רקע:
החייב עתר למתן צו כינוס לנכסיו, כשברקע הדברים קיימת התנגדות של הכונ"ר למתן הצו.
אין חולק, כי בעבר הגיש החייב שתי בקשות לפשיטת רגל - האחת במסגרת תיק פש"ר 302/75, אשר נסגר בשנת 1981 בשל הפטר שניתן לו עם פירעון מלוא חובותיו (להלן: "
הבקשה הראשונה") והשנייה במסגרת תיק פש"ר 386/89, אשר אף הוא נסגר בשנת 1998 בשל הפטר נוסף שניתן לחייב (להלן: "
הבקשה השנייה").
עוד אין חולק, כי אשת החייב הוכרזה אף היא, פושטת רגל (פש"ר 5815/09 ופש"ר 3030/02). יצויין כי ההליכים בעניין אשת החייב בוטלו לאחר שנקבע, כי זו ניצלה לרעה את הליכי הפש"ר, תוך יצירת חובות בחוסר תום לב (חובות אשר בחלקם, משיקים לחובות החייב במסגרת בקשתו הנוכחית).
בבקשה דנן (להלן: "
הבקשה השלישית"), החייב מבקש לפתוח, פעם נוספת, בהליכי פשיטת רגל.
בהתנגדותו למתן צו הכינוס טוען הכונ"ר כי החייב נהג בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, בהיותו יוצר וצובר חובות חדשים/נוספים, תוך כדי ואגב הליכי פש"ר תלויים ועומדים בעניינו (אגב הבקשה השנייה).
הכונ"ר מוסיף וטוען, כי החייב נטל על עצמו התחייבויות כספיות נוספות, שעה שהוא שרוי בחובות כבדים לנושים, מתוך ידיעה כי אין לו היכולת לפרוע חובותיו אלו.
יצויין כי החייב, עוד בהיותו פושט רגל בין השנים 1989-1998, רכש קרקע ובנה עליה בית (הגם שנכס זה נמכר לימים במסגרת הליכי הוצל"פ).
בתגובתו להתנגדות הכונ"ר, כמו גם בתצהיר משלים, אשר הוגש בהמשך לדיון מיום 6.7.11, התייחס החייב לאופן שבו נוצרו החובות שנכללו בבקשתו הראשונה.
החייב מגולל אופן הסתבכותו הכלכלית, למן המועד בו הוגשה בקשתו הראשונה. עיקר הסתבכותו הכלכלית, נובעת על פי הנטען, מכישלון עסקיו של החייב, עת ניסה מזלו בתחום המזון.
בנוסף, מציין החייב כי הינו נשוי בשלישית ואב ל-10 ילדים, עם כל ההשלכות הכלכליות הנובעות מכך.
בדיון שהתקיים בפני, בעניינו של החייב, ביום 6.7.11, הוריתי לו להגיש דו"ח, שיפרט, ביחס לכל אחד מן החובות הנזכרים בבקשתו, מועד יצירתו, מהותו וטענותיו ביחס לחובות אלה והחייב אכן עשה כך (ראה התייחסותי המפורטת לדו"ח החייב במסגרת פרק הדיון).
בתצהיר שהוגש כתשובה לתגובת הכונ"ר הוסיף החייב וציין, כי הכונ"ר שוגה באופן שבו הוא משקיף על המשך צבירת החובות על ידו, אף לאחר מתן צו הפטר בעניינו. לדידו של החייב, בחלוף 7 שנים ממתן ההפטר השני, הוא ביקש לנהוג כאב סביר ולתמוך בבנו, שביקש לבנות את עתידו, ולא שיער בנפשו כי עסקו של הבן, ייכשל אף הוא.
בהקשר זה מוסיף וטוען החייב, כי אמנם קבלת צו הפטר מטילה עליו חובת זהירות מוגברת להימנע מיצירת חובות חדשים, אלא שהחובות הללו נוצרו על שם החייב, שביקש לסייע במידת יכולתו לבנו, שעשה את צעדיו הראשונים בעולם המבוגרים.
באשר לבית המגורים שהחייב בנה בעודו שרוי בהליכי פש"ר - לטענת החייב נכס זה נבנה, באמצעות כספי הגרלה בהם זכתה אשתו וכן, מכספים שהתקבלו ממכירת בית אימו של החייב בראשל"צ, בעקבות בקשתה של אימו, לגור עם החייב ואשתו, בביתם המשותף.
לסיכום טענותיו טוען החייב, כי הוא שרוי במצוקה כלכלית של ממש וחוסר תום הלב, אותו מציין הכונ"ר, אינו בעוצמה ובמידה המצדיקים, כבר בשלב מקדמי זה, שלילת זכאותו ליהנות מהגנות הפקודה.
דיון:
עיינתי בכל כתבי הטענות שהוגשו במסגרת ההליך ובאתי לכלל דעה, כי דין בקשת החייב להידחות.
סעיף 90א' לפקודת פשיטת הרגל, אמנם מאפשר לחייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל נוספים, ככל שבקשתו הקודמת-הסתיימה בהפטר ובלבד, שהליכי פשיטת הרגל הנוספים ("החדשים") יפתחו, לפחות, 5 שנים לאחר מתן צו ההפטר.