בקשה למתן הפטר היא הבקשה שהגיש החייב, והיא הבקשה שנדונה בדיון שהתקיים לפני ואליו הוזמנו כדין כל הנושים.
לבקשת החייב ניתן צו לכינוס נכסיו ביום 6.3.05, ומאז שוהה החייב בהליכים אלה, כשבמהלכם אף הוכרז פושט רגל.
דיונים לא מעטים נערכו בעניינו של החייב ואף פעילות לא מבוטלת של המנהלת המיוחדת שכינסה את נכסיו והצליחה לאתר נכסים ולגבות תמורה לטובת הנושים בגין נכסים ש'כמעט ונעלמו' מגדר נכסי החייב, הכל כמפורט בטענות המנהלת המיוחדת המתנגדת למתן ההפטר.
עמדת המנהלת המיוחדת אינה חדשה ולמעשה עמדה זו היא המשכה של עמדה שכבר נשמעה, עמדה שהונחה אף לפני כבוד השופט זמיר בעת דיון בבקשה קודמת של החייב למתן הפטר.
לא רק זאת אלא שנעשה נסיון לסיים את ההליכים בדרך של הסדר, כפי שסבר כבוד השופט זמיר כסיום ראוי של ההליכים, וכפי שציין בהחלטתו מיום 4בינואר 2010בהתייחסו לנסיון זה כי "לאחר עיון נוסף בתיק אני רואה לנכון להשהות את מתן ההחלטה בבקשה למתן הפטר. עמדת הכנ"ר, שלפיה ראוי לדון תחילה בהצעת הסדר, סבירה בעיניי. החייב יגיש לנאמנת, תוך 30 יום, הצעת הסדר מפורטת. זו תובא על ידה בפני כל הנושים באסיפת נושים, שתכונס תוך 30 יום מיום הגשת ההצעה. 20 יום לאחר מכן תגיש הנאמנת דו"ח עדכני".
מהחלטת כבוד השופט זמיר עולה כי החייב הציע הצעת הסדר אך "זו השיבה כי הצעה זו אינה נראית לה", והגם שכבוד השופט זמיר ביקש "הסבר מהמנהלת המיוחדת מדוע אין היא מביאה את ההצעה לאסיפת נושים, כמתחייב מהפקודה" אך הסבר זה לא ניתן, וכדברי כבוד השופט זמיר בהחלטתו "החלטתי הקודמת בדבר כינוס אסיפת נושים לא בוצעה; המנהלת המיוחדת אף לא התייחסה להחלטתי האמורה מיום 7.9.09".
כבוד השופט זמיר ציין בהחלטתו כי התנהלות כאמור אינה 'מקובלת עליו', יחד עם זאת ראה שלא לעמוד על נסיון נוסף לסיום ההליך בהסדר וראה להתייחס לבקשת החייב למתן הפטר לאחר שהצעת החייב להסדר לא הובאה לפני הנושים.
כבוד השופט זמיר תאר בהחלטתו את התנהלות החייב בהליך, את פרק הזמן שהוא שוהה בהליך, את העובדה כי החייב טוען שהוא חסר כל וכי "החקירות לא הובילו לאיתור נכסים או זכויות, למעט הליך ביטול ההענקה של דירת מגורים, הליך שנעשה בהסכמת החייב ובשיתוף פעולה מצידו. החייב, כבן 36, ניהל עסקים בתום לב, עסק גם בפעילות קהילתית ושיקומית ולאחר קריסת עסקיו עשה כל שניתן כדי לעמוד בהתחייבויותיו, לרבות עשיית שימוש במשכנתא של כ-250,000 ש"ח, שאותה נטל אביו. החייב עובד כיום כשכיר בשתי עבודות ומשתכר בשתיהן כ-6,000 ש"ח לחודש. עוד מגלה החייב כי אותן נסיבות שהובילו להסתבכותו הכלכלית, גרמו אף לאי הגשת דו"חות מס במועד ולאי תשלום מס שנוכה, דבר שהוביל לנקיטת הליכים פליליים כנגדו. החייב מדגיש כי הוא משתף פעולה באופן מלא עם הליך פשיטת הרגל ועומד בחובות הגשת הדו"חות והמסמכים כמו גם תשלום התשלומים החודשיים (אפילו בתקופה שבמהלכה ריצה עונש של עבודות שירות). עוד מציין החייב כי בקופת הכינוס מצוי סך של כ-600,000 ש"ח וכי לאור חלוף הזמן ראוי לאפשר לו "לפתוח דף חדש"" (ככל שלא צוין אחרת הרי שכל הציטוטים בהחלטה זו הם מהחלטת כבוד השופט זמיר מיום 4.1.12 - א.נ.ח).
לאחר שכבוד השופט זמיר תאר את ההליכים בתיק, את התנהלות החייב ואת פעילות המנהלת המיוחדת, את העובדה כי מדו"ח המנהלת המיוחדת עולה שאושרו תביעות חוב "בסדר גודל של 2,750,000 ש"ח" ציין כי "...דומה כי לא נפל פגם (בוודאי לא פגם מהותי) בהתנהלות החייב עד עתה. הסכום שהצטבר (גם אם חלקו הגדול נובע ממכירת הדירה וממימוש הקרנות) הוא סכום לא מבוטל, אשר מאפשר תשלום דיבידנד של כ-25%. הליך הפש"ר מתנהל מזה קרוב לחמש שנים, מאז מתן צו הכינוס. עם זאת, הנושים (כמו גם המנהלת המיוחדת והכנ"ר), מתנגדים למתן הפטר בשלב הזה, בעיקר לאור גילו של החייב והטענה בדבר אי מימוש כישוריו העסקיים והמקצועיים" והגיע למסקנה כי "איזון ראוי מצדיק את הותרתם של הליכי פשיטת הרגל על כנם לפרק זמן מסוים נוסף. הבקשה להפטר, נכון לעת הזו, נדחית. ככל שלא יחול שינוי נסיבות של ממש, וככל שלא יהיה בידי הנושים מידע רלוונטי משמעותי, דומה כי ראוי יהיה לשקול בחיוב בקשה נוספת למתן הפטר, אם תוגש תוך 18 חודש מהיום".
בהתאם להחלטת כבוד השופט זמיר הוגשה אכן בקשה נוספת למתן הפטר, לאחר חלוף המועד שנקבע בהחלטתו.
כבר אומר כי לא הוצג לפני כל חדש ביחס לתקופה שחלפה מאז המועד בה קבע כבוד השופט זמיר כי "לא נפל פגם (בוודאי לא פגם מהותי) בהתנהלות החייב עד עתה" וגם לא הוצגו לפני כל ראיות בדבר "שינוי נסיבות של ממש", גם לא שינוי נסיבות אחר, לבד מפרק זמן נוסף שחלף מאז הדיון בבקשת ההפטר הקודמת, שנדחתה כאמור, משכך וכפי שציין השופט זמיר "ככל שלא יהיה בידי הנושים מידע רלוונטי משמעותי, דומה כי ראוי יהיה לשקול בחיוב בקשה נוספת למתן הפטר".
וכך בדיון שהתקיים לפני חזרה המנהלת המיוחדת על עמדתה לענין התנהלות החייב, אך לא היה בידיה להציג ראיות חדשות או שינוי נסיבות ולמעשה תארה שוב את התנהלות החייב בהליך ואת פעולותיה להשאת הדיבידנד לנושים; אומר כי דברי המנהלת המיוחדת אשר להתנהלות החייב כפי שתוארה בדיון (עמ' 3- 4) בהחלט מסברים את האוזן ובעיקר נתתי דעתי להליכים שהיה עליה לנקוט להשאת הדיבידנד לנושים בדרך של ביטול מכר של נכס מקרקעין, מכר שנעשה במועד שבו מונה כונס נכסים לחברה בבעלותו; יחד עם זאת לא ראיתי לסטות ממסקנות כבוד השופט זמיר שהחלטתו מיום 4.1.10 היא נקודת המוצא לדיון בבקשה זו וקביעותיו מחייבות בהיותן חלוטות בהעדר כל שינוי נסיבות שעליהן, כאמור, לא הצביע איש.
לציין כי עמדת הכנ"ר בדיון בבקשה היא כי יש לאפשר לחייב לסיים את ההליכים בדרך של הפטר המותנה בהוספת סכום של 50,000 ש"ח; לשיטת הכנ"ר מצוי החייב כבר 7 שנים בהליך ו"לא נראה שיש לו מקורות כספיים נוספים" (עמ' 4 ש' 17) ועל כן סבור הכנ"ר כי יש לאפשר לחייב לסיים ההליכים בדרך של הפטר המותנה בהוספת הסכום של 50,000 ש"ח ובהשלמת הפיגורים.
גם המנהלת המיוחדת מסכימה למעשה להפטר מותנה "אך תלוי בתנאים" (עמ' 4 ש' 22).
כפי ששבים בתי המשפט וחוזרים על התכליות העקריות המצויות בבסיס הליכי פשיטת הרגל, השמות לעיניהן מחד את אינטרס הנושים המושג בדרך של כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך שוויונית בין הנושים ומאידך את אינטרס החייב תם הלב לקבלת הגנה מפני הנושים ומתן אפשרות לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו בדרך של הפטר מחובותיו (בני התביעה).
באיזון בין אלה, ולאחר שכבוד השופט זמיר קבע כי לא נפל פגם מהותי בדרך התנהלות החייב, ואיפשר לו לשוב ולפנות לבית משפט בבקשה לקבלת הפטר, ולאחר שנתתי דעתי לדברי הכנ"ר כי לא נתגלה כל רכוש ממנו ניתן יהיה להפרע, נתתי דעתי גם לפרק הזמן הארוך שהחייב מצוי בהליכים אלה וכן נתתי דעתי לדברי המנהלת המיוחדת שבאופן עקרוני מסכימה למתן הפטר רק "תלוי בתנאים" ואני סבורה כי ראוי לקבל את המלצת הכנ"ר ולאפשר לחייב הפטר המותנה בתוספת 50,000 ש"ח המהווים היוון התשלום החודשי לפרק זמן לא מבוטל בהליך ויש בו גם משום הבעת עמדה אשר להתנהלות שלא היתה כמצופה ממי שמצוי בהליכים אלה.
מכל הנסיבות שהובאו לפני ולאור החלטת כבוד השופט זמיר ובהעדר כל נסיבות חדשות אני סבורה כי יש לתת לחייב שלפני 'כרטיס יציאה' מההליכים הללו ממעמדו כפושט רגל ומחובותיו הרבים ולאפשר לו להשתלב בחברה כאדם נטול חובות עבר.
לאור האמור, ניתן בזה הפטר מותנה לחייב, והתנאי הוא כי עד ליום 3.9.12 יוסיף החייב לקופת הכינוס סך של 50,000 ש"ח זאת בנוסף להשלמת כל הפיגורים והתשלומים החודשיים שהיה עליו לשלם עד לחודש אפריל 2012 ועד בכלל.
לאחר שהחייב ימלא את התנאי כאמור וישלים את חוב הפיגורים ואת התשלומים החודשיים - ולאחר שאקבל הודעה מהמנהלת המיוחדת בדבר מילוי התנאים, ינתן לחייב הפטר מוחלט.