החלטה בתיק פש"ר 243-06

פתח דבר

1.         בפניי בקשה, שהוגשה על ידי הגב' אסתר ברכה פרץ (להלן: המבקשת"), שהינה גרושתו של החייב, להקצבת מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

במקור כללה הבקשה אף בקשה לביטול צו הכינוס והליכי פשיטת הרגל ואולם במסגרת הדיון בבקשה אשר נערך ביום 15/12/13 הוחלט כי בשלב ראשון תינתן החלטה בבקשה להקצבת מזונות בלבד ולאחר מכן ידונו בקשות המבקשת לביטול הליך הפש"ר ובקשת החייב לקבל הפטר.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.         לחייב והמבקשת שלושה ילדים משותפים. שנות הלידה של הילדים הן 1988, 1990 ו-1994.

3.         ביום 04/04/02 נחתם בין המבקשת ובין החייב הסכם גירושין (להלן: "הסכם הגירושין") במסגרתו נקבע כי החייב יישא בתשלומי מזונות שלושת ילדיהם המשותפים כדלקמן: בשנה הראשונה הוסכם כי החייב ישלם סך של 16,000 ש"ח לחודש ומיום 01/09/03 ישלם החייב סך של 8,000 ש"ח. עוד הוסכם כי בנוסף לדמי המזונות יישא החייב מדי חודש בתשלום הסך של 700$ עבור דמי מדור. הסכם זה קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

4.         ביום 12/03/06 ניתן צו כינוס נגד החייב והושת עליו תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח. ביום 04/08/11 הוכרז החייב פושט רגל והתשלום החודשי המושת עליו הוגדל לסך של 1,500 ש"ח.

טענות הצדדים בתמצית

5.         המבקשת טוענת כי על אף ההסכמות כאמור, בחר החייב לשלם רק סכומים משתנים ופחותים משמעותית מאלו אשר נקבעו בהסכם הגירושין וכי נכון למועד הגשת תביעת החוב של המבקשת נותר חוב בסך של 445,000 ש"ח ללא ריבית והפרשי הצמדה בגין דמי מזונות אשר לא שולמו.

עוד טוענת המבקשת כי החייב ניהל את הליכי הפש"ר משנת 2006 ללא ידיעתה תוך התחמקות מתשלום דמי המזונות המוסכמים, כאשר הוא מנהל חיי מותרות תחת שם אחר.

6.         החייב טוען כי בהסכם הגירושין נפסקו מזונות לא ריאליים וכי כפי שעולה מתביעת החוב שהגישה המבקשת, שילם החייב למבקשת סכומי עתק במהלך השנים. עוד טוען החייב כי לאחר הגירושין נשא הוא בעלויות לימודיה של המבקשת ואף רכש עבורה רכב חדש ושילם את דמי השכירות עבור הדירה בה התגוררו המבקשת וילדיהם.

עוד טוען החייב כי כניסתו להליך הפש"ר והחובות המעיקים לא אפשרו לו לשלם את מלוא הסכומים הנקובים בהסכם הגירושין. לאור האמור ישבו הצדדים והגיעו להסכמות באשר להפחתת הסכומים. אם תתכחש המבקשת להסכמות אלו מבקש החייב להצטרף לבקשת החייבת, לקצוב את המזונות רטרואקטיבית למועד מתן צו הכינוס ולהורות למבקשת להשיב כספים שקיבלה ביתר לקופת הפש"ר. החייב טוען כי בשל ההסכמות כאמור לא התלוננה החייבת במהלך השנים על בעיה כלשהי בתשלום המזונות.

מוסיף החייב וטוען כי המבקשת ידעה שהוא בהליך פש"ר, הן משום שידעה שהוא נתון בחובות כבדים כבר בעת הגירושין והן משום שהיא נכחה בפגישה שהתקיימה בנוכחות עו"ד לילך שלג, במסגרתה הוסכם על הקטנת סכומי המזונות לאור כניסתו של החייב להליך הפש"ר.

החייב טוען כי הוא ובת זוגו אינם מנהלים חיי פאר ומותרות וכי הוא מתקיים בקושי רב.

החייב מבקש להורות למבקשת להגיש תצהיר ובו פירוט באשר לסכומים ששולמו בגין דמי מזונות ממועד מתן צו הכינוס ואילך וכן תצהיר לתמיכה בטענותיה בבקשה. כמו כן מבקש החייב לזמן את המבקשת לחקירה נגדית בדיון שנקבע בבקשה.

7.         בתגובה לתגובת החייב הגישה המבקשת בקשה לגילוי מסמכים על ידי החייב ובמסגרתה היא מבקשת לקבל את המסמכים הבאים: טופס 4 וטופס 5 לרבות נספחים, אישורי מסירה של צו הכינוס לנושים , דוחות חודשיים שהגיש החייב, פרטי מייצגים שייצגו את החייב וכל מסמך נוסף שהגיש החייב בהליך. לאחר קבלת המסמכים מבקשת המבקשת שהות של 48 שעות על מנת לערוך את תגובתה.

8.         הנאמן הגיב לבקשה במסגרת דו"ח מסכם שהגיש ביום 22/10/13. באשר לבקשה לגילוי מסמכים סבור הנאמן כי אם תצורף המבקשת כצד להליך במערכת נט המשפט יינתן מענה חלקי לבקשתה. כמו כן סבור הנאמן כי יש הצדקה לבקשה לקבלת העתקים של הדוחות החודשיים ועל כן יש להורות לחייב להמציא אותם למבקשת. באשר ליתר המסמכים סבור הנאמן כי אין מקום להורות על המצאתם.

לגופה של הבקשה להקצבת מזונות טוען הנאמן כי אין הוא יכול להביע עמדה משום שהמבקשת טרם הגישה תצהיר משלים וטרם ניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים. עוד סבור הנאמן כי ההחלטה בבקשה תלויה בין היתר בהחלטה שתינתן באשר לממצאים שהעלה הנאמן במסגרת הדו"ח המסכם באשר להכנסתו האמיתית של החייב.

במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה טען הנאמן כי בנוסף להסכם הגירושין נחתם הסכם נוסף בין החייב והמבקשת ביום 27/06/04 (להלן: "ההסכם השני") במסגרתו הסכימו הצדדים על הפחתת המזונות לסך של 2,000 ש"ח. ב"כ המבקשת הכחיש את קיומו של ההסכם השני.