פר"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
|
236-98
09/02/2012
|
בפני השופט:
א' קיסרי
|
| - נגד - |
התובע:
1. נובומר בע"מ
2. עו"ד ראובן שרגיל - בתפקידו כמפרק החברה
|
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. בנק פועלים בע"מ
3. מינהל מקרקעי ישראל
4. עיריית חיפה
5. כונס הנכסים הרשמי
|
| החלטה |
המבקש הגיש בקשה להרשות לו לוותר על נכסי המקרקעין המפורטים להלן בהיותם נכסים מכבידים.
מדובר בשני נכסים הידועים כחלקה 34 בגוש 11602 (רח' הבניה 10 חיפה) וחלקה 36 בגוש 11602 (רח' הבניה 6 חיפה). המקרקעין הם בבעלות המשיב 3 (
"המינהל") וזכויות החכירה של החברה בכל אחד מהם משועבדות ,בהתאמה, למשיב 2 (
"בנק הפועלים") ולמשיב 1 ("
בנק לאומי").
המבקש השיג הצעות למכירת הנכסים אולם בקשתו לאישור המכירה נתקלה בהתנגדות בנק לאומי ובנק הפועלים, כמו גם בהסתייגויות מצד המינהל על רקע חובות ניכרים של דמי חכירה שלא שולמו, ובסופו של דבר , בתום דיון שהתקיים ביום 24.11.11 נדחתה הבקשה.
בינתיים הודיעה המשיבה 4 ("
העירייה") כי המבנה בחלקה 36 הוא מבנה מסוכן , כמשמעותו בחוק עזר לחיפה (מבנים מסוכנים) תשמ"ג-1983 ודרשה את ביצוען של פעולות תיקון והסרת המפגע., תוך שהיא מתכוונת לנקוט נגד המבקש בהליכים פליליים לאכיפת דרישותיה.
המבקש טוען כי בקופת הפירוק אין די כדי לבצע את הפעולות הנדרשות וכי אין סיבה להעמידו בחשיפה להליך פלילי בשל מחדל שאין בכוחו למנוע ולכן הוא מבקש כי יותר לו לוותר על הנכסים לטובת בנק הפועלים ובנק לאומי, בהיות נכסים אלה נכסים מכבידים כמשמעם בסעיף 360 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג-1983 ("
הפקודה").
בהחלטה מיום 22.1.12 ביקשתי את תשובת המשיבים עד יום 1.2.12. בנק לאומי ועיריית חיפה לא השיבו ואילו בנק הפועלים הודיע שאף שלדעתו על המפרק למצות את אפשרויות מימוש הנכס המשועבד לו, בכפוף לשמירת זכויות הבנק, הוא משאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. המינהל לא נקט עמדה לגופה של בקשת המבקש אלא חזר על עמדתו בדיונים קודמים שלפיה יש נכונות מצידו להפחית במידה משמעותית את דרישת חוב דמי החכירה ובלבד שהדבר יקדם את מימוש הנכסים. המינהל הציע גם שיזומן דיון במטרה לברר כיצד ניתן לקדם את העניין ולחלופין ביקש כי הנכסים יושבו אליו לשם שיווקם.
שקלתי את בקשת המבקש, את תשובות בנק הפועלים והמינהל ונתתי דעתי למצב שנוצר והחלטתי להיעתר לבקשת המבקש. הנסיבות המתוארות בבקשת המבקש מצביעות על כך כי מתקיימות בנכסים הנסיבות המתוארות בס"ק (1) ו-(4) של סעיף 360 לפקודה . על רקע התנגדות בנק הפועלים ובנק לאומי לניסיון המימוש שעשה המבקש מצד אחד, ועל רקע דרישותיה של העירייה מצד שני, אין עוד כל תועלת להעמיד את קופת הפירוק בחשיפה להוצאות (ובתוך כך, גם את המבקש בסיכון של הליך פלילי) וזאת כאשר ברור- על רקע הדברים שנשמעו בדיונים קודמים- כי קופת הפירוק לא תצא נשכרת אפילו אם ימומשו הנכסים.
בהתאם לכך אני רואה להורות כי חלקה 34 תועמד לרשות בנק הפועלים ותימסר לחזקתו לאלתר ואילו חלקה 36 תועמד לרשות בנק לאומי ותימסר לחזקתו לאלתר. מסירת החזקה בחלקות לידיהם של בנק הפועלים ובנק לאומי נועדה לאפשר להם לממש את השעבוד הקיים עליהן לטובתם. למטרה זו יודיע כל אחד מן הבנקים , תוך ארבעה עשר יום, את שמו של בעל התפקיד שיש למנות מטעמו לשם ניהול נכס המקרקעין ונקיטת פעולות לשם מימוש השעבוד.
בהעדר הודעה כאמור, אניח כי בנק הפועלים או בנק לאומי, לפי העניין, אינו מעוניין עוד בנכס המשועבד לו והמינהל יוכל במקרה כזה לפנות בבקשה למתן הוראות במטרה להשיב לידיו את הנכס הרלבנטי.
ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.