החלטה בתיק פר"ק 31056-01-12

1.         בקשה לפירוק החברה ומינוי מפרק זמני, במעמד צד אחד, הוגשו ע"י חברת ב.ס.ר.א מימון והשקעות בע"מ (להלן: חברת ב.ס.ר.א) באמצעות עו"ד אורי סורוקר, בטענה שחברת ב.ס.ר.א היא נושה של החברה מכוח ארבעה שיקים המשוכים ע"י החברה בסכום נומינאלי כולל של 314,280 ש"ח.

ב.ס.ר.א הגישה את השיק הראשון מבין השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ ביום 23/9/09. החברה הגישה התנגדות לביצוע השיק שנדחתה ביום 30/12/09 (נספח ג' לבקשת הפירוק).

2.         ביום 28/10/09 הגישה ב.ס.ר.א שני שיקים נוספים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. החברה הגישה התנגדות לביצועם של שיקים אלה. ביום 19/2/10 נדחתה ההתנגדות (נספח ד' לבקשת הפירוק).

את השיק הרביעי לא הגישה לביצוע מאחר וב.ס.ר.א סברה כבר אז שהחברה אינה סולבנטית.

3.         ביום 17/1/12 מונה, במעמד צד אחד, עו"ד אורי סורוקר כמפרק זמני של החברה, והוענקו לו סמכויות לקבל לידיו, לאתר ולתפוס את כל הנכסים השייכים לחברה או שהחברה זכאית להם, וכן לקבל כל מסמך בקשר לחשבונותיה וכספיה של החברה. הנימוק העיקרי למינוי מפרק זמני בטרם פירוק, היה מידע שעלה מחקירתו הנגדית של בעל השליטה בחברה, שמעון בן חמו, בפני רשמת ההוצל"פ. לפי מידע זה הגישה החברה תביעה לביהמ"ש המחוזי מרכז נגד חייבת בשם טלי לוי (להלן - לוי). החברה הגיעה להסכם פשרה עם לוי, אלא שסכום הפשרה לא הגיע לקופת החברה אלא הועבר לשלושת אחיו של בן חמו ולאחד ממקורביו, מרגוליס, לו היה חייב כספים, ובסכום כולל שולמו לאלו 600,000 ש"ח.

4.         בדו"ח הראשון מטעם המפרק הזמני (בקשה 2), תאר חליפת מכתבים בינו לבין עו"ד מלאך אשר ייצג את החברה בתביעה נגד לוי והסכם הפשרה (נספח 10 לדו"ח) שנעשה בין הצדדים. במכתב המצורף לדו"ח תאר ב"כ החברה דאז את התשלומים שבוצעו בסכום כולל של 600,000 ש"ח בהעברה לחשבונות בנק של האחים ומרגוליס (נספח 11 לבקשה 2).

5.         לפי בקשת המפרק הזמני הוצא צו המורה לאחים ולמרגוליס להשיב את הכספים שקיבלו, כל אחד לפי חלקו לקופת הפירוק.  ביום 26.3.12 נחתם צו פורמאלי.

בין לבין,  ביום 1.4.12 ניתן צו לפירוק החברה והכנ"ר מונה כמפרקה. עו"ד סורוקר ששימש עד אז  כמפרק זמני, מונה כמנהל מיוחד (להלן - המנהל המיוחד).

6.         בקשה 5 הוגשה מטעם מנחם מרגוליס, בה הוא עותר לביטול ההחלטה המורה לו להעביר כספים לקופת המנהל המיוחד ו/או לעיכוב ביצועה. בתצהירו סיפר שהוא ושמעון בן חמו חברים טובים תקופה ארוכה. הוא נתן לשמעון בן חמו הלוואה בחודש אוקטובר 2007 וכי ביום 10/11/09 החזיר לו שמעון בן חמו סך 100,000 ש"ח על חשבון ההלוואה. לטענתו, קיבל את הכספים בתום לב מבלי שידע מהו מקור הכספים או שאלו כספים של החברה. עוד נאמר כי להבנתו במועד ששולמו לו הכספים, החברה בבעלות שמעון בן חמו לא היתה חדלת פירעון.

7.         בבקשה 6 טוענים שמואל, יצחק ואילן - יעקב בן חמו (המתוארים: "האחים") לבטל את ההחלטה ו/או לעכב ביצועה. שלושתם כאחד, בתצהירים שהוגשו על ידם, מתארים כי הכספים ניתנו להם מחסכונות של אביהם, שהינו קשיש בן 80, אותם אסף בעמל רב ובעבודה קשה. נאמר כי בסוף שנת 2009 ולאור גילו המופלג של האב, החליט לממש את הבטחתו לתת להם מתנה וכך עשה. כל אחד מהם הצהיר כי מעולם לא קיבל לידיו כל מסמך של החברה, אינם צד להליך הנוגע לחברה, והופתעו לדעת שהכספים ניתנו בעקבות הסכם פשרה שנחתם בין החברה לגברת לוי.

8.         לטענת האחים, קיבלו כאמור את הכספים במתנה ועשו שימוש בכספים לצרכים שונים, בידיעה כי אלו שולמו ע"י אביהם, שכל השנים הביע בפניהם את רצונו לסייע להם. נטען כי משהושלמה המתנה לפני למעלה משנתיים וחצי, אין סמכות לדרישה שהם יעבירו את הכספים לקופת המפרק ולא התקיימו שלושת התנאים המצטברים לביטול ההעדפות המתוארות בסעיף 355 לפקודת החברות.

9.         ביום 18.6.12 התקיים דיון בבקשות בו נחקרו מרגוליס והאחים.

בחקירתם הנגדית בביהמ"ש דבקו האחים בגירסה לפיה קיבלו את הכספים מאביהם ולא ידעו להסביר כיצד עולה תשובתם בקנה אחד עם מכתבו של עו"ד ארמון שהיה בא כח החברה, ועכשיו הוא ב"כ שמעון בן חמו. אף אחד מהם לא בדק מהו מקור הכספים שהגיעו לחשבונותיהם, גם לא מרגוליס, אף שהסכום הוא סכום משמעותי והופקד ישירות בחשבונות הבנק שלהם.

ההסבר שמסרו כ"מקהלה" אינו משכנע, אף כי אניח לזכותם שהדרישה לשלם את הכספים לקופת המנהל המיוחד היא הפתעה מבחינתם.

10.       שמעון בן חמו הוא בעל השליטה והבעלים של 99 מניות רגילות של החברה. אהרון בן חמו, ככל הנראה האב (אם כי הנושא לא הובהר) בעל מניה אחת.

בחקירתו של שמעון בן חמו בפני רשמת ההוצל"פ ביום 8/4/10 ע"י עו"ד סורוקר (שהיה אז ב"כ ב.ס.ר.א) סיפר כי החברה לא פעילה מזה 4-5 חודשים וכי הפסקת הפעילות נבעה מקריסתה הכלכלית בגין חובות של כ-3 מליון ש"ח. משנשאל אם יש מנהלים נוספים לחברה, או היו כאלה בשנים האחרונות, ענה שלא (אף שהרישום במסמכי רשם החברות מתאר שני מנהלים - שמעון בן חמו ואהרון). אז גם אישר שהשיקים שהוגשו לביצוע ע"י ב.ס.ר.א לא שולמו כי לא היה כסף בחשבון הבנק של החברה.

11.       בחקירתו בהוצל"פ מ-11/1/12, סיפר כי הכסף ששולם ע"י טלי לוי הועבר: 

"ישירות לאנשים שהייתי חייב להם. לא במזומן אלא בהעברה בנקאית.

ש. תפרט לי למי הועברו הכספים.