בקשה להעברת הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובקשה להחלפת המנהל המיוחד.
רקע
לבקשת הנושה, שמעון בן עמי, הוגשה בקשה לפשיטת רגל כנגד החייב, וביום 14.5.12 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. ב"כ הנושה שמעון בן עמי, עו"ד מיכה צמיר, מונה לשמש כמנהל מיוחד. התיק נקבע לדיון בשאלת הכרזת החייב כפושט רגל.
המבקשים הגישו בקשה להעברת התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך טענות כלפי המנהל המיוחד ובקשה למינוי עו"ד המצוי ברשימת המנהלים המיוחדים מטעם הכונ"ר. בין יתר הטענות הוזכרו הליכי התראת פשיטת רגל שהגישו המבקשים, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, פש"ר 47737-03-12. דגש ניתן לכך שכל נושי החייב מצויים בתל אביב, כי כל ההליכים הרלבנטיים לחייב ננקטו במחוז תל אביב, וכי החייב הצהיר בהליכים אחרים על כתובתו, ברח' אלכסנדרוני 7 רמת גן.
החייב לא הגיב לבקשה.
המנהל המיוחד טען כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נוכח הכתובת הרשומה של החייב באילת, תוך דחיית כל הטענות כנגדו, תוך התייחסות לכך שמיום מינויו, משמש הוא כזרועו הארוכה של בית המשפט.
הכונ"ר ציין כי פורמאלית, בית המשפט המוסמך הינו בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אם כי כל מסמכי בתי המשפט שצורפו לבקשות השונות, מצביעות על כי החייב גר בפועל ברמת גן. הכונ"ר סבר כי יש למנות מנהל מיוחד אחר, לאור הנסיבות שנוצרו, מתוך רשימת המנהלים המיוחדים של הכונס הרשמי
דיון
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להעביר את הדיון בתיק לסמכותו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובכך לקבל את הבקשה בחלקה.
בהתאם לסע' 175 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980, לבית המשפט של פשיטת רגל, מסורה הסמכות להורות על העברת תיק פשיטת רגל ממחוז אחד למשנהו.
בענייננו, כל נושיו של החייב, מצויים ברמת גן וכפי שציין הכונ"ר, בכול המסמכים שצורפו לבקשות השונות, כתובתו של החייב ברמת גן. כל המשיבים לטען הביניים שהתנהל בבית המשפט בתל אביב היו ממחוז תל אביב. למעשה, לא צוין ולו נושה אחד שאינו מאזור תל אביב, ולא צוין כל הליך שהתנהל במחוז הדרום או כי ישנו נושה מאזור הדרום, או כי פעילותו העסקית של החייב הייתה שלא במחוז תל אביב.
יש ליתן דגש בשאלת מקום ניהול הליכי הפש"ר, לכך שהחייב הצהיר שוב ושוב בפני ערכאות שונות, כי מתגורר הוא ברח' אלכסנדרוני 7 רמת גן. לפיכך, לכך שלחייב זיקה פורמאלית, בשל כתובת באילת, בה בהתאם לחומר שהוצג בפני, אינו מתגורר בפועל, היה די, בשלב הגשת הבקשה. יחד עם זאת, לאחר שהוצג המידע הנוסף לאחר צו הכינוס, ולמעשה, ללא שהחייב מכחיש את היותו תושב רמת גן בפועל, שוכנעתי כי זהו המקום לעשות שימוש בסמכות להעברת הדיון בתיק, בהתאם לסע' 175 לפקודה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
באשר לשאלה הנוספת, החלפת המנהל המיוחד, יש ליתן משקל לעמדת הכונ"ר, ולפיה בנסיבות שנוצרו יש עדיפות לבעל תפקיד מתוך הרשימה של הכונ"ר (ולאור אחד מנימוקי הכונ"ר, ולפיו הנושה שהגיש את בקשת הפש"ר, הוא שביקש למנות את בא כוחו כמנהל מיוחד). יחד עם זאת, לא מצאתי לקבוע מסמרות בנקודה זו, לאור מסקנתי לגבי העברת התיק למחוז תל אביב, ולאור כך, שגם אם ימצא בית המשפט כי יש ממש בבקשה, יש להשאיר לשיקול דעתו, את זהות בעל התפקיד שימונה, כמו גם שיתכן, שבית המשפט ימצא לנכון לקיים דיון בנושא.
סיכום
החייב בהתאם למסמכים שצורפו, מתגורר בפועל ברמת גן, כך מצהיר הוא בפני ערכאות שונות. לבקשה זו החייב לא הגיב. כל נושי החייב מאזור תל אביב, ומקום עסקיו בתל אביב. לפיכך ובהתאם לסע' 175 לפקודה, אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.