מונחת בפני בקשתן של גב' חיה רייטן, גב' רחל גולדברג וחברת פעמי מגדל בע"מ (להלן: המבקשות), ליתן צו פירוק כנגד חברת פיוניר ביזנס גרופ בע"מ, וזאת בגין הלוואות שנטלה מהן החברה, ולא נפרעו. כמו כן, הוגשה בקשת הצטרפות מטעם מבקש נוסף, חברת ר.א.ג השקעות בע"מ, וזאת בעילה דומה. החברה אינה מכחישה את חיוביה כלפי המבקשות, ואת העובדה כי לא נפרעו, אולם טוענת כי מצבה הקשה נגרם עקב תרגיל עוקץ שביצע לכאורה עובד בכיר לשעבר, אשר אינו נמנה על המבקשים ואינו צד לבקשה הנוכחית . לשיטת החברה, ראוי היה כי המבקשות, שהן בעלות מניות או קשורות בהן, יסייעו לחברה להתאושש תחת לפעול לפירוקה. כמו כן, טוענת החברה כי צו פירוק עלול להקשות או אף להכשיל את ניהול התביעה כנגד אותו עובד לשעבר שרוקן את נכסי החברה, ובכך לפגוע בכל הצדדים.
עיינתי בכתבי הטענות, ולאחר שנערך דיון בו השלימו בקצרה הצדדים וכונס הנכסים הרשמי את טיעוניהם בעל-פה, ניתנת החלטתי זו.
עניין לנו בחברה לנכיון שיקים, אשר אין מחלוקת אודות העובדה כי עסקיה נקלעו למשבר חמור, וזאת נוכח הטענה כי בוצע כנגדה תרגיל עוקץ על-ידי עובד בכיר לשעבר, אשר אינו צד לבקשה הנוכחית . בקשת הפירוק, לעומת זאת, הוגשה על-ידי בעלי מניות אשר לשיטתם הלוו לחברה כספים, אולם עקב המצב הקשה אליה נקלעה החברה, לא זכו לפרעון, חרף העובדה כי מועד פרעון ההלוואות חלף זה מכבר.
הנקודה המכריעה, לעניננו, הינה כי החברה עצמה אינה מכחישה את קיום החוב לטובת המבקשות , ואף מודה כי הלכה למעשה אין היא יכולה לשלמו כרגע. מנגד, החברה קובלת על כך כי המבקשות, שהן בעלות מניות בחברה, מסרבות להמתין מספר חודשים ולסייע לחברה להתאושש, ותחת זאת פתחו כבר כעת בהליכי פירוק, שיתכן ויקשו על החברה לממן ולנהל תביעה כנגד אותו צד ג' אשר לשיטת שני הצדדים, ביצע תרגיל עוקץ ורוקן את החברה מנכסיה.
נקודת המוצא בענייננו הינה, כי מקום בו קיים חוב בלתי מוכחש שמועד פרעונו הגיע, הרי קמה לנושה זכות לדרוש את כספו, ואם איין - הרי שזכאי הוא להגיש בקשת פירוק. לעניין זה, הרי שאין נפקא מינא אם מדובר בנושה שהוא בעל מניות או שמא צד ג' שהלווה כספים או סיפק שירותים לחברה. כל עוד לא עומדת לחברה עילה ממשית לכאורה לטעון כנגד החבות, הרי שחל הכלל הבסיסי לפיו "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם", ואם איין - הרי שעניין לנו בחייב חדל פרעון שיש לנושיו זכות לנקוט נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, לפי העניין. כלל זה אינו משתנה, אף אם החייב קובל כי הנושה הוא "נוקשה"; וזאת באשר יש להבדיל הבדל-היטב בין "ראוי היה כי הנושה יתפשר או ימתין", לבין מצב בו קיימת חובה חוקית לעשות כן. אין צורך להכביר מילים, כי כאשר עסקינן בחבויות כספיות, בית המשפט אינו נכנס בדרך-כלל לשיקולי מוסר או התנהלות "ראויה", כל עוד אין עסקינן בהתנהלות החורגת במובהק מחובת תום-הלב בין צדדים עסקיים לבין עצמם.
אעיר, כי במלוא הכבוד לטיעונה של באת-כוח כונס הנכסים הרשמי, הרי שהשאלה, האם הטענה לחוב מגובה בפסק-דין הופכת רלוונטית, אך מקום בו החייב מכחיש את החוב. רק במצבים אלו, חלה ההלכה כי מקום בו מתרשם בית המשפט כי מדובר ב"מחלוקת כנה" (קרי, קיימות טענות הגנה או טענות נגד שאינן נראות מופרכות על-פניהן), יופנה הנושה לערכאה אזרחית שתפסוק את חובו, טרם שיורשה להגיש בקשת פירוק. אלא, שמקום בו החוב אינו שנוי במחלוקת, הרי ממילא אין כל טעם בצעד שכזה; וברוב המקרים די בכך כי פרעון החוב נדרש, אך לא בוצע, בכדי לאפשר מתן צו פירוק.
העניין שבפני, הולם היטב את הכלל הרחב דנן. לעניין זה, אמנם קמות תהיות בדבר התנהלותו של המצטרף, אשר התברר לכאורה כי שימש מנהל בחברה לאחר המועד בו נקב תחילה, ולמעשה התפטר מתפקידו ימים אחדים. בטרם הגיש את בקשת ההצטרפות. זאת, כאשר המבקשת המקורית הינה למעשה רעייתו. אלא, שבמלוא הכבוד הראוי, אין די בתהיה זו כדי להדוף בקשת פירוק, מקום בו החוב לטובת המבקשת המקורית, שמקורו בהלוואה לחברה, אינו שנוי במחלוקת. זאת, אף אם "ראוי היה" כי תמתין זמן-מה בכדי לאפשר לחברה להתאושש.
בשולי נקודה זו אעיר, כי מקום בו חברה סבורה כי יש לה פוטנציאל הבראה, אולם נושים כאלו ואחרים מסרבים להכיר בכך ועומדים על הליכי פירוק פוגעניים, פתוחה בפניה הדרך להגיש בקשה להקפאת הליכים, וזאת בכפוף למלוא הדרישות שקבועות בדין לעניין זה; אלא שבקשה כזו לא הוגשה במקרה הנוכחי.
סוף דבר; עניין לנו בחברה שאין ספק כי נקלעה לקשיים ופעילותה, או למצער מרבית פעילותה, הוקפאה; אין מחלוקת כי היא חבה כספים למבקשת, אולם לעת-עתה אינה יכולה לשלמם. אי לכך, הרי שאין מנוס מקביעה, כי מדובר בחברה חדלת פרעון, על כל המשתמע מכך. זאת, כאשר את אותו "נכס" עיקרי שקיים לה, בדמות זכות תביעה אפשרית כנגד אותו צד ג' המואשם בתרגיל עוקץ, יכול לנהל אף מפרק. אכן, אין ספק כי במצב כזה יתכנו קשיי מימון; אולם דומה כי אלו קיימים במידה רבה גם כעת. זאת ואף זאת; מקום בו הנהנים מקופת הפירוק ומפירות התביעה, אם תצלח, הם בעלי המניות, הרי שאף בפירוק יקום להם אינטרס לסייע למימון וניהול התביעה; ואם איין, הרי שזו בחירתם שלהם, ואין להם להלין אלא על עצמם בלבד, היה והתביעה תמחק.
נוכח כל האמור לעיל, החלטתי ליתן צו פירוק מושהה, אשר יכנס לתוקפו באורח אוטומטי בתום 90 יום ממועד החלטתי זו, ולא לפני יום 1.2.13, אלא אם יגיעו הצדדים להסכמות או יפרע החוב. אני מטילה חובה על בא-כוח המבקשים להודיע לביהמ"ש ולכנ"ר בין אם הצו יכנס לתוקפו ובין אם הצו לא יכנס לתוקפו.
1. החברה הנ"ל תפורק בידי בית-משפט על פי הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983.
2. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב ידאג לכינוס אסיפות נושים לעניין החברה שבפירוק.
3. כונס הנכסים הרשמי בתל-אביב יהיה המפרק הזמני של החברה, וזאת עד להכרעת אסיפת הנושים לזהותו של המפרק הקבוע.
4. נושאי המשרה בחברה יתייצבו מיד עם קבלת צו הפירוק במשרד הכונס הרשמי בתל-אביב, וזאת כדי למסור כל מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה. כן, יתייצבו המנהלים לחקירה במשרדי הכנ"ר בכל עת, לפי דרישתו.
בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ג , 29 אוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים.