1. ביום 1.03.01 ניתן צו פירוק זמני כנגד משיבה 1 (להלן: "העמותה") ומשיב 2 מונה כמפרקה הזמני (להלן: "המפרק"). בחלוף קרוב לשנתיים, ביום 9.12.02 לאחר שמצבה הכספי של העמותה הוסיף להתדרדר, ניתן כנגדה צו פירוק קבוע. בהחלטה מיום 17.08.06 (במסגרת בש"א 4978/06) קבע בית המשפט (כב' השופטת ח' בן-עמי) כי כספי קרן הנאמנות אליה הועברו כספים על ידי בית החולים בהתאם ל"הסדר קיבוצי מיוחד" שנחתם ביום 23.09.73 בין כלל עובדי בית החולים (מלבד הרופאים) לבין בית החולים, ישמשו דיבידנדים לגמלאי העמותה. בהמשך, נתגלעה מחלוקת בין שתי קבוצות גמלאים (המבקשים שיכונו להלן: "גמלאי קבוצה ב'", ומשיבים 4 שיכונו להלן: "גמלאי קבוצה א'") באשר לאופן חלוקת הדיבידנדים ביניהם, כשכל אחת מהן תלתה את טענותיה בחוות דעת אקטוארית מטעמה. מחלוקת זו נתגלגלה לפתחו של בית המשפט העליון (רע"א 7876/06) וביום 14.05.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים (להלן: "הסכם הפשרה"). במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי בהעדר הסכמה בין שתי הקבוצות באשר לאופן חלוקת הכספים ביניהם, ימונה אקטואר מכריע אשר יכריע במחלוקות שביניהן. בהמשך לכך, נקבע בהחלטה מיום 23.02.11, כי לכל אחד מהגמלאים משתי הקבוצות ישולם דיבידנד לפי חלקו באחוזים, על פי הקבוע בשתי חוות הדעת, לפי הנמוך שביניהם, ובד בבד ימונה אקטואר שלישי שיכריע בין שני האקטוארים ובהתאם לחוות דעתו יחולקו יתרת הכספים שייוותרו בקופה. לפי בקשת המפרק, ביום 6.04.11 מונתה הגב' לינה ויסברג כאקטוארית מכריעה. בחוות הדעת מיום 4.12.11 פרטה הגב' ויסברג את הסכומים המגיעים לכל אחד ואחד מהגמלאים בשתי הקבוצות מתוך הסכום של 303,550 ש"ח שנותר בקופה לאחר תשלום המקדמות.
2. גמלאי קבוצה ב' שחוות הדעת לא ערבה לחיכם עתרו בבקשה למתן הוראות במסגרתה ביקשו להורות על הגשת דו"ח אקטוארי מלא הכולל חישוב זכויות הגמלאים עם פירוט סעיפי תשלום, פירוט התקופה שעליה חושבו הזכויות ופירוט ערכי היוון והיתרה המגיעה לכל גמלאי לאחר ניכוי ההיוון. לדבריהם, חוות הדעת נועדה מלכתחילה לשפוך אור על הסיבה לפער הקיים בין חוות הדעת שהוגשו על ידי שני הצדדים, פער שהתבטא בהפרש נומינאלי בסך של 850,803 ש"ח ובתוספת הצמדה וריבית בסך של 3,005,423 ש"ח. ואולם בפועל, לא זו בלבד שחוות הדעת אינה מפורטת כדבעי והיא מסורבלת ונעדרת פירוט, אלא שהנקודה היחידה שתוקנה במסגרתה היא הגדלת שכר הבסיס של ההתחייבויות בעקבות תיקון הבראה ל-15 ימים, המתבטא בסך של 107,867 ש"ח בלבד, כשגם תיקון זה לא בא לידי ביטוי במסגרת החישוב האקטוארי שהיה על האקטוארית לבצע. לא נעשה אפוא, חישוב אקטוארי חדש וכל שנעשה הוא תיקון חוות דעתו של האקטואר מטעם גמלאי קבוצה א', מר יעקב אנטלר בנקודה אחת בלבד בהתאם לחוות הדעת של האקטואר מטעם גמלאי קבוצה ב', מר דוד גולן. גמלאי קבוצה ב' הוסיפו כי בהעדר דו"ח מפורט לפי דרישתם, מבוקש מבית המשפט למנות אקטואר אחר מטעמו, כשהם מצביעים על כך שהאקטוארית ויסברג מונתה לפי המלצת המפרק בלבד ולא בהסכמת שני הצדדים כפי שהוסכם.
3. כן נטען כי בחישוב של האקטואר אנטלר שחוות דעתו עמדה בבסיס חוות דעתה של האקטוארית ויסברג נוכו ערכי היוון בשיעור 4% לשנה גם בגין התקופה שמיום 1.03.01 (יום מתן צו הפירוק הזמני) עד ליום 28.02.08 (המועד בו הוגשה חוות הדעת של מר אנטלר), ואולם בפועל הכספים הועברו לידי עורכי הדין של שתי קבוצות הגמלאים רק ביום 17.04.11. משכך, יש לתקן את חוות הדעת ולהתאימה, מבחינת ערכי היוון, למועד העברת הכספים.
4. בשולי בקשתם ביקשו גמלאי קבוצה ב' להורות למפרק לשלם להם את תשלומי הפנסיה לחודשים ינואר ופברואר 2001, המשכורות האחרונות לפני מועד הפירוק. לדבריהם, תשלומים אלו שולמו לכל יתר העובדים מלבדם וחרף פניותיהם הרבות למפרק והבטחותיו של המפרק לתשלום כספים אלו, הכספים לא התקבלו עד היום.
5. בתגובתו דחה המפרק את הטענה כי האקטוארית ויסברג לא נבחרה בהסכמת שני הצדדים והצביע על כך שטענה זו לא הועלת על ידי גמלאי קבוצה ב' עד היום בחלוף למעלה מתשעה חודשים ממינויה ורק לאחר קבלת חוות הדעת שלה. מכאן נטען, ניתן ללמוד על חוסר תום לבם של גמלאי קבוצה ב' המבקשים לדחות את חוות הדעת של האקטוארית ויסברג רק בשל העובדה כי התוצאה אליה הגיעה אינה נושאת חן בעיניהם.
6. לגופו של עניין נטען כי האקטוארית לא הייתה מחויבת לערוך את חוות הדעת באופן בו ערך האקטואר גולן את חוות דעתו וכי מדובר בחוות דעת ברורה, נהירה ומפורטת. המפרק הוסיף כי הבהיר לגמלאי קבוצה ב' כי הם יכולים ליצור קשר עם האקטוארית ויסברג ולהציג בפניה את כל החומר שהיה ברצונם להעביר לעיונה, כמו גם שאלות ובקשות להבהרות, אך הם ויתרו על זכותם זו ואין להם אפוא, להלין כיום אלא על עצמם. לדברי המפרק, טענות גמלאי קבוצה ב' אודות בסיס שכרם לא נתמך במסמך כלשהו שיש בו לאשש טענה זו. הוא הוסיף וציין כי ההבדלים בין חוות הדעת מטעם הצדדים נובע משלושה פרמטרים שאינם "אקטואריים" באופיים: גובה השכר של הגמלאים; מועד סגירת בית החולים - אצל האקטואר גולן נקבע יום הפסקת התשלום לגמלאים, היינו יום 1.01.01 ואצל האקטואר אנטלר נקבע יום מתן צו הפירוק, היינו יום 1.03.01; וההצמדות והריבית שהאקטואר גולן הוסיף לחישוביו.
7. באשר לתשלום עבור חודשים ינואר ופברואר 2001 טען המפרק כי מדובר בטענה חדשה שלא בא זכרה מעולם, ואין ממש בטענה כי הוא נתן להם את הבטחתו בעניין זה. לכל היותר, גמלאי קבוצה ב' זכאים להעלות את טענותיהם בעניין זה במסגרת תביעת חוב שעליהם להגיש. הצגת החוב כחוב שכר עבודה הוא פסול ומשולל תום לב, מה גם שגמלאי קבוצה ב' חתמו על הסכם פשרה במסגרת הליך בבית המשפט העליון והדרישה החדשה שהעלו סוטה מהמוסכם.
8. גמלאי קבוצה א' בתגובתם התנגדו גם הם לבקשת גמלאי קבוצה ב' וביקשו כי בית המשפט יורה על חלוקת הכספים בהתאם לאמור בחוות הדעת של האקטוארית ויסברג.
9. בתשובה לתגובת המפרק, גמלאי קבוצה ב' שבו על טענתם כי הם זכאים לקבל דו"ח אקטוארי מפורט מהאקטוארית ויסברג, וציינו כי ב"כ המפרק ממשיך במנהגו שלא להעביר להם דוחות מפורטים כפי שנהג לגבי חוות דעתו של האקטואר אנטלר. בהעדר פירוט, לא ניתן לבדוק את ההפרשים המשמעותיים שבין חישוב האקטואר אנטלר לחישוב האקטואר גולן, וחישוב זה עמד בבסיס הסכמתם של גמלאי קבוצה ב' להסכם הפשרה. לטענתם, בניגוד לדברי המפרק, ההבדלים בין חוות הדעת מקורם בחישובים אקטואריים שונים, בניהם ניכוי ערכי היוון מזכויות הגמלאים. הסכום המשוער של האקטואר אנטלר מחזיר חלקית בלבד את ערכי ההיוון בשיעור 4% לשנה שנוכו בשל עריכת החישוב נכון ליום 1.03.01 ולא ליום הגשת הדו"ח, היינו יום 23.02.08. התוצאה היא כי הגמלאים לוקים בכפליים. פעם אחת, השכר לא הוצמד למדד, ופעם שנייה בשל הניכוי של 4% לשנה לתקופה שמחודש מרץ 2011 ועד לחודש אפריל 2011 מהסכומים הנומינאליים. כל שעשתה האקטוארית ויסברג היה תיקון דו"ח האקטואר אנטלר בסעיף ההבראה בלבד.
10. גמלאי קבוצה ב' הוסיפו כי אין ממש בטענת המפרק כי טענותיהם אודות התשלום עבור חודשים ינואר ופברואר הן טענות חדשות. הם הצביעו בהקשר זה על מכתבו של ב"כ גמלאי קבוצה ב' מיום 2.03.08 בו מוזכר כי הגמלה עבור חודשים אלו לא הועברה לגמלאים ועל מכתב התשובה של ב"כ המפרק מיום 6.03.08 בו הוא מאשר זאת. לדבריהם אפוא, טענותיהם בעניין זה הועלו על ידם בזמן אמת, והמפרק הבטיח להם, בעת תשלום שכר העובדים עבור חודשים אלו, כי הם יקבלו את שמגיע להם עבור חודשים אלו במסגרת חישוב כלל זכויותיהם. הם הצביעו על כך שהם קיבלו הלוואה על חשבון משכורות ופנסיות לחודשים אלו מקרן השביתה של ההסתדרות, ואולם לאחרונה שיק בטחון שמסרו עם קבלת ההלוואה נפרע לאחרונה על ידי ההסתדרות, מאחר ולטענתה, המפרק אישר לה לעשות זאת.
12. ראשית ייאמר כי יש לדחות את טענות גמלאי קבוצה ב' אודות מינויה של האקטוארית ויסברג. אכן, הבקשה למינויה של הגב' ויסברג הוגשה על ידי המפרק (ולא בהסכמה כפי שנטען על ידו), ואולם גמלאי קבוצה ב' לא הביעו מאז ועד היום התנגדות למינויה, ופשיטא כי לא ניתן להתנגד למינוי רק כיום בחלוף תשעה חודשים ורק לאחר מתן חוות הדעת.
13. ולגופו של עניין. הצדק עם ב"כ המבקשים כי על האקטוארית היה לערוך חוות דעת עצמאית משלה ולא אך ביצוע חישובי ממוצע בין שתי חוות הדעת של האקטוארים אנטלר וגולן. העובדה שהמבקשים בחרו, כטענת המפרק, שלא להציג בפניה את כל החומר שהיה ברשותם וברצונם היה להעבירו אליה, אינה משנה דבר לעניין זה. עיון בחוות הדעת של האקטוארית ויסברג אכן מלמד כי היא מבוססת על הנתונים בחוות דעתו של האקטואר אנטלר כאשר הפנסיות הוגדלו לפי היחס שבין הפנסיות המגיעות לפי נתוני האקטואר גולן ובין הפנסיות ששימשו בסיס לחוות דעתו של האקטואר אנטלר. ברם, בכך כשלעצמו אין כדי ללמד כי האקטוארית ויסברג לא עשתה מלאכתה שלמה, שכן ייתכן והיא סברה שלגופו של עניין היה צורך לבצע מיצוע בין שתי חוות הדעת. עם זאת יש מקום שהאקטוארית ויסברג תבהיר באופן מפורט אם כל שעשתה היה מציאת איזון בין שתי חוות הדעת, או שערכה חוות דעת משלה בנותנה אך משקל לשתי חוות הדעת של חבריה.
14. באשר למחלוקת בסוגיית מועד ההיוון, הצדק עם ב"כ גמלאי קבוצה ב' כי יש להוון את הסכומים המגיעים לגמלאים למועד בן נתקבלו אצלם הכספים בפועל, היינו יום 17.04.11 ולא למועד בו הוגשה חוות הדעת.
15. ובאשר לתביעה לתשלום עבור חודשים ינואר ופברואר 2001, מדובר בטענה חדשה ופשיטא שאין מקומה במסגרת זו אלא במסגרת תביעת חוב שעל המבקשים להגיש. שם גם תבחן טענת המפרק כי תביעה זו עומדת בסתירה להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת הדיון בבית המשפט העליון.
המפרק יעביר לידי האקטוארית ויסברג עותק החלטה זו, והיא תיתן את הבהרותיה כמפורט לעיל תוך 21 יום מהיום.
ניתנה היום, ה' אדר תשע"ב, 28 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.