החלטה בתיק פש"ר 2275-07

מונחת בפני בקשת החייב, ניסנוב פסח (להלן: " החייב"), כי אתן לו אישור להגשת ערעור בתביעה שהוגשה מטעמו כנגד מדינת ישראל  בע"א 3764-11 וזאת ללא תנאים מקדימים.

ביום 1.12.2008 ניתן כנגד החייב צו כינוס לנכסיו. חרף היכנסו של צו הכינוס לתוקף, המשיך החייב לנהל הליכים משפטיים שונות בערכאות שונות, בלא לידע את הצדדים המדיינים על היותו בצו כינוס ובלא קבלת אישור מבית משפט זה. לטענת החייב התנהלות זו נבעה מחוסר ידיעתו את הדין החל.

ביום 11.12.11 הגיש החייב בקשה להתיר לו להמשיך בהליכי ערעור בתביעה האמורה לעיל.

המנהל המיוחד, עו"ד אורן הראל (להלן: " המנהל המיוחד") נתן הסכמתו לבקשה תוך שהוא מתנה את האישור במספר תנאים. זאת  נוכח העובדה כי מדובר בחייב שאינו משתף עימו פעולה ואינו מגיש דו"חות חודשיים כנדרש ואף אינו עומד בצו התשלומים החודשי שהושת עליו במסגרת צו הכינוס.

התנאים להם עתר המנהל המיוחד, ואשר אף כונס הנכסים הרשמי תלה הסכמתו בהם, הינם כדלקמן:

א.                  החייב ישלם הוצאות ושכ"ט פקיד שומה בסך 40,000 ש"ח שנפסקו לחובתו ביום 24.03.2011.

ב.                   החייב יבהיר מהו מקור תשלום הוצאות ההליך, לרבות תשלום שכ"ט עו"ד והפקדת ערובה בבית המשפט העליון.

ג.                    על החייב למצוא ערב לערעור במקרה של הפסד, אשר יציג יכולת כלכלית לשיפוי קופת הנשייה ככל ויתעורר בכך צורך.

ד.                   על החייב להמציא העתק למנהל המיוחד מכל כתבי בי הדין שיוגשו במסגרת הליך הערעור.

ביום 12.03.2012 ניתנה החלטת בית משפט זה המאשרת את הבקשה, בכפוף לעמידה בתנאים שהעלה המנהל המיוחד בתגובתו.

בבקשה זו טוען החייב כי המרכז לגביית קנסות הסכים לעכב את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו, וזאת עד לסיום הליכי הערעור.

כמו כן טוען החייב כי בהגשת הערעור ,לרבות הוצאות שכ"ט עו"ד כמפורט בדרישת המנהל המיוחד, מסייע לו ידיד קרוב, אשר אף מוכן לשמש כערב (להלן:"הערב"). אלא שעם זאת, החייב מבקש לבטל ההחלטה בעניין הצגת היכולות הכלכליות של הערב וזאת נוכח העובדה כי כבר עזר לחייב בעבר.

עוד מבוקש להימנע משליחת כל כתבי בי הדין למנהל המיוחד.

מתגובת המנהל המיוחד עולה, כי אין באישור מטעם המרכז לגביית קנסות כדי לאיין את הצורך בתשלום כאמור בהחלטת בית המשפט. זאת ועוד, חרף העובדה כי הערב המוצע הינו חבר קרוב של החייב, הרי שעל ניסיונות המנהל המיוחד לחקור את החייב בעניין זה, עדיין אין למנהל המיוחד הכלים לקבוע מסמרות בדבר יכולתו הכלכלית בכל הנוגד להליך הערעור דנן. אי לכך, מבקש המנהל המיוחד לדחות את בקשת החייב.

כונס הנכסים הרשמי בתגובתו סובר כי יש לדחות את הבקשה, מן הטעם כי החייב אינו עומד בתנאים שהציב בית המשפט בהחלטתו מיום 12.03.2012.

עיינתי בעמדות הצדדים ובתגובת כונס הנכסים הרשמי;

בבקשתו זו עותר החייב למעשה "לעיון מחדש" בהחלטה מיום 12.03.2012, המקבלת את עמדת המנהל המיוחד בדבר התנאים להגשת הערעור כאמור לעיל.

ראשית אעיר כי עסקינן בחייב שאינו ממלא אחר הוראות הפקודה, אינו מגיש דו"חות חודשיים ואינו עומד בצו התשלומים שהושת עליו. החייב היה מיטיב לעשות לו טרם הגשת הערעור היה טורח למלא אחר הוראות הפקודה ובוודאי שלא מנסה לאחוז את המקל משתי קצותיו.

עם זאת ולפנים משורת הדין מצאתי לדון לגופו של עניין בבקשת החייב;