אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פשר 1509/05

החלטה בתיק פשר 1509/05

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1509-05,17859-05
12/12/2005
בפני השופט:
אלשיך ורדה

- נגד -
התובע:
1. אבי צור
2. ELTROVIA HOLDINGS LTD.

עו"ד ברקמן וקסלר סהר בלום ושות'
הנתבע:
1. מיינ. נט תקשורת בע"מ
2. רו"ח יובל קדרון - בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים של חברת מיינ. נט תקשורת בע"מ
3. The McGehee Group
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד עמית פולק מטלון ושות'
עו"ד צלרמאיר פילוסוף ושות'
עו"ד יוסי מססה
החלטה

מונחת בפני בקשתם של מר אבי צור (להלן: "המבקש") ושל חברת Eletrovia Holdings LTD הנמצאת בבעלותו, כי אורה שהליך בוררות שניהל כנגד חברת מיינ.נט תקשורת בע"מ (להלן: "החברה") יכלל בתוך הסדר הנושים של החברה, כך שיוכל להמשיך ולנהל אותו בעתיד, בלא שיחולו עליו סעיפי ההסדר המוחקים את חובות העבר של החברה. לחלופין, עותר המבקש לסעד של הארכת מועד להגשת תביעת חוב, ובעקבות זאת - תיקון ההסד וכינוס מחדש של אספות הנושים. החברה והמשקיע, וכן כונס הנכסים הרשמי, מתנגדים לבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, סברתי כי חלק ניכר מהמחלוקת הינו עובדתי, ומחייב את חקירת המבקש, ובעיקר את חקירתו של אחד מבעלי השליטה בחברה לשעבר, מר רפי עטר, על התצהירים שהגישו. אי לכך, ובעיקר לצורך זה, נקבע התיק לדיון. אלא שהצדדים, מסיבות שלהם, ויתרו למעשה על החקירה; אי לכך, אין לי אלא להכריע לפי כתבי הטענות והאופן בו משתלבים בהם התצהירים הרלוונטיים והעובדות המתוארות בהם.

1.         בין החברה למבקש, אשר לפי עדותו הינו איש עסקים ומומחה בתחום הטלקומוניקציה, התגלע סכסוך משפטי רחב-היקף. עיקרו של הסכסוך הינו בהפרת התחייבותה של החברה (כך לשיטת המבקש) לשלם את המגיע לו בשל עבודות שביצע עבור החברה בחו"ל. חלק  מרכזי מהמחלוקת ניטש בשאלה, האם נקשר בין הצדדים חוזה מחייב, אם לאו; אמנם, דירקטוריון החברה סירב לאשר את ההתקשרות עם המבקש, אלא שהאחרון טוען כי באותה עת כבר נקשר בין הצדדים חוזה מחייב, ולמצער זכאי היה להסתמך על קיומו של חוזה כזה, בשל דוקטרינת הסמכות הנחזית ומסיבות אחרות.

מסיבה זו, הגיש המבקש תביעה בסכום גדול אשר לא נקצב במדויק, אולם המערער מעריך אותו במיליונים רבים של שקלים . התביעה הועברה במהלך שנת 2003 לפסים של בוררות. הסדר דיוני בין הצדדים קבע, כי בשלב הראשון תידון השאלה האם נוצר בין הצדדים חוזה מחייב, ואם תוכרע זו בחיוב, יעברו הצדדים לשלב השני, שעיקרו קביעת הפיצויים בעבור נזקי המבקש.

2.         לאחר מספר ישיבות, בהם מעידים הצדדים על ניהול אינטנסיבי יחסית של הליך הבוררות, הופסקו ההליכים - קרי, לא נקבעו ישיבות בוררות חדשות. הצדדים חלוקים אודות המועד המדוייק - כאשר המבקש טוען כי עסקינן בשנה טרם הקפאת ההליכים, ואילו המשיבים טוענים כי מדובר בשנה וחצי. המבקש מודה, כי הפסקתו של ההליך באה מיוזמתו שלו , אולם טוען כי דובר ב"הקפאה" זמנית בלבד של הליך הבוררות, וזאת בגין מצבה הכספי הקשה של החברה. המבקש גורס כי ניהל מספר שיחות בעל-פה עם מנהלי החברה, ובהן הובהר היטב, כי לא נטש את הליך הבוררות, אלא הוא מוכן לחכות להתאוששות החברה בטרם יחדש אותו.

בעניין זה ראוי לציין, כי מרבית השיחות נעשו, לגרסת המבקש, טרם "המועד הקובע" של הקפאת ההליכים - קרי, כאשר אותם מנהלים יצגו למעשה את החברה ופעולתם נחשבה כפעולת החברה.

מאידך גיסא, שיחה אחת (שאין חולק כי נערכה, להבדיל ממה שנאמר בה ונפקותו), נערכה בין בעל השליטה לשעבר מר עטר לבין המבקש, לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים , קרי, בעת שהחברה נשלטה בידי הנאמן שמינה בית המשפט. המבקש קובל על כך, כי אף בשיחה זו, לא סיפר לו מר עטר ולו מאומה על כך כי החברה מצויה בהקפאת הליכים - עניין שאין חולק כי היתה לו השלכה עצומה על המבקש.

3          המבקש קובל על כך, כי מנהלי החברה לא גילו את אוזנו כי החברה נקלעה להקפאת הליכים, וכי מתגבש הסדר נושים; כמו כן, לא טרחו המנהלים להזכיר שמו במצבת הנשיה (ולו מצבת הנשיה הנטענת) במסגרת הבקשה להקפאת הליכים - וכך עשה אף הנאמן, למרות שידע על הבוררות שהתקיימה בעבר. בכך, לטענת המבקש, הופרה מצוות תקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), ולפי העקרונות שנקבעו בפסק הדין המנחה בפש"ר 1596/04, בש"א 21266/04 יוסף משה מהנדסים ואח' נ' טלמניע (להלן: "עניין טלמניע"), וכן בפסק הדין בפש"ר 2440/99, בש"א 13353/02 קינג נ' בן-עמי בבר, מן הראוי שלא להפטיר את החברה מנשייתו המותנית, דבר אשר יאפשר לו להמשיך את הבוררות מול הרוכשת. לחליפין, טוען המבקש כי לפי האמור בעניין טלמניע, וכן לפי הגיונן של התקנות, מן הראוי ליתן לו הארכת מועד.

אין מחלוקת, כי מתן הארכת מועד משמעותה צירוף נשיה נטענת בסך גבוה, אשר לשיטת המבקש תהפוך אותו באורח מובהק לנושה הגדול ביותר של החברה, דבר אשר ישנה את תנאי הסכם הנושים באורח יסודי. אלא, שלטענתו (חרף העובדה כי אין זה הפתרון המועדף עליו), לא גיבשו הנושים הסתמכות סופית על האמור בהסדר, מאחר ולא חולק כל דיבידנד.

המשיבים מתנגדים לבקשה בחריפות; המשקיע מבהיר, כי לא היה נכנס כלל ועיקר להסדר, לו היה נדרש ליטול על עצמו במסגרתו את הבוררות דנן. המנהלים והנאמן גורסים, כי המבקש זנח את הבוררות משיקוליו שלו, זמן רב לפני הקפאת ההליכים, ולכן לא היה כל טעם לציינו בבקשה עצמה - חרף העובדה כי דבר ניהול הבוררות צוין בדוחות ישנים של החברה אשר צורפו לבקשה .

עד כאן תמצית טענות הצדדים, ולהלן החלטתי

4.         עניין לנו במחלוקת, הסובבת במידה רבה סביב היקפה של החובה לעדכן נושים כאלו ואחרים, כולל נושים שמעמדם שנוי במחלוקת, בדבר מתן צו הקפאת הליכים שהוצא כנגד החברה. התקנות עוסקות בחובה לעדכן "נושה מהותי", אולם אין ספק כי בדרך-כלל חלה על מגישי הבקשה חובה לעדכן, או למצער לציין, את קיומם של נושים מותנים, או נושים שנשייתם שנויה במחלוקת , במסגרת הצגת מצבת הנשיה כנגד החברה. דבר זה נדרש לא רק בשל התקנות, אלא גם ובעיקר בשל החובה הגבוהה יחסית של תום-לב הנדרש ממבקש סעד הקפאת הליכים.

בפסק-הדין בעניין טלמניע, הזדמן לי להתייחס לסוגיה זו של נושים נטענים, כדלקמן:

" השאלה הנשאלת בנקודה זו, הינה מה דינם של מצבים בהם עניין לנו בחוב השנוי במחלוקת כנה (להבדיל ממחלוקת ה"מיוצרת" בדיעבד בחוסר תום-לב, אך ורק כדי להצדיק את אי הכללתו של הנושה במסמכי הקפאת ההליכים). בעניין זה, ראוי להעיר כי היקפה וחשיבותה של חובת תום-הלב, יתכן ויש בה בכדי להצדיק את חיובה של החברה לחשוף את קיומם של נושים כאלו. זאת, כמובן, בלא להודות בצדקת טענותיהם; כך למשל ניתן להכלילם במסגרת סעיף העוסק בנשיה נטענת, או בנשיה נתונה במחלוקת. עם זאת, מן הראוי להעיר כי הדברים נכונים אך ורק למקום בו טענתו של הנושה לחוב היתה מפורשת, גלויה ואינה משתמעת לשתי פנים עוד בטרם הגשת הבקשה להקפאת הליכים" (ההדגשות אינן במקור - ו.א).

שאלה נוספת העולה מן האמור לעיל הינה המשמעות שתנתן להפרת חובה כזו; אין ספק, כי כאשר ההליך מצוי בראשיתו, עשויה התוצאה להיות ביטול הקפאת ההליכים בגין חוסר תום-לב, או מתן הארכת מועד להגשת תביעת החוב (באשר, הדין בהקפאת הליכים הינו גמיש יותר ונוקשה פחות מאשר בהליכים המקבילים של פירוק, שם גם הזמן להגשת תביעות הוא ארוך יותר).

אלא, שבנסיבות המקרה עולה במלוא חריפותה השאלה, מה הדין במקרה בו כונסו אספות נושים ואושר הסדר; במצב כזה, קיימת הסתמכותו של המשקיע, אשר נחשב לצד ג' תם-לב (אלא אם כן מצליח המבקש להוכיח אחרת), אשר עשוי להפגע קשות במקרה בו יוטל עליו לשאת בחוב או הליכים מן העבר. כמו כן, רמת הסתמכותם של הנושים על שיעור הדיבידנד הצפוי גדולה בהרבה, ולמעשה עולה במידה רבה על ההסתמכות במקרה המקביל של פירוק או פשיטת רגל, שאינם כוללים הסדר נושים. ההבדל בין שני המצבים הינו פשוט וברור: במקרה הראשון, היתה ההסתמכות על שיעור הדיבידנד אחד הדברים המכריעים מאחורי אישור ההסדר, בעוד שהליך רגיל של חדלות פרעון, הרי שהצטרפותה של תביעת חוב מאוחרת לא היתה משנה דבר מבחינת התנהלות הנושים, באשר בכל מקרה אין בפניהם חלופות משמעותיות אחרות. לכל היותר, עשוי הדבר להשפיע על יכולתו של חייב פושט  רגל לזכות בהפטר (עניין קינג).


עוד יוער, כי במידה ויוכח כי חלו "נסיבות מיוחדות" לפיהן לא יכול היה המבקש לדעת על הקפאת ההליכים בטרם המועד שצוין על-ידו, הרי שלא תהיה כל תחולה לנסיבות שהכריעו את פסק-הדין בעניין טלמניע לרעת הנושים מבקשי ההארכה - באשר אין ספק כי המבקש פעל במהירות החל מאותו מועד, להבדיל מהשיהוי שנפל בהתנהגות המשיבים באותו עניין.

5.         האמור לעיל מביא אותנו, למעשה, לשאלה כפולת-פנים בכל הנוגע ליחסי המבקש, החברה ובעלי-המניות והשליטה בה (ובעיקר מר עטר).

א.         האם זכאית היתה החברה לראות את המבקש, נכון למועד הגשת הבקשה להקפאת הליכים , כמי שזנח את הליך הבוררות? ובמילים אחרות: האם די היה בהתנהגותו ומחדליו הנטענים של המבקש בכדי שמצוות התקנות וישומה לגבי נושה מותנה לא תחול עליו?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ