אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 4322-07

החלטה בתיק פש"ר 4322-07

תאריך פרסום : 12/05/2011 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
4322-07
05/05/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
שמעון מרדכי
עו"ד תמיר בלנק
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי - מחוז י-ם
החלטה

1.         החייב יליד 1963, גרוש ללא ילדים. ביום 25.7.07 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. ביום 18.11.07 ניתן צו כינוס והושת עליו תשלום חודשי בסך 500 ש"ח החל מיום 1.11.07 ותשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח החל מיום 1.2.08. ביום 21.9.09 הופחת התשלום החודשי לכדי 650 ש"ח החל מיום 23.8.09. כנגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסכום כולל של 9,155,281 ש"ח ואושרו מתוכן 5 תביעות חוב בסכום כולל של 5,087,144 ש"ח. לאחר פדיון חלקו של החייב בעיזבון הוריו בסך של 200,000 ש"ח, הצטבר בקופת הכינוס, נכון לחודש אפריל השנה, סך של 230,467 ש"ח. במהלך הליך פשיטת הרגל החייב הגיש דוחות דו-חודשיים כסדרם, שילם את התשלומים החודשיים כסדרם, שיתף פעולה עם בעלי התפקידים והתייצב לאסיפות הנושים שהתקיימו בעניינו.

2.         עוד טרם הוכרז החייב פושט רגל, ביום 10.4.08 הגיש החייב הצעת הסדר לפירעון חובותיו במסגרתה הציע, כאמור, שחלקו בעיזבון הוריו בסך של 200,000 ש"ח יופקד בקופת הכינוס. הצעתו נדחתה ולכן ביום 7.12.08 הוכרז פושט רגל ומונה לו נאמן על נכסיו. ביום 15.6.10 התקיימה אסיפת נושים ואותה הצעה נתקבלה על דעת רוב נושיו לפי פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). ביום 21.2.11 אושר ההסדר בבית המשפט וביום 26.11.10 הגיש החייב את בקשתו למתן צו הפטר ולמתן תעודה "לעניין חיקוקים פוסלים" (להלן: "התעודה") לפי סעיף 66 לפקודה. ביום 4.5.11 ניתן לחייב הפטר, אך נתגלעה מחלוקת באשר לשאלת מתן התעודה.

3.         בתסקיר הכנ"ר מיום 3.4.11 שהוגש לקראת הדיון במתן צו ההפטר תואר הרקע להסתבכותו הכלכלית של החייב. בשנת 1991 הקים החייב חברה שעסקה בביצוע עבודות תשתית, חפירה ובינוי. עיקר פעילותה ומקור הצלחתה של החברה היה בביצוע עבודות תשתית ובינוי בכפרים ערביים באזור יהודה ושומרון. ואולם על רקע שינוי מדיניות ביהודה ושומרון ולאחר חתימת הסכם אוסלו, נשמט הבסיס הכלכלי של החברה ונסגר מרחב מחייתה. לטענת החייב החברה סבלה מגניבות ציוד וחומרים ומעילות עובדים. עוד הקים החייב מיזם באמצעות חברה אחרת שעסקה בייצור צינורות פי.וי.סי. ברם, חברה זו גם כן נקלעה לקשיים בשל קשייה של החברה הראשונה שהייתה אחת מלקוחותיה העיקריים, בשל תחרות בין יצרני צנרת פי.וי.סי בישראל, צניחת מחירי הצנרת ואי עמידת הבנקים בהתחייבויותיהם כלפי החברה, בין היתר באי מתן אשראי לחברה. כל חובותיו של החייב הם בשל ערבותו לחובות החברות. בשנת 1999 הורשע החייב בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חטיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות בגינן ריצה תקופת מאסר של שנה בפועל. מאז קריסת החברות ולאחר ריצוי עונש המאסר, לטענת החייב, הוא מתקשה להשתקם ולהשתכר כהלכה.

4.         ב"כ החייב השתית את בקשתו לקבלת התעודה על התסקיר והוסיף כי החייב החזיר חלק גדול מחובותיו ופנה לפשיטת רגל רק בחלוף עשר שנים ממועד ההסתבכות הכלכלית של החברות, כשכל ניסיונותיו להיחלץ מחובותיו כשלו. לטענתו עוד, אין אינדיקציה כי הדברים שנמסרו על ידי החייב והמתוארים בתסקיר אינם נכונים ומשכך ניתן להתרשם כי הסתבכותו של החייב הייתה בתום לב. החייב משפטן בהשכלתו ואדם פעיל בקהילה, ומבחינה מוסרית וערכית חשובה לו השתלבותו הנורמטיבית ללא הגבלות בחיי הקהילה. מנגד טען ב"כ הכנ"ר כי לא הוכח כי הסתבכותו הכלכלית של החייב "באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו" כלשון סעיף 66 לפקודה, ומשכך, אין מקום להיעתר לבקשתו.

5.         סעיף 66 לפקודה קובע כי "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצדו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור". מקורו של סעיף זה בחוק פשיטת הרגל האנגלי משנת 1914 (Bankruptcy Act 1914, Sec 26(4)) אשר בלשונו האנגלי קבע כי החייב זכאי לתעודה (misfortune certificate) בתנאי שפשיטת הרגל: "was caused by misfortune without any misconduct". לסעיף זה ניתנה פרשנות מצמצמת ונקבע כי התנאי להחלתו הוא שיוכח שהחייב לא התנהל בצורה פסולה וכי עסקין כשלו בשל "מזל ביש". וכדברי בית המשפט (Re a Debtor [1964] 2 All ER 165, 169):

"One has to find that there is no misconduct: one has also to find, combined with that, that there is misfortune. If one finds either some degree of misconduct or an absence of misfortune, then no certificate will follow"          

בית המשפט גם קבע כי "מזל הביש" צריך להיות בלתי צפוי לחלוטין.

6.         בישראל, סעיף 66 טרם זכה לליבון בפסיקה, אך על פי פשוטו של מקרא קיימים שני תנאים להחלתו: (1) שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי (תחליפו של מבחן "מזל הביש"). (2) שפשיטת הרגל לא נבעה מהתנהגות רעה מצדו של החייב. מבחנים אלו, שהם אובייקטיביים במהותם, נוקשים יותר ממבחן תום הלב החולש על הסייגים למתן הפטר לפי הפקודה. למשל, נקל לשער מצב שהתנהלות החייב הייתה תמת לב ביצירת החובות, אך התנהלותו הייתה כזו שלא התחשבה בנסיבות אותן היה החייב נדרש לצפות במהלך הרגיל של עסקיו. המבחנים גם נוקשים יותר מהמבחן הקבוע בסעיף 63(5) המסייג מתן הפטר אם פושט הרגל לא תירץ באופן המניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו. ייתכן, למשל, מצב בו יש בפי פושט הרגל הסברים טובים והמניחים את הדעת מדוע יצר את חובותיו ונמנע מלפרעם. ברם, הוא לא יעבור את מחסום "הצפיות", אם בית המשפט ישתכנע באופן אובייקטיבי כי צפוי היה שעסקיו ייכשלו. המבחן השני, המצטבר למבחן הראשון, גם דורש כי לא ידבק בחייב כל רבב.

7.         מתן הפטר לחייב אינו גורר, אפוא, הענקת התעודה באופן אוטומטי. גם אם החייב יעבור בהצלחה את משוכת הסייגים למתן הפטר המפורטים בסעיף 63 לפקודה, עליו לעבור משוכה נוספת של עמידה בתנאי סעיף 66 כדי לזכות בקבלת התעודה. מבחן כפול זה עולה בקנה אחד עם תכלית הליך פשיטת הרגל והתוצאות הנובעות ממנו. הטלת פסלות ספציפית על החייב האוסרת עליו לשמש בתפקידים מסוימים, לקבל רישיונות שונים, ולעסוק בעיסוקים שונים, היא פועל יוצא ממעשיו בעבר שהובילו אותו לפשיטת הרגל והם מהווים אינדיקציה שהתנהלותו הכספית אינה אחראית (וראו ש' לוין, א' גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, 182).

8.         במקרה זה, על פניו החייב אינו יכול לזכות בקבלת התעודה, ולו מפני שחלק מהסתבכותו הכלכלית נבעה מישיבתו מאחורי סורג ובריח, שהיא התנהגות בלתי נורמטיבית בעליל. אך גם לולי התנהלות זו, הרי שהטענה שכשלון העסקים נבע משינוי הגישה לשטחי יהודה ושומרון, היא טענה בעלמא שאינה מבוססת דיה ולא ניתן לומר לגביה כי היא הייתה בלתי צפויה בעליל.

9.         בשים לב לכל האמור, אין מקום להעניק לחייב את התעודה ובקשתו נדחית.          

ניתנה היום,  א' אייר תשע"א, 05 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ