הוכחות, בימים 23.6.08 ו-29.6.08.