החלטה בתיק פ 2787/99

א. רקע

בקשת ב"כ הנאשמים לעיין בחומר המצוי בקלסר מסמכים, שהובא לבית המשפט על ידי העדה, הגב' בן שאול העובדת במשרד לאיכות הסביבה - מחוז דרום, ושהיה מונח בפניה במהלך עדותה.

ב. המסגרת הנורמטיבית

המסגרת הנורמטיבית לזכות עיון הנתונה לנאשם,  מצויה בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982:

 74. עיון בחומר החקירה

(א)       הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו...לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו.

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

ככל שהמידע המבוקש, אינו מצוי אצל רשויות החקירה, הרי שעניין לנו בבקשה במסגרת סעיף 108 לחוק הנ"ל, שזו לשונו:

108. צו להמצאת מסמכים ומוצגים

בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

ג. עמדות הצדדים

ב"כ הנאשמים ציין כי בחומר החקירה אשר נמסר לנאשמים ע"י התביעה (ואשר מרביתו כבר הוגש לבית המשפט במסגרת עדויות התביעה) יש מספר מצומצם של מסמכים. לעומת זאת, קלסר המסמכים אותו הביאה עימה העדה, נחזה על פניו, כתיק בו מצויים מסמכים נוספים רבים, אשר כפי שעלה מדבריה, קיימים בו מסמכים שלא הומצאו ככל הנראה לידיו. לטענת ב"כ הנאשמים מדובר בחומר רלוונטי להגנת הנאשמים, וקיימת איפוא לנאשמים זכות עיון בו והעתקתו.

המאשימה מתנגדת לעיון הנאשמים בתיק מסמכי העדה, שמדובר בו לטענתה בחומר הקשור לנאשמים שבו טיפלה העדה לפני ואחרי הגשת כתב האישום, בין זה הנוגע לאישום ובין חומר נוסף, והכולל התכתבות פנימית שלה עם עובדי המשרד.

בנוסף נטען, כי מניסוחו של סעיף 74 לחוק עולה בבירור, שזכות העיון וההעתקה היא לחומר החקירה ורשימתו, שנאסף ונרשם בידי הרשות החוקרת בלבד, לפיכך

העדה איננה הרשות החוקרת. בס"ק (ב) נטען, כי נאשם רשאי לבקש מבית המשפט להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא לטענתו חומר חקירה ולא הועמד לעיונו, דהיינו טענה זו יכולה להעלות רק לגבי חומר שנמצא בתיק החקירה.

עוד נטען ע"י ב"כ המאשימה, כי על רקע נימוקי בקשת הסניגור בעת הדיון לעניין העיון בתיק העדה ובדבריו כי: "לעדה יש תיק ואני משוכנע שאני אמצא בו מציאות...", יש משום ניסיון גלוי "לדיג ראיות" שאינו מותר עפ"י דין.

טענה נוספת מפי  ב"כ המאשימה הינה לעניין בקשת הסניגור לפי סעיפים 108 ו-109 לחוק, ולפיה לא ניתן לבקש מבית המשפט צו כללי המורה על הבאת כל המסמכים של אותו עד, ולאחר מכן עיון באותם מסמכים כדי לברור מתוכם את המסמכים שההגנה סבורה שהם נוגעים לעניין, שכן זו פעולה מובהקת של "דיג ראיות".

ד. דיון

פרשנות סעיף 74, עברה גלגולים רבים ושונים. השאלה מהו חומר חקירה הרלוונטי לאישום פלילי ומהי הגדרת המונח "בידי התביעה", עלתה במסגרות שונות ותרמה להתפתחותו הנוכחית של סעיף 74 הנ"ל. חשיבות הזכות הינה בהיותה מגנה על זכות יסוד של הנאשם, לפרוס הגנתו בצורה הטובה ביותר. כך נקבע למשל ע"י השופט י' זמיר בבש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מדינת ישראל. פד"י נד (3), 625 עמ' 633-634):

  "תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר 'חומר חקירה', ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו 'חומר חקירה' כמשמעותו בחוק... אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסניגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא,

ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול-דעתו המקצועי".