החלטה בתיק פ 1884/04

זוהי בקשה מיום 25.05.06 לתיקון החלטה בנוגע למוצגים (להחזרת סך של 11,415 ש"ח) במסגרת גזר דין שניתן ביום 06.12.04 שניתן בעניינו של נאשם 3, לאותו כתב אישום בו היה מעורב המבקש.

העובדות

1.         בתאריך 28.03.04 הוגש כתב אישום כנגד שלושת הנאשמים המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, פריצה לבניין וגניבה (סך של 350,113).

2.         כתב האישום כנגד הנאשם 1 נמחק.

3.         בתאריך 01.12.04 נידון הנאשם 2 במסגרת הסדר טיעון בפני כבוד השופטת דרורה בית-אור. במעמד מתן גזר הדין, עתר ב"כ הנאשם 2/המבקש להורות על החזרת הפיקדון בסך 5,000 ש"ח שהופקד על ידו בב"ש 3336/04, וכן על החזרת מכשיר הטלפון "מירס". בית המשפט נעתר לבקשות והורה כמבוקש.

4.         בתאריך 06.12.04 נידון הנאשם 3 בפניי במסגרת הסדר טיעון, בין היתר לתשלום קנס בסך 6,000 ש"ח אשר יחולט מסכום הכסף שנתפס על גופו של הנאשם 3. במעמד מתן גזר- הדין ולבקשת המאשימה, הוריתי על חילוט כל המוצגים לאוצר המדינה, בכפוף לקיזוז הסכום של סך 6,000 כאמור לעיל. כמו כן, לבקשת ב"כ הנאשם 3 (עו"ד בן נתן), הוריתי על העברת הפיקדון בב"ש 3856/04 על סך 10,000 ש"ח לעו"ד בן-נתן

5.         בתאריך 20.03.06 הגיש ב"כ המבקש בקשה להשבת כספים בסך 11,415 ש"ח שלטענתו נתפסו בכיסו של המבקש בעת מעצרו (הבקשה הובאה בפני כבוד השופטת דרורה בית-אור).

6.         בתאריך 09.04.06 נעתרה כבוד השופטת בית-אור לבקשה והורתה למשיבה להחזיר למבקש את הסכום המבוקש.

7.         משפנה המבקש למשטרת דימונה (רשם המוצגים) לממש את החלטת כבוד השופטת בית-אור, נמסר לו כי בגזר דינו של הנאשם 3 (יניב קדוש) קבע בית המשפט כי שאר המוצגים בתיק יחולטו לטובת אוצר המדינה.

8.         לאור האמור בסעיף 7 לעיל, פנה שוב ב"כ המבקש בבקשה דנן ובהתאם לכך ביקשתי את תגובת המשיבה.

9.         המשיבה בתגובתה מיום 20.06.06 הסכימה להחזרת הכספים, בכפוף לכך שינוכה מהסכום המבוקש הקנס בסך 6,000 ש"ח (קנס שהוטל על הנאשם 3).

10.        מתגובת המאשימה כאמור בסעיף 9 לעיל עולה כי נפלה טעות בתגובת המשיבה, הואיל וסברה כי הקנס רלוונטי למבקש.

11.        בתאריך 25.06.06 התקבלה תגובה נוספת של המשיבה, לפיה מתנגדת להחזרת הכספים: ראשית, הואיל והבקשה הוגשה ע"י ב"כ המבקש לראשונה, ביום 26.03.06, דהיינו שנה ושלושה חודשים לאחר מתן החלטתי בנוגע לחילוט המוצגים. שנית, גם על פי סעיף 40 לפסד"פ, תנאי הסף הוא שהבקשה תוגש תוך שנה מיום מתן צו החילוט. גם פרק זמן זה חלף מהמועד המחייב.

12.        עוד טענה המשיבה לגופו של עניין, כי על פי חומר החקירה עולה באופן חד משמעי כי הכספים אינם שייכים למבקש. לעניין זה הפנה ב"כ המשיבה לדברי המבקש בחקירתו "לאחר שנשאל על ידי החוקר אלכס קלנטרוב: " כמה כסף וסיגריות גנבת?" ענה " ... לא הספקתי לספור וזה מה שנתפס על ידי משטרה". משהטיח בו החוקר כי המתלונן (בעל העסק) ציין כי סכום הכסף שנגנב ממנו היה גדול יותר ממה שנתפס עליו ענה המבקש: " לא הלך שום שקל מהכסף שנתפס". לא מיותר יהיה לציין כי בכל שלב בחקירותיו במשטרה לא אמר הנאשם דבר וחצי דבר כי הכספים שנתפסו על גופו שייכים לו. האם ייתכן שנאמין למילתו מעל שנה לאחר שנחקר במשטרה.

עוד יודגש כי עפ"י הודאתו במשטרה תכנן המבקש את ביצוע ההתפרצות עוד בבוקרו של היום ורק באישון לילה התפרץ למקם. הייתכן, שאדם כזה, העומד לבצע התפרצות באישון לילה ובכוונתו לגנוב כספים ורכוש רב יגיע לאותה התפרצות כשעל גופו סכומי כסף גדולים?".

13.        עוד הוסיף ב"כ המשיבה כי ב"כ המבקש עו"ד בן נתן נכח במעמד מתן ההחלטות, הן של כבוד השופטת בית-אור בעניינו של הנאשם 2/המבקש, והן במעמד מתן ההחלטה בעניינו של הנאשם 3, ואף התייחס בטיעוניו למוצגים כמפורט בסעיפים 4 ו-11 לעיל, ועל כן עתר לדחות את הבקשה הן נוכח האמור בסעיף 11 ו-12 לעיל.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים במעמדם ביום 21.08.06, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שצויינו בסעיף 11 לעיל וכן גם לגופו של עניין מהנימוקים המפורטים בסעיפים 12 ו-13 לעיל.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום י"ט בתשרי תשס"ז (10 באוקטובר 2006)  בהעדר הצדדים.

                                                                                                ­_________________

                                                                                     נסר אבו-טהה, שופט