החלטה בתיק פש"ר 001748/02

לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הגעתי להחלטה הבאה:

1.         ההתקשרות בין חברת משב לבין המבקשת הינה, במובהק, מסוג ההתקשרויות עם גוף מתווך, אשר מתמחה בהשגות על חישובי ארנונה. זאת ועוד; מן החוזים בין הצדדים עולה מסקנה ברורה ומתבקשת מאליה, כי שכרה של המבקשת אינו משולם לפי שעות עבודה או מידת המאמצים שהשקיעה, אלא לפי מידת החיסכון בארנונה אשר עלה  ב י ד ה  להשיג, תוך שימוש במומחיותה בתחום זה . דבר זה עולה במפורש ממסמכי המבקשת עצמה, אשר בהן מובהר כי הלקוח לא ישלם שכר-טרחה או הוצאות כלשהן , במידה ולא יושג חסכון.

2.         נקל לראות כי סוג הסכמים אלו, באופן דומה לעמלות תיווך אחרות, מניב חיוב בשכר-טרחה, במידה והחיסכון אכן הושג בשל מאמציו ופעולותיו של המתווך , אשר חובה עליו לשמש כ"גורם היעיל" אשר הניב את החיסכון. מאידך גיסא, ככל שהחיסכון הושג בשל סיבות אחרות, אשר אינן תלויות בפעולתו, אין הוא זכאי לשכר-טרחה.

3.         בנסיבות המקרה דנן, ובלא לקבוע מסמרות בשלב זה, ספק אם טענת הנאמן לפיה לאחר הקפאת ההליכים לא היה בקשרים עם המבקשת ולא רצה כלל ועיקר בשירותיה יכולה לעמוד; יתכן כי היו לו השגות על יעילותם של שירותים אלו, אולם מהתכתובת בין הצדדים עולה מסקנה חזקה לכאורה, כי הקשר לא התמצה ב"מכתבי סרק" של המבקשת, אליהם צורף הנאמן כ"צד מלאכותי", אלא עולה רושם כי מדובר בתכתובת דו-צדדית ענפה למדי, במסגרתה לא פסל הנאמן קבלת שירותים מן המבקשת. דבר זה הינו הגיוני אף לאור דיני הקפאת ההליכים, וזאת בשל העובדה כי שכר-טרחתה של המבקשת אינו אמור להכביד על הקופה, באשר אינו נגזר אלא באחוזים מן התועלת בפועל אשר יעלה בידה להפיק למען נושי החברה.

בעניין זה יוער, כי אם החליט הנאמן שאין הוא נזקק לשירותי המבקשת, היה עליו להבהיר זאת במפורש, ובין היתר לא להסכים בשום פנים ואופן לכך כי המבקשת שולחת מכתבים בשם החברה לעריית תל-אביב, קל וחומר שלא לנוכחותה בפגישה שנערכה בין נציגיו לבין נציגי העיריה.

4.         אלא מאי? כל האמור לעיל, אין בו עדיין בכדי לזכות את המבקשת בשכר-טרחה, באשר זכאות כזו עשויה  לצמוח אך ורק כאשר היא עצמה היתה הגורם הדומיננטי אשר הביא, תוך שימוש במומחיותו המיוחדת , לחסכון בארנונה.

במה אמורים דברים? מן הראוי להבדיל הבדל-היטב בין שני אלו:

מחד גיסא , סוגיות מקצועיות-עובדתיות סבוכות הנמצאות ב"ליבם" של דיני הארנונה, בהם נזקק הנאמן לשירות מקצועי של גופים אשר עניין זה הוא תחום מומחיותם.

מאידך גיסא , סוגיות משפטיות מתחום דיני חדלות הפרעון, בהם אין כל צורך בתיווך מעין זה. כך למשל, הדין הכללי והחד-משמעי, לפיו נושה שלא הגיש תביעת חוב במועד אינו זכאי לתשלום חובות עבר. דין זה חל אף על חובות ארנונה, ואין נפקא מינא אם הינם חלוטים ובלתי שנויים במחלוקת (קרי, לא הוגשה השגה על גוף החיוב או נדחתה), ואין אם קיימת מחלוקת לעניינם. בעניין זה, נקל לראות כי אין הנאמן נזקק לשירותים מקצועיים כלשהם מן המבקשת, ואין בנוכחותה בפגישה אשר עסקה בעניין זה (או אף השתתפותה בארגון פגישה זו) בכדי לשנות את הדין דנן.

5.         שירותיה של המבקשת, לפי המסמכים העולים מכתבי טענותיה שלה, הינה "בדיקה יסודית של החיובים" וטיפול במחלוקות ובהליכים הנובעים מבדיקה זו. אין צורך להכביר מילים על העובדה, כי הנאמן לא התקשר עם המבקשת בחוזה לאספקת שירותי משרד או ניהול יומני פגישות, ומקום בו הושג החסכון מטעמים הנוגעים לדיני חדלות פרעון ולא לדיני הארנונה עצמם, אין בהם בכדי לזכותה בעמלה, אף אם השתתפה בפגישה וסייעה בארגונה.

6.         על בסיס כל האמור לעיל, ראוי יהיה כי שני הצדדים ישקלו היטב את עמדותיהם. אי לכך, ובהתאם להחלטתי זו, תודיע המבקשת לבית המשפט בתוך 14 יום (ימי הפגרה במניין), האם עודנה עומדת על בקשתה, ומאילו טעמים. על בסיס תשובה זו, אחליט האם לקבוע את הבקשה לדיון, או להורות על הגשת כתבי טענות חדשים ומתוקנים.

בעניין זה אשוב ואעיר, כי טוב יעשו הצדדים אם יקחו את האמור בהחלטתי זו לתשומת ליבם וינסו להדבר ביניהם (שמא בתיווכו של כונס הנכסים הרשמי?) על בסיס האמור לעיל - ובכך יחסכו הן את המשך ההתדיינות והן את ההוצאות הכבדות אשר יתכן ויוטלו על הצד אשר עמדתו תמצא שלא כדין.

7.         המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי, ותביא התיק בפני בתום 16 יום ממועד החלטתי זו. במידה ולא תוגש הבהרה מספקת עד למועד זה, אשקול מחיקת הבקשה.