החלטה בתיק פ 1487/05

1. רקע

בקשת המדינה להגשת דרכונו של הנאשם, כראיה לצורך הוכחת עבירת שהיה בלתי חוקית, בה הואשם הוא בין היתר, בכתב אישום נשוא תיק זה. ב"כ הנאשם מתנגד להגשת הראיה.

השאלה העומדת לדיון היא, האם דרכונו של אדם זר יכול לשמש כ"תעודה ציבורית" לפי סעיף 29 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א- 1971 (להלן: הפקודה)?

2. טיעוני הצדדים:

 א.  ב"כ המדינה טוען, כי ניתן להגיש את הדרכון בלא צורך בהבאת עורכו, שכן נכנס הוא תחת הגדרתה של "תעודה ציבורית" בהתאם לסעיף 29 לפקודה. ככזו, משמשת היא ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה, כעולה מרישא סעיף 32 לפקודה, המתיר את הצגת התעודה הציבורית כראיה ללא עד מגיש או מאמת.  לטענתו,  משמעות היות דרכון הנאשם "תעודה ציבורית" נוגעת לשלושה מישורים:

1.       אין צורך בהגשת המסמך דרך עד דווקא.

2.       עצם קיומה של תעודה הנחזית כציבורית מעורר הנחה שהינה אותנטית.

3.       תוכנו של הדרכון כתעודה ציבורית מתקבל כראיה, למרות שכותב התעודה לא העיד בבית משפט על אמיתות הכתוב.

    ב.   לחלופין ו/או במצטבר טוען ב"כ המדינה, מהווה האשרה הרשומה בדרכון הנאשם "רשומה מוסדית", כמשמעותה בסעיפים 35 -36 לפקודה, ולכן אף היא לכשעצמה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה.

    ג.   ב"כ הנאשם מתנגד להגשת הדרכון וטוען, כי "תעודה ציבורית" לפי סעיף 29 לפקודה הינה אך תעודה שהוצאה ע"י גוף ישראלי רשמי. הואיל והנאשם הינו אזרח סיני, שדרכונו הוצא ע"י גוף רשמי סיני ולא ישראלי, לא ניתן לסווגו כ"תעודה ציבורית" לפי סעיף 29 לפקודה.

    ד.   אפשרות אחרת לדעת ב"כ הנאשם היא, שדרכונו מהווה "תעודת חוץ" לפי סעיף 30 לפקודה, וככזו, יש להוכיחה באישורו של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, נוטריון ציבורי וכו'. בהעדר אישורים כאלו אין ביהמ"ש יכול לקבל את דרכונו של הנאשם אף כ"תעודת חוץ".

    ה.   ב"כ הנאשם אף מתנגד לטענה,  לפיה דרכונו של הנאשם מהווה "רשומה מוסדית" כאמור בסעיף 35 לפקודה, אשר מוגדרת כעריכה או איסוף נתונים, ועל כן ברור שאיננה יכולה להוות תעודה כגון דרכון, אלא מסמך אחר לגמרי, כגון דו"ח או פרטיכל.

3. דיון.

 א.  המסגרת הנורמטיבית

  א.  פקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 [להלן - הפקודה] דנה בסימן ד' בתעודות ציבוריות ונוכריות. סעיף 29 לפקודה מגדיר "תעודה ציבורית" כ -

"תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים:

(1) מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;

(2) משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן - מוסדות);

(3) עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן - פקיד);