אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 5205-03-09

החלטה בתיק פש"ר 5205-03-09

תאריך פרסום : 26/08/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
5205-03-09
13/12/2011
בפני השופט:
בטינה טאובר

- נגד -
התובע:
1. גרינפרב יורם
2. גרינפרב שולמית

הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
החלטה

            כללי

1.         גב' שולמית גרינפרב ומר יורם גרינפרב (להלן: "החייבים") הגישו בקשה למתן הפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

2.         ביום 06/05/09 ניתן צו כינוס נכסים נגד החייב לבקשתו. על החייב הושת תשלום חודשי בסך של 200 ש"ח, החל מיום 01/06/09.

            ביום 09/09/09 ניתן צו כינוס נכסים נגד החייבת לבקשתה. על החייבת הושת תשלום חודשי בסך של 200 ש"ח, החל מיום 01/10/09.

3.         ביום 21/02/10 הוכרז החייב כפושט רגל, וביום 07/11/10 הוכרזה החייבת כפושטת רגל, ועם הכרזתה של החייבת כפושטת רגל, הופחת התשלום החודשי לסך של 100 ש"ח.

4.         ביום 07/03/11 הגישה החייבת בקשה להפטר, אשר נקבעה לדיון בפני כב' השופט מנחם רניאל ליום 12/07/11. בקשה שהגיש החייב למתן הפטר נקבעה לדיון בפניי ליום 22/09/11.

5.         הגם שבכוונת הכנ"ר היה לדאוג לאיחוד הדיון בתיקי החייבים, ובאופן שבקשת ההפטר של החייבים תידון בפני מותב אחד, בקשה כאמור לא הוגשה במועד, וביום 12/07/11 נדונה בקשת החייבת בפני כב' השופט מנחם רניאל.

6.         כב' השופט מנחם רניאל דחה בהחלטתו את בקשת החייבת להפטר, בעיקר לאור התנגדות הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"), אשר העלה את הטענה, כי לחייבת זכויות בדירת מגורים שבה היא מתגוררת, וכי היא אינה מציעה דבר בגין זכויות אלה, וכן על רקע טענת בנק לאומי, לפיה ביצעה החייבת העדפת נושים, לרבות לקיחת 100,000 ש"ח מתוך הסכום העיקרי של נכסיה לשיפוץ הדירה שבה היא מתגוררת. כב' השופט מנחם רניאל בהחלטתו ציין, כי הוא סבור, כי לפי החשבון המקורב, זכויות החייבת בדירה אינן שוות ערך לעלות השיפוץ. בנסיבות אלה, סבר כב' השופט מנחם רניאל, ולאור הזמן הקצר שחלף מאז מתן צו הכינוס, כי יש מקום לבדוק את חלוקת הכספים על ידי החייבת ואת השקעתה בשיפוץ, ובמקרה הצורך להגיש בקשות מתאימות בעניין זה.

7.         בדיון שהתקיים ביום 22/09/11 בבקשת החייב למתן הפטר, ביקש הכנ"ר כי החייבים יגישו בקשה חדשה למתן הפטר, אליה יצרפו תצהיר, אשר ייתן מענה לסוגיות שהועלו על ידי הנושים ובהחלטת כב' השופטת מנחם רניאל בבקשת החייבת למתן הפטר, וכי בית משפט יורה על איחוד הדיון בתיקי החייבים וישמע את בקשתם להפטר בדיון נדחה.

8.         מחוות דעת הכנ"ר ומהתסקיר שהוגש עולה, כי כנגד החייב הוגשו 2 תביעות חוב, על ידי בנק לאומי ובנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים"), על סך של 310,071 ש"ח, לא נתבעו חובות בדין קדימה ותביעות החוב טרם נבדקו.

            אף כנגד החייבת הוגשו 2 תביעות חוב על ידי 2 הנושים, בנק לאומי ובנק הפועלים, בסך של 209,884 ש"ח, אשר אף הן טרם נבדקו ולא הוגשו תביעות בדין קדימה.

9.         מתסקיר הכנ"ר ניתן להיווכח, כי בקופות הפש"ר של החייבים הופקד דיבידנד בשיעור זעיר, של כ-4,000 ש"ח לכל אחד, וכי על שם החייבים לא רשומים נכסים כלשהם. עם זאת צוין בתסקיר הכנ"ר, שהחייבת מתגוררת בדירה שירשה יחד עם אחיה מאמה המנוחה ברחוב הרצל 12 בחיפה. הכנ"ר הביע דעתו, כי לאור מצבם הרפואי הקשה וגילם של החייבים, וכאשר לא צפוי גידול בהכנסותיהם של החייבים, יש מקום ליתן לחייבים הפטר.

10.        במסגרת הבקשות החוזרות למתן צו הפטר, שהוגשו על ידי החייבים מכוח ההחלטה מיום 22/09/11, ביקשו החייבים ליתן להם הפטר, לנוכח תום ליבם ביצירת חובותיהם ולאור הקפדתם על ביצוע תשלומיהם החודשיים.

            החייבים התייחסו בבקשתם לטענות, הנוגעות למגורי החייבים בדירה שירשה החייבת יחד עם אחיה מאמה ברחוב הרצל 12 בחיפה. החייבת הבהירה, כי המדובר בדירה השייכת ליורשיה של אמה המנוחה, שהיא אחת מ-8 יורשים, וכי בתמורה לזכות מגורים בדירה, שאינה מוגבלת בזמן ושניתנה לה ולבעלה על ידי יתר היורשים, שיפצו החייבים את הדירה, שלא הייתה ראויה למגורים, כיוון שעמדה ריקה כ-8 שנים, בסך של 100,000 ש"ח, המגלם את החיסכון בתשלום דמי השכירות בגין הנכס.

            כן ציינו החייבים בבקשתם, כי מצבם הבריאותי של החייבים מצדיק היעתרות לבקשה. מעיון במסמכים רפואיים שצורפו עולה, כי החייבת, שהינה בת 61, סובלת מבעיות בריאות קשות, פיזיות ונפשיות, אובחנה כסובלת מסכיזופרניה, סכרת ומיתר לחץ דם, ואף עברה אירוע מוחי. עוד עלה מהתיעוד הרפואי שצורף, כי לחייבת הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי נכות רפואית בשיעור של 50% ונקבעה דרגת אי כושר של 75%. באשר לחייב, שהינו בן 67, צורף תיעוד רפואי, המעיד כי הינו סובל מאי ספיקת לב, יתר לחץ דם וסכרת, עבר שני התקפי לב, 3 צנתורים ואף הושתל בלבו קוצב לב. החייב הוכר על ידי המל"ל כבעל נכות רפואית בשיעור של 93%, ולאחרונה אף התברר כי הוא סובל מהידרדרות בראייה.

            במסגרת התצהירים שצירפו החייבים לבקשתם הבהירו החייבים, כי נאלצו למכור דירת מגורים קודמת, עובר להליכי הפש"ר, על מנת לסלק חובות משכנתא וחובות אחרים, ונותרו חסרי כל. אחיה של החייבת, 7 במספר, התירו לחייבת לגור בדירת המגורים שירשו החייבת ו-7 אחיה, ואשר החייבת הייתה זכאית להירשם כבעלת שמינית מהזכויות בדירה, בלא תשלום, ובכפוף לשיפוץ הדירה, כיוון שלא הייתה ראויה למגורים ועמדה ריקה כ-8 שנים.

            מתיעוד שהומצא על ידי החייבים עולה, כי דירת המגורים, שנמכרה על ידי החייבים טרם הליכי הפש"ר, נמכרה בסך של 500,000 ש"ח, מתוכם שולמו 303,500 ש"ח במישרין לבנק למשכנתאות לצורך סילוק המשכנתא על הדירה, יתרת הסכום שימשה לתשלומים שונים, ובכללם לשיפוץ דירת המגורים ולהוצאות נלוות למחיה שוטפת, כמפורט בתצהיר החייבים.

11.        מטיעוני החייבים בבקשה, מתצהיר שניתן בתמיכה לבקשה ומהדיון שהתקיים בפניי ביום 08/12/11 עולה, כי בחישוב פשוט ובהנחה כי שכר הדירה יועמד על סכום צנוע של 2,000 ש"ח לחודש, ההוצאה של 100,000 ש"ח שבוצעה על ידם לצורך שיפוץ הדירה ואשר מאפשרת את המגורים בדירה לכל משך חייהם, שוות ערך לשכירות של כ-4 שנים. נתונים אלה נבדקו, כאמור, על ידי הכנ"ר, הן במסגרת חוות הדעת שניתנה לצורך הכרזת החייבים כפושטי רגל והן במסגרת הדיון בבקשה למתן הפטר, ולא נמצאו ככאלה המצדיקים התנגדות להכרזת החייבים או למתן ההפטר. זאת ועוד, החייבים הוסיפו וטענו, כי יש להתחשב גם בהגנת בית המגורים, שניתנה על ידי המחוקק במספר חוקים, ועל כן שימוש בסך של כ-100,000 ש"ח כתמורה לזכות מגורים לכל ימי חייהם של החייבים, הינו שימוש סביר.

            החייבים הוסיפו וציינו, כי עצם פרק הזמן הקצר מאז ניתן צו הכינוס, אינו מצדיק את הותרתם בהליך הפש"ר, זאת בפרט לנוכח העובדה, שאין פוטנציאל עתידי כלשהו בהמשך הליכי הפש"ר, בהתחשב במצבם הכלכלי ו הרפואי של החייבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ