1. בפניי בקשת Coffee Comodity Company LTD (להלן: "הנושה") לזמן לעדות לדיון בערעור שהגישה הנושה, הקבוע ליום 18/04/13, את עו"ד גסאן מטאנס, עו"ד עמיד מח'ול (להלן: "הנאמן") ואת מר גאבי שוקחה (להלן: "החייב").
2. במסגרת הבקשה נטען על ידי הנושה, כי מאחר ולא קדם לערעור הליך בירור עובדתי, יש מקום לאפשר את חקירת הנאמן מדוע לא השיב ביום 03/01/12 וביום 17/01/12 לפניית הנושה, כי עליו להגיש תביעת חוב ועשה כן לראשונה ביום 03/09/12, שאז הודיע כי המועד להגשת תביעת החוב חלף.
כן טענה הנושה, כי יש לברר עם החייב מתי בדיוק מסר לעו"ד גסאן מטאנס ו/או לנאמן אודות דבר קיומו של הנושה.
3. הנאמן מתנגד לבקשה. לטענתו, מגמתו של הנושה ברורה, שכן הנושה מעוניינת לצייר את ההליך כמשובש, להטיל דופי בהתנהלות הנאמן ועל מנת להתגבר על מחדליה של הנושה להגיש את תביעת החוב במועד.
באשר לבקשת הנושה להזמנת העדים טוען הנאמן, כי מוטב היה שבקשה זו לא הייתה מוגשת. לטענת הנאמן, מעצם תפקידו ומינויו אין מוטלת עליו חובה לתמוך טענותיו העובדתיות בתצהיר ורק במקרים חריגים וקיצוניים, שהמקרה אינו נמנה עליהם, יתיר בית המשפט חקירתו של בעל תפקיד. בעניין זה הפנה הנאמן להחלטת בית המשפט המחוזי בפר"ק (נצרת) 481/08,
חב' אחים חואלדי נ' אספלט אלפא בע"מ (פרסום נבו).
עוד ציין הנאמן, כי אין צורך לזמן העדים, שכן הטענות שמבקשת הנושה לבסס באמצעות חקירת העדים אינן רלבנטיות להכרעה בסוגיית הארכת המועד להגשת תביעת החוב.
4. הכנ"ר מצטרף לעמדת הנאמן ומציין, כי אין מקום לאור הסוגיות שבמחלוקת להורות על זימונו של הנאמן לעדות, ושעה שאין חולק כי הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר זמן רב מהסביר, שבו נודע לנושה אודות מתן צו הכינוס.
5. בתשובות שהגישה הנושה לתגובת הנאמן והכנ"ר טענה הנושה, כי הנאמן מתעלם מן הנסיבות המיוחדות, לפיהן צו הכינוס ניתן כשלוש שנים לפני שקיבלה הנושה הודעה עליו, כי הנאמן עיכב את מתן תשובתו ב-8 חודשים והפר את חובת הזהירות והנאמנות שהוא חב כלפי הנושה.
עוד טענה הנושה, כי תגובתו של הנאמן מדגישה ביתר שאת את החשיבות בחקירת העדים, וככל שהנאמן פעל כראוי, לא ניתן להבין את חששו מניהול חקירתו במועד שנקבע לדיון בערעור.
באשר לכנ"ר נטען על ידי הנושה, כי התנהלותו ותגובתו של הכנ"ר אינה ראויה, ובפרט שעה שהינה נשמעת על ידי מי שמייצג את מדינת ישראל בהליך.
הנושה מלינה על האיחור שבהגשת תגובת הכנ"ר וטוענת, כי לנוכח התנהלותו של הכנ"ר אין תמוה שהכנ"ר אינו רואה פסול בהתנהגות הנאמן, אשר שלח את תגובתו לפניית הנושה אך לאחר 8 חודשים.
הנושה טוענת, כי שעה שהנאמן והכנ"ר לא הגיבו לפנייתה, יכלה הנושה לצפות כי מצבה בכל הנוגע להגשת תביעת החוב, אינו משתנה לרעה.
בתשובתה לעמדת הנאמן והכנ"ר מפנה הנושה לפסק דינו של כב' הנשיא גרוניס ברע"א 9802/08
הועדה המקומית לתכנון ולהניה עירית ירושלים נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ בפירוק (פרסום נבו), שם ציין כב' הנשיא גרוניס, כי כאשר החייב נוהג בחוסר תום לב ואינו מגיש דו"ח על מצב עסקיו כנדרש או מסתיר את חובו לנושה מסוים, עשוי בית משפט להיעתר לבקשה להארכת מועד.
6. שבתי ושקלתי את בקשת הנושה לזימון העדים: החייב, עו"ד גסאן מטאנס והנאמן, וכן את תגובות הנאמן והכנ"ר. סבורני, כי אין מקום להיעתר לבקשה במסגרת ההליך דנא.
הבקשה לזימון העדים התבקשה על ידי הנושה במסגרת ערעור על הכרעת הנאמן בבקשת הנושה להארכת המועד להגשת תביעת חוב. בהליך ערעורי, מטבע הדברים, לא נשמעים ככלל עדויות וחקירות עדים. לא כל שכן, אין הצדקה, בנסיבות המקרה דנן, לחרוג מהכלל האמור, שכן העובדות העומדות בבסיס הכרעת הנאמן והדרושות לצורך ההכרעה בערעור שהוגש על ידי הנושה, אינן שנויות במחלוקת ואף עולות מהתכתובת שהתנהלה בין הצדדים.
החקירות שמבקשת הנושה לערוך, כעולה מבקשתה, הינן בסוגיות שאינן רלבנטיות לצורך ההכרעה בערעור, ובפרט שעה שהמועד שנמנה בהכרעת הנאמן הינו ממתן ההודעה לנושה בפועל על הליך הכינוס, מועד שאינו שנוי במחלוקת, ולא ממועדים מוקדמים יותר, כדוגמת מועד מתן צו הכינוס.
עוד אציין, כי ייתכנו מקרים, בהם בעל תפקיד נדרש לתמוך בקשה המוגשת על ידו בתצהיר וייתכנו אף מקרים בהם נאמן יידרש לחקירה נגדית. ואולם, מקרים אלה הינם נדירים, בשל העובדה שבעל התפקיד, והנאמן בכלל זה, פועלים במסגרת תפקידם בפיקוחו של בית המשפט, וחזקה כי הם מביאים בפני בית משפט תשתית עובדתית מוסמכת, אשר אינה מחייבת חקירתם ובפרט נכונים הדברים כאשר אלה ממלאים תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי, כבנסיבות המקרה דנן. וראה: ע"א 5709/99
זיוה לוין נ' עו"ד גד שילר, פ"ד נה(4) 925, וא. הרנון, דיני ראיות (כרך א') עמ' 88
זאת ועוד, בענייננו, הנושה לא הצביעה על תכלית ראויה, בגינה ניתן לסטות מהכלל ולאפשר את חקירת הנאמן. העובדות העומדות בבסיס הכרעת הנאמן בבקשת הנושה להארכת המועד להגשת תביעת החוב אינן שנויות במחלוקת בעיקרון ואף לא עולה מבקשת הנושה ומתשובותיה מה הם אותם עניינים שחקירת הנאמן עשויה לתרום תרומה מהותית להארת הנושא והרלבנטיות שלהם למחלוקת.
לאור כל האמור, ומשלא עלה בידי הנושה להצביע כי חקירת החייב, עו"ד גסאן מטאנס והנאמן נדרשת לתכלית ראויה, הנני מורה על דחיית בקשת הנושה לזימון העדים.