1. בפניי התנגדות להתראת פשיטת רגל שהגיש מר דורון אבוטבול (להלן: "המשיב") ביום 27/02/12, לאחר שחברת קומט את פרוגרס בע"מ (להלן: "המבקשת") הגישה כנגד המשיב, ביום 26/10/11, בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל בגין חובותיו למבקשת בסך כולל של 291,197 ש"ח בשני תיקי הוצל"פ ואשר הומצאה לו על פי החלטה מיום 22/01/12. בדיון מיום 07/06/12 (להלן:"הדיון") נשמעו בפניי טיעוני הצדדים.
2. המשיב הינו בנו של מר מאיר אבוטבול (להלן:"האב"), אשר ניהל את חברת מוסך א.מ.צ. בע"מ (להלן:"החברה"). במסגרת פעילותה של החברה נרכשו על ידה מאת המבקשת חומרים שונים לתיקוני מרכב.
3. לאחר שנקלעה החברה לקשיים ננקטו נגדה ונגד האב הליכי הוצל"פ בשני תיקי הוצל"פ, האחד, תיק מס' 02-65178-09-6 שמתנהל בלשכת ההוצל"פ בחיפה והשני, תיק מס' 01-61916-08-2 שמתנהל בלשכת ההוצל"פ בתל אביב (להלן: "תיק הוצל"פ חיפה" ו"תיק הוצל"פ תל אביב" בהתאמה). כמו כן, בתחילת שנת 2010 פתחה המבקשת בהליך של פשיטת רגל (פש"ר 26120-02-10) נגד האב וביום 13/05/10 במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת אלשייך) ניתן צו כינוס לאב.
4. לאחר משא ומתן בין האב והמבקשת הגיעו הצדדים להסכם פשרה (להלן:"הסכם הפשרה"), לפיו יעמוד החוב על סך של 67,548 ש"ח בתוספת 70,000 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין וכן הוצאות ההליך כפי שמופיעות ברישומי המבקשת. עוד הוסכם, כי המשיב ואחותו יהיו ערבים לכל חובות האב בהתאם להסכם, וכי במידה והאב לא יעמוד בהתחייבויותיו תהא למבקשת הזכות לצרף אותם כחייבים בשני תיקי ההוצל"פ הנזכרים לעיל.
5. הסכם הפשרה הוגש על ידי המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקבלת תוקף של פסק הדין ואולם כפי הנראה, לא ניתנה כל החלטה המעניקה לו תוקף כאמור.
6. המשיב טוען כי מעולם לא ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה וכי המבקשת לא קיימה את התחייבותה על פי ההסכם, לפעול לביטול צו הכינוס נגד האב.
עוד טוען המשיב כי הוא לא ידע על ההליכים שננקטו נגדו בלשכות ההוצל"פ בשני התיקים וכי דבר קיומם נודע לו עת קיבל את התראת פשיטת הרגל.
מוסיף המשיב וטוען כי המבקשת מטעה את בית המשפט בטענתה כי ההליכים בתיקי ההוצל"פ אינם מעוכבים. כך, טוען המשיב, כי בתיק הוצל"פ חיפה בו הגישה המבקשת בחודש ינואר 2011 בקשה לצירוף המשיב, ניתנה ביום 05/01/11 החלטה מאת כב' הרשמת באום לפיה:
"ב"כ הזוכה יחדש בקשתו ויבהיר מדוע הוגש ההסכם שצורף לאישור בית המשפט המחוזי בת"א- יפו בתיק פש"ר 26120-02-10, וכן יצרף עותק אישור בית המשפט להסכם".
ועוד, באותו תיק הוצל"פ, ניתנה ביום 07/02/11 החלטת כב' הרשם גור לפיה:
"אני מורה לב"כ הזוכה להמציא במסירה אישית את הבקשה בצירוף החלטתי זו לידי החייבים המוצעים, אשר יוכלו להשיב לבקשה בתוך 14 יום מהמצאתה לידיהם".
המשיב טוען כי נכון למועד הגשת התנגדותו לא הומצאה לו בקשה זו. ואולם, במהלך הדיון הציג ב"כ המשיב החלטה של כב' הרשם גור מיום 13/06/11, בה הורה כב' הרשם על צירופם של המשיב ואחותו כחייבים בתיק. באותה החלטה קבע כב' הרשם גור כי ההליכים נגד המשיב ואחותו יעוכבו עד להמצאת אזהרה לידיהם בצירוף ההחלטה, על ידי ב"כ המבקשת ובמסירה אישית.
בתיק הוצל"פ תל אביב, ניתנה, כך טוען המשיב, ביום 11/05/11 החלטת כב' הרשם רף לפיה יש לסגור את תיק ההוצל"פ אשר התנהל בלשכה בתל אביב, ולפתוח אותו מחדש בלשכת ההוצל"פ בחיפה תוך מילוי בקשת ביצוע חדשה. כמו כן נקבע בהחלטה כי על המבקשת לפעול לסגירת התיק בלשכה המעבירה ולבצע כל פעולה הנדרשת כתוצאה מסגירת התיק לרבות ביטול ההליכים. המבקשת, כך טוען המשיב, פעלה בניגוד להחלטה זו כאשר המשיכה לפעול בתיק ולא המציאה בקשת ביצוע חדשה כפי שהורה לה כב' הרשם רף.
לבסוף, טוען המשיב כי המבקשת קיבלה כספים מאביו אשר לא דווחו ללשכת ההוצל"פ ומשכך לא הוקטן החוב בגינם.
7. המבקשת אשר לא הגישה תגובה להתנגדות המשיב, הודתה במהלך הדיון כי הסכם הפשרה לא קיבל תוקף של פסק דין ואולם טענה כי תוקף ערבותו של המשיב נובע מעצם החתימה על ההסכם ולא ממתן תוקף של פסק דין להסכם, וכן כי כל טענה שיש למשיב באשר לאכיפת הסכם הפשרה, היה על המשיב לטעון במסגרת הליכי ההוצל"פ.
עוד טענה המבקשת, כי החייב צורף לשני תיקי ההוצל"פ המפורטים לעיל והציגה העתק מהחלטת כב' הרשם רף מיום 13/04/11 בה אישר כב' הרשם את צירופו של המשיב כחייב בתיק.
באשר לתיק הוצל"פ חיפה הודתה המבקשת כי ההליכים בו עוכבו. ואולם באשר לתיק הוצל"פ תל אביב טוענת המבקשת כי ההחלטה בדבר העברתו מלשכת ההוצל"פ בחיפה לתל אביב הינה החלטה טכנית אשר לא מאיינת את החוב וכי ההליכים בתיק זה לא עוכבו.
עוד טוענת המבקשת כי אילו היתה טענת המשיב לפיה אביו הפסיק לשלם את התשלומים לפי הסכם הפשרה משום שהמבקשת לא קיימה את חיוביה על פי ההסכם, טענה נכונה היא, חזקה עליו כי היה מגיש בקשות מתאימות, לבית המשפט המחוזי או לראש ההוצל"פ ולא יושב בחיבוק ידיים.
עוד טוענת המבקשת כי לאחר שצורף המשיב כחייב בתיק הוצל"פ תל אביב, הונפקה לו אזהרה והמשיב קיבל אותה ואף חתם עליה באופן אישי.