1. עסקינן בבקשת המנהל המיוחד לחברת תמ"ש בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה"), להורות למשיב להעביר לידיו את הרכב מ.ר. 2083318 השייך לחברה, או לחלופין להורות למשיב למסור למנהל המיוחד את מיקומו המדויק של הרכב ולהשיב את מפתחות הרכב. כמו כן מבקש המנהל המיוחד לחייב את המשיב להחזיר לקופת הפירוק סכום בסך 13,338 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.04, סכום אשר נלקח לטענת המנהל המיוחד ע"י המשיב שלא כדין.
המשיב לא צירף תצהיר לתגובותיו. רק בשל כך, ניתן לדחות את טענותיו. אף על פי כן, ולפנים משורת הדין, היות והמשיב לא היה מיוצג על ידי עורך דין, החלטתי כי ראוי לקבוע את הבקשה לדיון בפני. בפתח הדיון אמרתי למשיב, כי ראוי שיהיה מיוצג ע"י עו"ד. התחזקתי בדעתי זו לאור תשובותיו אשר היות ואיננו פרקליט, התקשה להבין את משמעות הבקשה המוגשת כנגדו. אף על פי כן, ולמרות הצעותי החוזרות ונשנות, התנגד המשיב למינוי עו"ד שייצגו (ראה פרוטוקול הדיון).
2. ביום 24.5.04 ניתן צו פירוק זמני לחברה שהפך לקבוע ביום 07.11.04.
ביום 28.12.03 מונה רו"ח דב נווה (על ידי בית משפט לעניני משפחה), כמנהל מיוחד הן של החברה שבפירוק, והן של חברת שיפור השבחת מים (1997) בע"מ, חברה אחות של החברה שבפירוק.
ביום 02.02.04 נחתם הסכם מתן שירותים בין המשיב לבין מר משה בריגה מטעם רו"ח נווה, המנהל המיוחד, לתקופת ניסיון של 3 חודשים. במסגרת השירותים שנתן לחברה, נדרש המשיב לטפל אף בעסקיה של חברת שיפור, אשר ניהולה נעשה מתוך משרדי החברה.
הרכב
;
3. כאמור, מבקש המנהל המיוחד לחברת תמ"ש בע"מ (בפירוק), כי אורה למשיב להעביר לידיו את הרכב מ.ר. 2083318 השייך לחברה, או לחלופין להורות לו למסור למנהל המיוחד את מיקומו המדויק של הרכב ולהשיב את מפתחות הרכב.
במסגרת עבודתו בחברה, החזיק המשיב ברכב האמור.
4. ביום 20.07.04 נשלח למשיב מכתב בו נדרש להשיב את הרכב השייך לחברה לידי המנהל המיוחד. לטענת המנהל המיוחד, בשיחת טלפון שערך עם המשיב, הבהיר האחרון כי אין בכוונתו להשיב את הרכב או להודיע את מקום הימצאו בטרם ישולמו חובות החברה כלפיו.
בתגובת המשיב, טען כי בחודש
מאי 2004, "נתקע" (כלשונו) הרכב
בנתיבי איילון. לטענתו, הוא הודיע על כך לנציג החברה, שלא ידע את שמו, והרכב נגרר למוסך עפ"י הוראת החברה, לא ידוע לו שם או כתובת המוסך אליו נגרר הרכב.
5. במהלך הדיון, כשנשאל המשיב אודות הרכב, השיב שאינו יודע היכן הרכב, וכי הרכב לא נמצא בחזקתו מחודש
ינואר 2004. הרכב "נתקע" (כלשונו)
בצומת אשדוד. את המפתחות וניירות הרכב השאיר בתוך המכונית שנאספה מהמקום על ידי גרר. לאחר מכן, הגיע לאסוף אותו בחור דתי, ברכב של חברת תמ"ש. כמו כן, ציין המשיב כי לא הודיע לרו"ח נווה על התקלה ברכב.
6. עינינו הרואות,
שבמהלך הדיון הפך חודש מאי 2004 לחודש ינואר 2004, ונתיבי איילון הם בעצם צומת אשדוד
. לשאלת בית המשפט ליישוב הסתירות, השיב המשיב כי הוא אינו זוכר, אבל הגרסה הנכונה היא זו הכתובה, הנמצאת בתיק הבקשה, וכי בין החודשים ינואר למאי, היה הרכב בחזקת בחור בשם סלבה, שהיה עובד בחברת שיפור. למותר לציין, כי גרסה זו לא הופיע בכתבי הטענות כלל ועיקר והועלתה לראשונה בעת הדיון.
כספי החברה
;
7. בבקשתו, מבקש המנהל המיוחד לחייב את המשיב להחזיר לקופת הפירוק סכום בסך 13,338 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.04, סכום אשר נלקח לטענתו ע"י המשיב שלא כדין.
לטענת המנהל המיוחד, ביצע המשיב עבודות מיזוג אויר במלון אוויה בע"מ מטעם החברה, וחשבוניות מס בסך של 11,115 ש"ח ו 2,223 ש"ח בגין עבודה זו הוצאו ע"י החברה. לטענתו, לאחר גמר ביצוע העבודות, פנה המשיב אל הלקוח ודרש ממנו לקבל את החשבוניות המקוריות של החברה בחזרה, ולאחר שהוחזרו, הנפיק הוא במקומן חשבוניות חדשות של חברת שיפור, וככל הידוע למבקש, כסף זה אף לא הגיע לידי חברת שיפור, והמשיב הותיר את הכסף בידו שלא כדין.
לטענת המבקש, המשיב לא היה מוסמך כלל לבטל חשבוניות של החברה ולהמירן בחשבוניות של חברת שיפור, ולא ניתנה לו כל הוראה לעשות כן ע"י המנהל המיוחד, רו"ח נווה.
כמו כן, עיון בחשבונית המתקנת מגלה כי זו הוצאה ביום 06.05.04 בשעה 15:59. לטענת המבקש, חדל המשיב ליתן שירותים לחברה כבר ביום 2.5.04 לאור חוזה ההעסקה ל 3 חודשים כאמור, ומשכך שנכנס הוא למשרדי החברה ללא רשות והנפיק מתוך מחשבי החברה חשבונית מס חלופית ללא כל סמכות.
8. לטענת המשיב, חוזה העסקתו לא הסתיים בתאריך 2.5.04, שכן התבקש ע"י מר משה בריגה כי יהיה האחראי לפעילות חברת שיפור. מכתבו של רו"ח נווה המודיע על הפסקת עבודתו היא מחודש אוגוסט 2004. לטענתו, החשבוניות הוחלפו ע"י החברה ובידיעתה, ורו"ח נווה היה מודע לכך כי כל העבודות במלון נעשו ע"י שיפור, חיוב הכספים שנגבו שולמו לקבלני משנה, והוא קיבל דיווח על כך. המשיב טוען כי מעולם לא נכנס למשרדי החברה ללא רשות, ומעולם לא הנפיק חשבוניות מהמחשב, מה גם שכלל אינו יודע לתפעל מחשב.
9. במהלך הדיון, נשאל המשיב ע"י ב"כ המבקש, מה עשה עם השיקים שקיבל מהמלון בעבור ביצוע העבודה. המשיב ענה כי לא הפקיד את השיקים, לא בחשבון החברה, ולא בחשבון החברה האחות, חברת שיפור. את השיקים הפקיד מישהו, שעזר לו, בשוק האפור, ובכסף שקיבל בתמורה, פחות 17%, שילם הוא לחברת השרון, אשר ביצעה לטענתו כ 70% מהעבודה במלון, כמו כן עבור משאבה למלון וגם עבור שני עובדי ניקיון. לשאלת ב"כ המבקש אודות החשבוניות שהוחלפו, השיב המשיב כי הוא זה שהחליף בין החשבוניות של חברת תמ"ש לחשבוניות של חברת שיפור, וכי עשה זאת בתור שליח. כשנשאל מדוע לא צירף את החשבוניות של כל אותם קבלני משנה אשר לטענתו שילם להם, השיב כי החשבוניות נמצאות בחברת שיפור, וקיים דיווח מסודר על כל הכספים שהוציא. לטענת המשיב, קבלני הביצוע הגיעו בגללו, והיה עליו לשלם להם.