החלטה בתיק פש"ר 830-08

מבוא:

בפניי בקשה נוספת ובלשון המבקשת (להלן: "החייבת"), "בקשה חוזרת" שהוגשה ע"י החייבת להפחתת התשלום החודשי שהושת עליה מסך של 1,500 ש"ח לסך של 300 ש"ח רטרואקטיבית מחודש ינואר 2013, לאחר שבקשה קודמת של המבקשת נדחתה אך ביום 22.7.13.

החייבת הוכרזה פושטת רגל בגין חובות מוצהרים בסך של 123,821,886 ש"ח ובמועד הכרזתה הושת על החייבת בהסכמתה תשלום חודשי בסך של 1,500 ש"ח.

לימים עתרה החייבת להפחתת התשלום החודשי בטענה כי מקום העבודה אינו מאשר לה לעבוד שעות נוספות, אלא שעתה משנה החייבת  טענותיה ומדגישה כי מעסיקה אמר לה בעל פה שישקול להתיר לה עבודה נוספת, ככל שיוצג בפניו ויוכח שאינה פוגעת בעבודתה הנוכחית. אלא מאי, שהחייבת  מדווחת בעלמא כי אינה מוצאת עבודה במשק בית כפי שעבדה בעבר, טענה אשר לא פורטה על ידה.

טענות הצדדים:

א . החייבת טוענת כי היא עובדת במרפאת זבולון בקריית ביאליק בהיקף של 38 שעות שבועיות וכי מסגרת העבודה והיקף השעות אינו מאפשר לה לעבוד בעבודה נוספת, שכן מדובר בהיקף קרוב למשרה מלאה.

עוד טוענת החייבת כי היא מתגוררת עם שני ילדיה הבוגרים וכן עם ילד קטין, עת ילדיה הבוגרים משתתפים בהוצאות אחזקת הבית.

החייבת טוענת כי היא ומשפחתה חיים בצמצום ולפיכך יש להקל על העומס הכלכלי הרובץ עליה ולהפחית את התשלום החודשי לסך של 300 החל מחודש ינואר 2013.

ב . הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי החייבת צברה 8 פיגורים בסך של כ- 11,540 ש"ח וכי החל מחודש אפריל 2013 פסקה החייבת מלשלם את צו התשלומים כסדרו ושילמה באופן חלקי 3 תשלומים על סך של 300 ש"ח כל אחד.

לטענת הנאמן, החייבת, אשר מועסקת בהיקף משרה חלקי, לא פירטה במסגרת בקשתה האם נקטה מהלכים לשם איתור עבודה נוספת ומיצוי מלוא פוטנציאל השתכרותה.

הנאמן מוסיף וטוען כי החייבת צירפה לבקשתה דו"ח בדבר הוצאותיה והכנסותיה לחודשים מאי  - יוני בו מפורטות הוצאות שאינן נתמכות באסמכתאות, כנדרש.

עוד טוען הנאמן, כי דמי השכירות החודשיים בהם נושאת החייבת, עומדים על סך של 3,500 ש"ח עבור דירה בת 5 חדרים וכי אין לאשרם שכן על החייבת להסתפק בדירה קטנה יותר ולצמצם בכך את הוצאותיה.

לאור האמור, עותר הנאמן לדחיית הבקשה.

ג . הכונ"ר הצטרף לעמדת הנאמן ולנימוקיו.

דיון והכרעה:

עיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו ומצאתי לדחות את הבקשה, בנסיבות בהן בקשתה הנוספת של החייבת אינה מציגה כל שינוי נסיבות או עובדות חדשות.

מעבר לאמור אציין, כי אין להיעתר לבקשה להפחתת התשלום עת החייבת נושאת בשכר דירה חודשי  של 3,500 ש"ח עבור דירה בת 5 חדרים, על כל הכרוך בכך, ובכלל זה תשלום ארנונה דו חודשי בסך של 1,000 ש"ח. דומה, כי החייבת יכולה להסתפק בדירה קטנה יותר בה תתגורר עם ילדיה ובכך תקטין את ההוצאות האמורות שהינן חריגות, ושאין להכירן במסגרת הליך פשיטת רגל.

יתרה מזאת, החייבת מפרטת כי ילדיה הבגירים מתגוררים עמה ולפיכך, יש לכלול את הכנסותיהם כחלק מהכנסות התא המשפחתי. עיון בתלושי השכר של ילדיה אשר צורפו לבקשה בצירוף הכנסות החייבת אל מול הוצאות התא המשפחתי, מותירים סכום המצדיק את התשלום החודשי שהושת על החייבת, ולפיכך לא מצאתי כל הצדקה להפחית את התשלום.

עוד אציין כי דומני, שהחייבת לא פעלה למיצוי פוטנציאל השתכרותה, כפי שהוריתי בהחלטתי הקודמת מיום 22.7.13, שכן עליה להפנות מאמציה להגדלת הכנסתה בדרך של מציאת עבודה חלקית נוספת, כפי שעבדה בעבר, אשר תשתלב עם משרתה החלקית הנוכחית, לכדי משרה מלאה, כפי המצב שהיה ערב השינוי הנטען. לשם כך תפעל לקבלת אישור המעביד שאינו מתנגד קטגורית למתן אישור זה, כעולה מתגובת החייבת.