1. בפניי בקשה לעיון חוזר, אשר הוגשה מכח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"מ-1980, לביטול החלטות שניתנו ע"י בימה"ש בתאריך 19/12/2010, בבקשה מס' 127, ובתאריך 8/2/2011 בקשה מס' 129, לפיהן חויב רו"ח יצחק קרמין, הנאמן לתקופת הקפאת ההליכים של חברת אחים כאלדי חב' לעבודות עפר ופיתוח בע"מ ( להלן:"
הנאמן" ו"
החברה", בהתאמה ), לשלם ביחד ולחוד, עם החברה, חובות שנוצרו בתקופת הקפאת ההליכים, לטובת המשיבה 1 - אספלט צפון תשתיות בע"מ (בקשה מס' 129) ( להלן: "
אספלט הצפון" ) ולטובת המשיבה 2 - שפיה קליטה ומחזור פסולת בע"מ ( בקשה מס' 127 ) ( להלן: "
שפיה" ).
ביטול ההחלטות המבוקש, הינו לגבי חיוב הנאמן באופן אישי ולא ביחס לחיוב החברה.
בקשה מס' 127
2. במסגרת בקשה זו, עתרה חברת שפיה קליטה, לחייב את החברה ואת הנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לה סך של 394,281 ש"ח, עבור עבודות ושירותים שהיא נתנה לחברה בתקופת הקפאת ההליכים, בהתאם להזמנת הנאמן.
3. בהחלטה מיום 19/12/10, ולאחר שהוגשה תגובת הנאמן לבקשה, כפי שנתבקש לעשות בהחלטה מיום 7/11/10, קיבלתי את הבקשה וחייבתי את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לשפיה סך של 394,281 ש"ח, בנוסף לסך של 2,000 ש"ח בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד.
4. באשר לחיוב הנאמן באופן אישי, נכתב באותה החלטה, בין היתר, כי בצו ההקפאה נקבע, כי בתקופת ההקפאה תפעל החברה בתזרים מזומנים חיובי, ולא תיכנס לגירעונות, ואילו מתגובת הנאמן עלה כי בקופת ההקפאה אין כספים, דבר שמלמד, כי הנאמן חרג מההוראה הנ"ל וניהל את החברה בתקופת ההקפאה בתזרים מזומנים גירעוני.
בקשה מס' 129
5. בקשה זו הוגשה ע"י אספלט הצפון, ובה היא עתרה להורות לנאמן להעביר לה את הכספים המגיעים לה, בגין העבודות שהוזמנו ממנה בתקופת ההקפאה על ידי הנאמן, בשם החברה, ולחילופין, ליתן לה רשות להגיש תביעה אישית נגד הנאמן.
6. בהחלטה מיום 8/12/10, ולאחר שנתקבלה תגובת הנאמן לבקשה, בה הוא לא חלק על הזמנת העבודות, וגם לא על נכונות סכומי החשבוניות שהוצאו ע"י אספלט הצפון, ונימק את אי התשלום בכך שקופת ההקפאה ריקה, נעתרתי לבקשת אספלט הצפון וחייבתי את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לה סך של 51,240 ש"ח, שנתבע על ידה.
7. יצוין, כי עפ"י הבקשה לעיון חוזר, החוב כלפי אספלט הצפון שולם במלואו, עם זאת, ולאור ההשלכות השונות שיש לחיובו של הנאמן באופן אישי, מבקש הנאמן לעיין מחדש בהחלטה הנ"ל ולהורות על ביטולה, ככל שמדובר בחיובו האישי של הנאמן.
תמצית הטענות בבקשה לעיון חוזר
8. בבקשה טען הנאמן, כי ביהמ"ש הכריע בסוגיית חיובו האישי של הנאמן, מבלי שהובאה עמדתו בסוגיה מסוימת זו. עוד נטען, כי ביהמ"ש חייב את הנאמן במסגרת בקשה מס' 129 של אספלט הצפון, אף שסעד זה כלל לא נתבקש ע"י אספלט הצפון, שכן כל אשר נתבקש על ידה, הינו "מתן רשות להגשת תביעה אישית נגד הנאמן".
9. בבקשתו לעיון חוזר, הפנה הנאמן לס' 181 לפקודת פשיטת הרגל, לפיו ביהמ"ש רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו. הנאמן טען כי סעיף זה חל גם במקרה דנן, ועל כן רשאי ביהמ"ש לעיין בשנית לשתי ההחלטות הנ"ל , לבטלן או לשנותן. לחילופין טען הנאמן, כי ביהמ"ש רשאי לדון בבקשה לעיון חוזר מכוח סמכותו הטבועה.
10. הנאמן טען עוד, כי בנסיבות המקרה דנן אין כל הצדקה לחייבו באופן אישי בתשלום החובות הנ"ל למשיבות. בין היתר נטען, בעניינה של שפיה, כי למעט ביחס להזמנה מיום 7/4/10, הרי במועד ביצוע הזמנות העבודה מאת המשיבות, הנאמן לא ידע, לא צפה, ולא יכול היה לצפות כי יהיו בעיות תזרימיות, שמקורן בהתנהלות רכבת ישראל, ואשר לא יאפשרו לו לעמוד בהתחייבויות שנטל כלפי המשיבות, זאת נוכח העובדה כי עובר למועד ההזמנות, שילמה הרכבת את כל החשבונות המאושרים כסדרם, ולא היתה כל סיבה לחשוש שהרכבת תחל להערים קשיים ותסרב לשלם חשבונות מאושרים.
הנאמן הבהיר בענין זה, בין היתר, כי לאחר מתן צו ההקפאה הוא נפגש עם נציגי הרכבת והבהיר, כי הוא אינו יכול לעבוד בפרויקט גירעונו, ולכן אם בדעתם להטיל קנסות בגין פיגור במסירת העבודה, קנסות שמקורם בעיכוב שנגרם לפני תחילת תקופת ההקפאה, כאשר החברה היתה במצב של שיתוק, עליו לדעת זאת מראש על מנת שיבקש להשתחרר מהחוזה בשל היותו נכס מכביד, והרכבת החליטה להמשיך לעבוד עם החברה.
הנאמן הוסיף וציין, כי במשך למעלה משנתיים מתחילת הפרויקט, מתוך זה כשנה בתקופת הקפאת ההליכים, עד סמוך לתחילת שנת 2010, שילמה הרכבת ללא דופי 21 חשבונות, והחברה השלימה 90% מהפרויקט.
בהמשך, ולאחר שהחלו חילוקי דעות עם הרכבת, ומשנוכח הנאמן כי אין בכוונת הרכבת לעמוד בסיכומים המוקדמים שהושגו בין הצדדים, ולשלם את החשבונות במועדם, פנה הנאמן לביהמ"ש, ללא כל דיחוי, בבקשה למתן הוראות.
11. הנאמן טען, עוד כי לא הפעיל את החברה באופן גירעוני, וכי ההוראה שבצו ההקפאה, לפיה בתקופת ההקפאה תפעל החברה בתזרים מזומנים חיובי ולא תיכנס לגירעונות, לא לוותה בהוראה מפורשת לפרט מהן מקורות המימון, ואין הוראה שאינה מתירה לנאמן להמשיך ולפעול בפרויקט הרכבת, בהתבסס על תקבולים אשר היו צפויים להתקבל מאת הרכבת.
12. הנאמן טען, כי חיוב נאמן באופן אישי הינו סעד חריג, ויש לעשות בו שימוש במקרים נדירים ויוצאי דופן. נסיבות המקרה דנן אינן מצדיקות הטלת חיוב אישי. הנאמן הוסיף, כי בכל מקרה לא היה מקום לחייבו באופן אישי בעיתוי הנוכחי. החברה נמצאת כיום תחת הסדר נושים, ומתנהל הליך התחשבנות מול הרכבת בפני מומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, כאשר הנאמן סבור שישנו סיכוי לא מבוטל, שבסופו של ההליך תשלם הרכבת לנאמן סכום כסף, שיהיה בו כדי לסלק את כל התחייבויות נשוא תקופת ההקפאה. בנסיבות אלה, ראוי ששאלת חיובו האישי של הנאמן תידון רק לאחר שיתברר, כי אין כל מקור הכנסה ודאי לפירעון החובות.