החלטה בתיק פר"ק 225-97

עסקינן בבקשת כונס הנכסים על נכסי חברת מגדל השמש מ.ה. בע"מ (להלן: " כונס הנכסים" ו" החברה" בהתאמה) להורות למר אליאש ברגין (להלן: " המשיב") להשיב לקופת הכינוס סך של  1,421,700 ש"ח וזאת נוכח פסק דינו של בית המשפט העליון.

עם מינויו של כונס הנכסים, השלים האחרון בנייתם של שני מגדלי מגורים שבנתה החברה, ומכר את יחידות הדיור שנבנו.

המשיב עתר כנגד מכירת יחידת דיור מספר 69, ובמסגרת הליך שהתנהל בין הצדדים בת.א. 1014-00 קבע בית המשפט כי על כונס הנכסים להעביר את כספי תמורת המכר, כמו גם זכויות חכירה ב-4 דירות נוספות, לידי המשיב. בעקבות פסק דין זה שילם כונס הנכסים למשיב סך של 1,421,700 ש"ח.

לאחר התשלום ערער כונס הנכסים לבית המשפט העליון, וביום 26.02.2012 ניתן פסק דין המבטל את החלטת בית המשפט. יצויין כי פסק הדין לא נקב בסכום ספציפי אותו על המשיב לשלם לקופת הכינוס.

המשיב טוען כי אין לדון בעניין זה בבית משפט של פירוק, ועל כונס הנכסים לפנות להוצאה לפועל כדי לגבות את החוב. כן טוען המשיב להשתק שיפוטי מכוח חוסר תום לב, נוכח העובדה כי הכונס עצמו הפנה בעבר את המשיב להליכי הוצאה לפועל.

עיינתי בעמדות הצדדים ובעמדת כנוס הנכסים הרשמי, ומצאתי כי דין בקשת כונס הנכסים להתקבל;

1.                  כונס הנכסים רשאי היה בנסיבות העניין, לפנות לבית משפט של פירוק בדרך של בקשה למתן הוראות, על מנת להורות למשיב להשיב לקופת הפירוק כספים בהם חוייב מכוח פסק דין. יודגש כי אין המדובר במחלוקת עובדתית מורכבת, אלא בבקשה להשבת כספים הנובעת מפסק דינו של בית המשפט העליון. זאת גם נוכח העובדה כי פסק הדין שניתן לא נקב מפורשות בסכום ההשבה.

2.                  זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת המשיב בעניין קיומו של השתק שיפוטי וחוסר תום לב.

ב רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6), 625 , 632 התייחס כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) לתכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי, וכך כתב:

"הטענה בדבר השתק שיפוטי יכולה להתעורר מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמה של השתק שיפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה  בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט " (ההדגשות אינן במקור- ו.א)

בנסיבות העניין, ולאור האמור בדבריו של בית המשפט העליון, הרי שבמקרה דנן אין המדובר במצב בו כונס הנכסים מעלה שתי טענות סותרות.

העובדה כי כונס הנכסים הפנה בהליך קודם את המשיב לגבות חובו באמצעות הוצאה לפועל, אינה סותרת את בקשתו הנוכחית להורות למשיב להשיב לקופת הפירוק את הסך שקיבל מכונס הנכסים, עובר לפסק דינו של בית המשפט העליון.

כמו כן לא מצאתי בבקשתו של כונס הנכסים משום חוסר תום לב ופגיעה בטוהר ההליך  השיפוטי.             

3.          סוף דבר, דין הבקשה להתקבל. המשיב ישיב לקופת הפירוק את הסך של 1,421,700 ש"ח.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ז כסלו תשע"ג , 11 דצמבר 2012 , בהעדר הצדדים.