החלטה בתיק פש"ר 1560/05

1.   לפני שתי בקשות. האחת, של המבקשת, (להלן גם: " החייבת"), להכרזת פשיטת רגל ומתן צו הפטר בש"א 13869/06. השניה, של המשיבה 2 (להלן: " המשיבה"), להארכת מועד להגשת הוכחת חוב (בש"א 1137/07).

2.    תמצית העובדות הדרושות לעניין

2.1   המבקשת הגישה ביום 25.5.05, בקשה למתן צו כינוס נכסים והכרזתה כפושטת רגל.  ביום

13.9.05 ניתן על ידי בית המשפט צו כינוס נכסים ולפיו הושת על החייבת לשלם לקופת הפש"ר

מדי חודש סך של 700 ש"ח.

2.2   הסתבכותה הכלכלית של החייבת נבעה מניהול כושל של עסק לשווק מוצרי קוסמטיקה.

2.3   המבקשת הצהירה בבקשתה כי היא חייבת סך של 582,000 ש"ח לשלושה נושים ובכללם למשיבה. עם זאת, אף אחד מהנושים לא הגיש הוכחת חוב וגם לא טרח להתייצב לאסיפות הנושים שהתקיימו ביום 21.3.06 וביום 4.4.04.

2.4   המשיבה היא אחד משלושת נושי החייבת, שחובה מבוסס בין היתר על שיקים שניתנו על ידי לה על ידי החייבת ולא נפרעו, והליכים משפטיים שנוהלו בין הצדדים.

2.5   החייבת המציאה ביום 29.9.05 את צו כינוס הנכסים כמו גם את הבקשה, לבא כוח המשיבה.

2.6    ביום 27.9.05 הגישה המשיבה בקשה לביטול צו עיכוב ההליכים, בש"א 20998/05. לאחר תגובת הכנ"ר ותשובת המשיבה, דחה כב' הרשם גלדשטין בהחלטתו מיום 18.12.05, את הבקשה.

2.7   ביום 21.6.06 הגישה החייבת בקשה, בש"א 13869/06, להכריז עליה פושטת רגל וליתן צו הפטר, בהתאם לסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל נוסח חדש התש"ם-1980 (להלן: " הפקודה").

2.8   תסקיר הכנ"ר שהוגש בעניין, המליץ להעתר לבקשה תוך שצויין בו כי לא נמצא חוסר תום לב באופן יצירת החובות, לא הועלו טענות על ידי הנושים לעניין תום הלב. החייבת שיתפה פעולה ועמדה בתשלומים שחויבה בהם למעט פיגור קל.

3.    ביום 27.12.06, התקיים דיון בבקשה לצו הפטר, בו השתתף גם בא כוח המשיבה. האחרון טען כי הוגשה הוכחת חוב מטעם מרשתו, אך כזו לא היה ברשותו להציג. כב' הרשם גלדשטין, בהחלטתו מאותו יום, איפשר למשיבה להמציא עותק של הוכחת החוב ולחלופין להגיש בקשה להארכת מועד תוך שבעה ימים בצירוף יפוי כוח מתאים, שאם לא כן, תאושר בקשת ההפטר.

4.    לאחר שהוברר למשיבה כי לא הוגשה מטעמה הוכחת חוב, היא הגישה ביום 2.1.07 בקשה להארכת מועד להגשת הוכחת חוב, בש"א 1560/05. הבקשה נתמכת בתצהיר בא כוח המשיבה. בבקשה מביעה המשיבה את נימוקי התנגדותה למתן הפטר לחייבת. לעניין זה נטען כי חלפה תקופה קצרה ביותר מאז ניתן צו הכינוס, על כך שאין מקום לפטור את החייבת נוכח החוב הניכר למבקשת, החייבה בחרה בדרך קלה של התחמקות מתשלום חובות על ידי הליך של פשיטת רגל ושאין מקום שבית משפט יהפוך לקורת גג לאדם שחייב כספים. באשר לאחור בהגשת הוכחת חוב נטען, בלשון רפה, כי גם אם יש התרשלות מצד המשיבה בעניין, אזי יש ליתן לה את יומה בבית המשפט, תוך הפניה להלכות שונות בעניין הארכת מועדים ככלל.

5.       החייבת מתנגדת בתוקף לבקשה ועומדת על הכרזתה כפושטת רגל ומתן צו הפטר. לעמדתה, ידעה המשיבה היטב על צו הכינוס. לא כל שכן, החייבת טרחה להמציא לה את צו הכינוס והבקשה לכינוס נכסים. לא ניתן כל טעם מדוע לא הוגשה הוכחת החוב במועד, במיוחד לאחר שבקשת המשיבה לעיכוב הליכים נדחתה, כמו גם לא הייתה התייצבות מטעמה לאסיפות הנושים.

6.       הכנ"ר תומך בעמדת החייבת, תוך שמצביע על האחור הממושך בהגשת הבקשה להארכת מועד להגשת הוכחת חוב, ללא נימוקים.

7.       בדיון במעמד הצדדים לפני התברר מפי נציג הכנ"ר כי נושה נוסף של החייבת, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, הגיש אף הוא בקשה להארכת מועד להגשת הוכחת חוב. בנסיבות אלה, ומטעמי יעילות הורתי כי הבקשות תובאנה להכרעתי לאחר שיתברר גורל הבקשה להארכת מועד של הנושה הנוסף.

בהמשך, הודיע הכנ"ר כי הוחלט לדחות את בקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ, להארכת

מועד להגשת הוכחת חוב, וכי לא הוגש ערעור על ההחלטה. בנסיבות אלה הורתי בהחלטתי מיום 20.6.07 ולאחר שהתברר כי המשיבה לא שילמה את האגרה בגין בקשתה, כי כפוף לתשלום האגרה, תובא הבקשה לעיוני. עוד ביקשתי מבא כוח המשיבה, לדאוג לכך שהתיק יובא לפני עם תשלום האגרה. לדאבוני, רק ביום 26.12.07 שוגרה על ידי בא כוח המשיבה בקשה לבית המשפט למתן החלטה ממנה למדתי כי נטען על ידי המשיבה שהאגרה שולמה, כבר בחודש יוני 2007. ביקשתי כי יומצא אישור על תשלום האגרה, ואישור כאמור הובא לפני ולפיכך התעכבה החלטתי.

8.       סעיף 71(ב) לפקודה מורה: