אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פש"ר 1074-09

החלטה בתיק פש"ר 1074-09

תאריך פרסום : 04/07/2012 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1074-09
29/02/2012
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיאה

- נגד -
התובע:
1. צבי גל החייב
2. יעקב כספי

הנתבע:
1. עו"ד ארז חבר הנאמן על נכסי החייב (בפשט"ר)
2. כונס הנכסים הרשמי

החלטה

מונחת בפני מחלוקת עקרונית, אשר התעוררה אגב ערעור על החלטת נאמן לנכסי חייב, לדחות על הסף תביעת חוב. עניין לנו במחלוקת משפטית טהורה, שעניינה התנגשות לכאורה בין דיני פשיטת הרגל לבין תקנה 78 לתקנות הבורסה ליהלומים. נוכח טיב המחלוקת, כמו גם ההשפעה הניכרת שיכולה להיוודע להכרעה בתיקים נוספים של יהלומנים חדלי פירעון, ביקשה בורסת היהלומים הישראלית להצטרף כצד וליתן תגובה; לאחר שבקשה זו התקבלה, והבורסה הגישה תגובתה, ניתנת החלטתי זו.

  1. עניין לנו, כאמור, בהתנגשות לכאורית בין כלל "האישיות המשפטית הנפרדת" החוצץ בין חובות אישיים של חייב לחובות שיצרה חברה בע"מ בבעלותו, לבין אחד מכללי היסוד של בורסת היהלומים, שבמשך עשרות בשנים נחשב כתנאי בל-יעבור לחברות ויכולת להכנס לבורסה דנן ולנהל שם מסחר.

תקנה 78 הנ"ל, קובעת, בקליפת אגוז, כי החברות בבורסה הינה אישית ומוגבלת לפרטים בלבד; אם ביצע חבר עסקאות דרך גוף מאוגד, הרי שהוא עצמו יהיה אחראי באורח אישי, ובלא יכולת התנאה על החיובים שנוצרו אגב כך.

הבורסה עומדת בתגובתה על כך כי הסעיף דנן הינו חלק בלתי נפרד משיטת המסחר המיוחדת בענף היהלומים, המבוססת על אמון אישי ועל כללים יחודיים שהינם זרים לגמרי לענפים אחרים. כך למשל, הסתמכות רבה על חוזים בעל-פה, הנחתמים בלחיצת יד, ועוד. הבורסה מוסיפה ומצרפת תקנות מבורסות יהלומים אחרות ברחבי העולם, וזאת בכדי לתמוך בגישתה כי מדובר בנוהג כלל-עולמי, שאינו מיוחד לישראל.
לעומת זאת, הרי שהמשיבים מסתמכים על העובדה כי דיני חדלות הפרעון הם קוגנטיים, ובלתי ניתנים להתנאה על-ידי צדדים מעוניינים, כולל תניות חוזיות שהם חלק מתקנונים של גופים המארגנים פעילות מסחרית. כך למשל, מצוטט האמור בעניין פש"ר 1361/02 בש"א 9258/02 בזק נ' תבל, כי כאשר אנו דנים בחוזה של גוף חדל פרעון, הרי שאין הוא אך ורק מכשיר המבטא את אוטונומיית הרצון של הצדדים, אלא אין להתעלם מהשפעתו על הנושים האחרים; וכי תניה הסותרת את דיני חדלות הפרעון, בטלה מול הנאמן ומול הנושים. מצב זה, כפי שמציינים המשיבים, ובצדק, אינו משתנה מעיקרו גם כאשר אותה תניה מצויה בתקנון של גוף המסדיר פעילות וזוכה לאוטונומיה יחסית בדיניו הפנימיים (ראה למשל פש"ר 1802/02 בש"א 4031/03 מועדון הכדורגל הכח מכבי ר"ג נ' חברת בלפור הנדסה ואחרים).

  1. על-פניו מדובר בשאלה לא פשוטה, שעניינה התנגשות דינים לכאורה. זאת, כאשר הבעייתיות שהיא מעלה אך גדלה נוכח העובדה, כי המקרה דנן אינו יחודי, ויכול להשליך על מקרים רבים נוספים. מחד גיסא, עומדת נטיית בתי המשפט למעט ולהתערב בתקנונים של גופים יחודיים, שיש להם נהגים ומוסכמות היוצרים איזון מיוחד; זאת, אף לצד הנטיה הכללית להעדיף פרשנות המקיימת סעיף בחוזה, קל וחומר בתקנון ותיק ומבוסס של מוסד כלכלי, על פני פרשנות המורה כי הוא בטל.
    מן העבר השני עומד כלל ברור וחד-משמעי, לפיו דיני חדלות הפרעון הינם דין קוגנטי, ולכן כל התניה עליו בין החייב לבין אחד מנושיו בטלה, וודאי כלפי הנאמן בפשיטת הרגל של החייב. זאת, בין אם מדובר בהתניה ברורה וגסה, כגון "הסכמה" כי דיני העדפת נושים או כל דין קוגנטי אחר לא יחול; ובין אם מדובר בהתניה מתוחכמת יותר, כגון זו שנידונה בפרשת בזק, אשר התיימרה "לשחק בשמות" של חיובים, באורח שישנה את מעמדם. כך למשל, הפיכת חוב עבר לחוב שוטף הנהנה ממעמד של הוצאות הליך; ובאותה מידה, הפיכת חוב רגיל לחוב בדין קדימה על ידי כינויו באורח מלאכותי בשם של אחד החובות שהמחוקק הכיר בהם כחובות בדין קדימה (לעניין זה, ראה פש"ר 1504/00 עובדי מפעל לבידי אשקלון נ' שפירא).

באותה דרך עצמה, נפסלה תניה של ההתאחדות לכדורגל, אשר ניסתה לאלץ קבוצה חדלת פרעון שנקלעה להקפאת הליכים לשלם חובות עבר במלואם (קרי, פגיעה ישירה בעקרון השיוויון מול נושים אחרים שאינם חוסים בצל ההתאחדות), ואם אין, תופסק לאלתר פעילותה של אותה קבוצה.

  1. יוצא לכאורה, כי אם אכן עסקינן בסעיף המורה על "הרמת מסך" אוטומטית לכל דבר ועניין בין יהלומן פושט רגל לבין חברה שניהל, הרי שאין ספק כי קיימת בו מידה רבה של בעייתיות. זאת, במלוא הכבוד הראוי לתקנון הבורסה ליהלומים ולמנהגים בענף.
    אלא מאי? בנסיבות המקרה, עולה השאלה האם אכן כאלו הם פני הדברים. זאת, מכוחה של מושכלה פשוטה, אשר דומה כי אף המשיבים מודעים לקיומה, ולבעיה שהיא מציבה בפניהם. במה אמורים דברים? אכן, השפעתה של "הרמת מסך" הינה חיוב של בעל מניות או בעל שליטה, אישית, בחובות של החברה שיצר, חרף היותה חברה בע"מ. אלא מאי? ניתן לגרוס, ובצדק, כי קיימים גם דינים אחרים המביאים, ולו באורח חלקי, לאותה תוצאה עצמה , וחרף זאת, אין הם מוגדרים כ"הרמת מסך".


בנסיבות המקרה, אין אנו עוסקים אף בהרמות מסך חלקיות המושתות כסנקציה על בעל שליטה מסויים, על-ידי שימוש בסעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. עניין לנו במהלך אחר, נפוץ בהרבה ודרמטי פחות, אשר השימוש בו הוא כמעט עניין של יום ביומו בחיי העסקים. עניין לנו במנגון הנפוץ מאד בו משתמשים בנקים, אשר כתנאי להלוואת כספים לחברה, דורשים מבעל השליטה לחתום ערבות אישית , לא אחת למלוא חובות החברה כלפיהם. אין ולא יכול להיות ספק, כי אין זו הרמת מסך; הפעלת הערבות האישית הזו אינה דורשת אשם כלשהו, וודאי לא כניסה למסגרת הנוקשה והמצומצמת של סעיף 6 לחוק החברות; כל הבקיא בחיי המעשה יודע, כי חלק משמעותי מפושטי הרגל הגיעו למצבם הלא מזהיר בדיוק בדרך זו; הפעלת ערבות אישית שנאלצו לחתום בכדי לקבל מימון לעסקם, חרף ולמעשה בגלל היותו חברה בע"מ.

  1. יוצא, שחרף העובדה כי הרמת מסך אכן מאפשרת לנושה של חברה להכנס לכיס העושר הפרטי של בעל המניות, הרי בשום פנים ואופן אין היא המנגנון היחיד המאפשר הגעה לאותה תוצאה. אכן, הערבות האישית נבדלת מהרמת המסך בהיותה לא כללית, אלא ספציפית לנושה מסויים ולמה שכלול בה; אולם בכל הנוגע לאותו נושה ולמסגרת העסקים בינו לבין החייב, הרי שהתוצאה בפועל דומה, אם לא זהה: עקיפת ההגבלה נשוא מסך ההתאגדות, על כל המשתמע מכך.


דווקא המקרה הנוכחי אך מדגיש נקודה זו. אתרע מזלו של החייב, ודווקא הנושה המרכזי המצטרף לנאמן בהתנגדות נחרצת להשתת אחריות באמצעות תקנון הבורסה, אינו אלא בנק שנשייתו בחייב, אישית, לא הושגה אלא באמצעות ערבות אישית לחובות החברה שניהל החייב. 

  1. כבר מן האמור לעיל, עולה אי-נוחות מסויימת, נוכח העובדה כי פלוני המבסס נשייתו בחייב על עקיפת עקרון הישות המשפטית הנפרדת, טוען כנגד זכותו של אלמוני לעשות, פחות או יותר, את אותו הדבר עצמו. אין צורך להכביר מילים אודות העובדה, כי אם אכן ימצא (ובכך אדון מיד) כי סעיף 78 לתקנון הבורסה פועל באורח הדומה לא לסעיף 6 לחוק החברות, אלא דווקא באורח דומה ל"ערבות אישית מכללא", הרי שדי בכך יהיה להפריך את הטענה בדבר פגיעה בעקרון השיוויון.

אזכיר; סעיף 78 אינו קובע כי מעמד החוב המושת על היהלומן החייב אישית יהיה עדיף על חובות אחרים; הוא אינו קובע כי הוא יעמוד על מכונו, אף אם ניתן בתנאים המהווים העדפת נושים לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל או סעיף 355 לפקודת החברות. כל פעולתו, למצער לפי עמדת המבקש והבורסה, הינה כי פלוני המבקש לעשות עסקים בתחום מסויים (ענף היהלומים), ובמקום מסויים (בורסת היהלומים) באמצעות חברה בע"מ, ובכך לסטות מהכלל הבסיסי המייחד את הפעילות באותו מקום לפרטים, יהא למעשה ערב אישית לכל החובות שיצור.

  1. המשיבים, ובעיקר הבנק אשר הבין אל נכון את אותה "פרצה מסוכנת" בחומת הטיעונים כנגד תביעת החוב, מנסים להשליך יהבם על מספר הבדלים (שאינם שנויים במחלוקת לכשעצמם) בין תקנה 78 לבין מצב בו מתחים בנק את לקוחו על ערבות אישית. עניין לנו, בעיקר, בכך כי הבנק "טרח והחתים בפועל" על מסמך ספציפי לפי חוק הערבות, וכך יצר לעצמו מעין בטוחה (הגם שאין צורך להכביר מילים כי אין הדבר מקנה לו מעמד נושה מובטח, אלא מעמד של נושה רגיל בלבד כנגד החייב אישית).
    כל זאת נכון ויפה; אלא מאי? ספק גדול בעיני, האם הדין אוסר באיסור מוחלט על יצירת "ערבות מכללא", וזאת בגדר מערכת יחסים מסויימת ומוגדרת. זאת, בעיקר נוכח העובדה כי עניין לנו בדין שהוא ברובו דיספוזיטיבי (כמוהו כרוב כללי המשפט האזרחי-מסחרי); ואילו כאשר ביקש המחוקק להתנות על כך - למשל, להגביל התנאה על הגנות שמסורות לערב - עשה זאת במפורש בחוק הערבות עצמו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ