פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
388-95
22/03/2012
|
בפני השופט:
ורדה אלשיך
|
- נגד - |
התובע:
אמנון פורטנוי עו"ד דויד לייזר ואח'
|
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א 2. עו"ד חיה אזולאי
עו"ד חיה אזולאי
|
החלטה |
אפתח ואומר, כי צר לי על דרך התנהלות ההליך. הדיון בבקשה זו הסתיים לפני למעלה מחודשיים.
הצדדים ביקשו כי אעכב את מתן ההחלטה עד ליום 6.2.2012, על מנת שיוכלו להודיע לבית המשפט, על הסדר אליו ינסו להגיע, ואשר יהיה מקובל על הנאמת ועל הכנ"ר.
ב"כ הכנ"ר שינתה עמדתה והודיעה כי תסכים לבקשה בכפוף לתגובת הנאמנת. ב"כ הכנ"ר לא טרחה לבדוק ולוודא במסגרת פיקוחה על בעלי תפקיד, כי הנאמנת תודיע עמדתה במועד, ואלמלא בית המשפט, עשה מלאכתה, יתכן ועוד היום היינו ממתינים לתגובת הנאמנת.
הנאמנת, כאמור, ישבה בחיבוק ידיים ולא עשתה מאומה, עד אשר על פי הוראתי, פנתה אליה,מזכירתי, ביום 19.3.2012 (!), ואז הודיעה הנאמת כי תעביר תגובתה באותו יום.
צר לי על דרך התנהלותה של הנאמנת, ועל העובדה כי ב"כ הכנ"ר לא מצאה לנכון "לעורר" את הנאמנת משנתה.
לגופם של דברים;
עסקינן בבקשתו של החייב פורטנוי אמנון לאשר הסדר נושים כמפורט וליתן לו צו הפטר.
החייב מבקש כי ההליכים בעניינו הנמשכים משנת 96' יבואו על סיומם. הוא מעלה את העובדה
כי כעת, הגיע הגיע לסיים לאור העובדה שהוא חסר כל ומצבו הבריאותי איננו שפיר.
על פי הצעת ההסדר שהוא מציע יחולק הסך של 600,000 ש"ח, שנצבר בקופת פשיטת הרגל, בין נושיו השונים.
הנאמנת וכונס הנכסים הרשמי, מתנגדים לבקשה. הם הביעו עמדה זו אף בדיון קודם בבקשת הפטר. על פי עמדת הנאמת וב"כ הכנ"ר דאז, יש מקום לסיים את הליכים בהסדר נושים,
ללא הפטר.
זאת, כאשר במסגרתו יוסיף החייב סכום כסף גלובלי לקופת הפש"ר. סכום אשר לכל הפחות יגלם בתוכו את חוב הפיגורים שצבר בסך 92,000 ש"ח.
זה המקום ציין כי כנגד החייב נבדקו ואושרו תביעות חוב מטעמם של 10 נושים בסך כולל של כשני מיליון ש"ח.
עמדתם זו נובעת מהתנהלותו של החייב במהלך ההליך:
א. אי הגשת דוחות חודשיים כסדרם כאשר אף כשהוגשו היו הדוחות זהים בפירוט שכללו כאילו כמעט הועתקו אחד מהשני - כל זאת מבלי שהחייב טרח לצרף אסמכתאות,
ב. לא עומד בתשלומים החודשיים כסדרם,
ג. לא משתף פעולה במסגרת פדיון חלקו בדירת המגורים שלו ושל גרושתו
ד. חוסר שיתוף פעולה עם הנאמנת לרבות מסירת פרטים כוזבים ואי אמינות.
החייב, לעומת זאת טוען כי:
א. הוא שיתף פעולה ככל שיכול היה, וככל שמצבו אפשר ומאפשר לו;