אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פר"ק 211-01

החלטה בתיק פר"ק 211-01

תאריך פרסום : 07/08/2011 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
211-01
01/08/2011
בפני השופט:
דוד מינץ

- נגד -
התובע:
1. עו"ד דורון לנגה
2. עו"ד זאב וייל

עו"ד דורון לנגה
עו"ד זאב וייל
הנתבע:
1. רשם העמותות
2. יעקב רוטמן
3. כונס הנכסים הרשמי
4. מנהל מקרקעי ישראל

עו"ד יגאל מלמד
החלטה

1.         לפני בקשת כונסי הנכסים של עמותת משתכני הר שמואל (להלן: "העמותה") לאכוף על משיב 1 (להלן: "המשיב") לשלם את חובו בגין דמי פיתוח לעמותה בהתאם להסכם "עמותה משתכן" שנחתם בינו לבין העמותה ביום 20.11.96 (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם התחייב המשיב לשלם לעמותה את חלקו היחסי בפיתוח מתחם העמותה כהגדרתו בסעיף 3 להסכם, בהתאמה לגודל מגרש 228 בשטח של 609 מ"ר שנרכש על ידו (להלן: "המגרש"). בהתאם לאמור בסעיף 20.1 להסכם, היה על המשיב להעביר את התשלום לא יאוחר מ-14 ימים ממועד קבלת דרישת תשלום בכתב. לטענת המבקשים, לפי הנתונים שהועברו להם על ידי משרד הנהלת החשבונות של העמותה, חובו של המשיב בגין דמי פיתוח עמד נכון ליום 26.04.09 על סך של 790,536 ש"ח. סכום זה נקבע בהתבסס על חישוב ריבית בשיעור 6% ריבית שנתית. המבקשים ציינו כי ביום 5.10.04 הם פנו אל המשיב בכתב והובהר לו כי קיימת בפניו האפשרות לבדוק את החוב הנטען כלפיו ואף הוצע לו להסדיר את חובו תוך מתן הנחה של 15% והפחתת הריבית ב-1/3 (מ-6% ל-4%). פנייה זו כמו פניות נוספות לא נענו על ידי המשיב. בנסיבות אלו, עתרו המבקשים לאכוף על המשיב את קיום התחייבויותיו, ולחילופין, אם המשיב יתמיד בסירובו לעמוד בהתחייבויותיו, להורות להם על העברת כל זכויות המשיב במגרש לאדם אחר שיבוא בנעליו.

2.        המשיב התנגד לבקשה וטען כי לא קיבל מהעמותה כל דרישה לתשלום החוב הנטען על ידי המבקשים, וכי כל דרישות התשלום בגין הפיתוח שהגיעו לידו שולמו. המשיב הוסיף כי רכש את המגרש מצד ג', ואותו צד ג' שילם אף הוא את כל חובותיו לעמותה עבור הפיתוח. כראייה הוא הצביע על מכתב הפנייה לרישום זכויותיו במגרש שקיבל מהעמותה, מכתב שלא היה מקבל אלמלא שילם את כל חובותיו לעמותה. עוד ציין כי בהתאם להסכם, חובו הכולל עבור הפיתוח עמד על סך של 179,655 ש"ח (בהתאם לגודל המגרש לפי מפתח של 295 ש"ח לכל מ"ר שנקבע בנספח א' להסכם), ולפי נתוני המבקשים עצמם הוא שילם בשעתו סך של 100,000 ש"ח. כך, שבכל מקרה, חובו לעמותה אינו עולה על סך של 79,655 ש"ח. המשיב הוסיף כי למיטב זכרונו העביר משתכן אחר, מר יצחק בן נעים, סך של 100,000 ש"ח ששילם ביתר עבור המגרש שנרכש על ידו לזכות חשבון המשיב בעמותה, ובכך למעשה הוא השלים את תשלום חובו. באשר לחיובו בתשלום ריביות טען המשיב, כי אין כל אסמכתא לכך שהוא התחייב לתשלום ריבית, ומאחר ומעולם לא קיבל מהעמותה דרישת תשלום, התנאי הקבוע בהסכם לקביעת חבות בריבית לא התקיים. הוא ציין כי בעת שהעתיק את מגוריו לארה"ב הוא דיווח על כתובתו החדשה למשרדי העמותה וביקש כי המסמכים שיישלחו אליו יישלחו לכתובתו החדשה בארה"ב. על חובו נודע לו רק בשנת 2004 בשיחת טלפון עם פקידה במשרד המבקשים לאחר שהגיע לאוזניו שמועה כי בכוונת המבקשים ליטול את המגרש שלו. המשיב ציין כי אמר לפקידה כי הוא נכון לשלם את קרן החוב אך לא את הריביות בשל העובדה כי לא נשלחה אליו כל דרישת תשלום. ניסיונותיו בהמשך לדבר עם המבקשים לא צלחו בשל סירובם של המבקשים וגם מטעם זה אין לחייבו בתשלום החוב שטפח כתוצאה מהתנהלות המבקשים. להשלמת התמונה יצוין כי בתגובתו טען המשיב גם להתיישנות דרישת התשלום, אך טענתו זו נדחתה במסגרת ההחלטה מיום 24.03.11.

3.         המשיב לא התייצב לדיון שנקבע להוכחות ולסיכומים ביום 14.07.11, ולפיכך נשמעה בפני בית המשפט אך עדותו של רואה החשבון מר חיים בן-דוד שנתן שירותי ראיית חשבון למבקשים. במסגרת זו גם ניהל מעקב אחר תשלומי המשתכנים השונים בהתאם לנתונים שרוכזו בהנהלת החשבונות של העמותה. בתצהירו ציין רו"ח בן-דוד כי בבדיקה שערך בקשר למגרש הרשום על שם המשיב (מגרש מס' 228) עלה כי החוב בגין דמי הפיתוח עמד נכון ליום 24.04.09 על סך של 790,536 ש"ח, זאת בהתחשב בגודל המגרש, עלות הפיתוח והסכום ששולם על ידי המשיב בעבר. עוד ציין, כי בספרי העמותה ובספרי הנהלת החשבונות ודפי חשבון הבנק שלה, לא נמצאה אסמכתא לתשלום נוסף בגין המגרש.

4.         במסגרת חקירתו הנגדית בבית המשפט נדרש רואה החשבון לחוב בסך 276,240 ש"ח המופיע בספרי העמותה כחוב דמי הפיתוח בגין המגרש נכון ליום 1.01.97, והוא ציין כי החישוב נעשה תוך חילוק עלות הפיתוח לכלל המגרשים במתחם העמותה באופן יחסי לגודלם, אך לא היה לו מידע בדבר כלל עלויות הפיתוח, ובדבר העלות לכל מ"ר שנגבתה במתחם. עוד ציין בחקירתו כי בתיק המגרש בעמותה רשום רק תשלום בסך 100,000 ש"ח שהתבצע בחודש נובמבר 2009, ואין בתיק אזכור לתשלום נוסף.

5.         במסגרת הדיון האמור שבו המבקשים והדגישו כי הריבית שנדרשה על ידם מהמשיב הינה ריבית בשיעור 6% לשנה. ריבית זו היא למעשה ריבית שנקבעה בהתאם להוראות נספח ז' להסכם ושעליה הסכימה העמותה כחלק מחישוב העלויות שלה לקבלן שביצע את עבודות הפיתוח, והיא אינה הריבית הקבועה בסעיף 31(6) להסכם, שם אכן נקבעה ריבית כקנס בגין פיגורים בשיעור שייקבע על ידי הגוף שיוסמך לכך על ידי העמותה. המבקשים ציינו כי הם נכונים גם כיום להעניק למשיב הנחה בשיעור של 33% משיעור הריבית, כפי שהעניקו לשאר המשתכנים, באופן שהמשיב ישלם ריבית בשיעור 4% בלבד. בסיכומיהם גם ציינו המבקשים כי המשיב חויב לשלם יותר מאשר 295 ש"ח למ"ר כפי שנקבע בנספח א' להסכם, לא רק בשל תוספת הריבית בשיעור 6%, אלא גם בשל החלטות העמותה לשדרג את עבודות הפיתוח ולהוסיף עליהן מעבר למתוכנן. לדבריהם, בסעיפים 20 ו-22 להסכם הובהר כי הסכום הנקוב בנספח א' הוא על בסיס הערכה בלבד, והמשיב, כשאר המשתכנים, התחייב לשלם בהתאם להוצאות הפיתוח בפועל ובהתאם להחלטות העמותה.   

6.         מנגד, שב ב"כ המשיב על טענותיו כי אין הצדקה לחייב את המשיב בריבית "העונשית" הקבועה בסעיף 31(6) להסכם, זאת בשל העובדה כי החיוב בריבית זו הותנה במשלוח דרישה, שלא נשלחה במקרה זה. באשר לטענות המבקשים בדבר החלטות עמותה לחיוב בריבית בשיעור 6% והוספת תשלומים נוספים מעבר ל-295 ש"ח למ"ר, עליהם הוסכם במסגרת ההסכם, נטען כי קיומן של החלטות מעין אלו לא זכה לאישוש כלשהו. מה גם, שמדובר בריבית גבוהה, כשחברי העמותה, כולם שומרי תורה ומצוות, חתמו על נספח ז' שהוא למעשה הסכם שותפות בין כלל המשתכנים מתוך מגמה להימנע מבעיית איסור הריבית הקבועה בהלכה היהודית.    

7.         עיון בהסכם על נספחיו מלמד כי הצדק עם המבקשים בכך שהמשיב התחייב לשלם את הוצאות הפיתוח לפי חלקו היחסי (כך, בסעיף 5.2 וכך בסעיף 20), תוך שהצדדים מבהירים כי הסכום הנקוב בנספח א' נעשה על בסיס הערכה בלבד, ובמידה והם ישתנו, המשיב יישא בתוספת לפי חלקו בהתאם להוראות נספח ז' להסכם. לכן, באופן עקרוני אין מניעה לחייב את המשיב בתשלום גבוה יותר מאשר 295 ש"ח למ"ר, במידה והעמותה אכן קיבלה החלטה לעשות כן בהתאם לסמכות שנקבעה בנספח ז' להסכם. כך, אם קיבלה העמותה החלטה לחייב כל משתכן בתשלום 6% ריבית לשנה על התשלומים שנקבעו לו, גם כאשר אין מדובר באיחור בקיום ההסכם, על המשיב הייתה מוטלת החובה לשלם ריבית זו. דא עקא, שהמבקשים לא הביאו ראייה כלשהי כי העמותה קיבלה אכן החלטה שכזו, וגם רואה החשבון בן-דוד שהעיד מטעם המבקשים לא ידע לומר דבר בעניין זה. למעשה, רו"ח בן-דוד ידע לומר רק מהו הסכום הנקוב ברישומי העמותה, ולא היה בידו להצביע מכוח איזו החלטה חויב המשיב ביתר על הסכום המצוין בהסכם, היינו 295 ש"ח למ"ר.

8.         גם צודק המשיב כי כל עוד לא נתקבלה דרישה לתשלום הוצאות הפיתוח אין מקום לחייבו בתשלום הריבית הקבועה בסעיף 31(6) להסכם, שהיא גם לדעת המבקשים ריבית "עונשית" המשמשת כ"קנס" בשל האיחור. למעשה גם, המבקשים טענו במפורש כי אינם מבקשים לחייב את המשיב בריבית "עונשית", אלא אך בזו הנובעת מהחלטת העמותה בהתאם להוראות נספח ז'. ואולם, עיון בנספחים שצרפו המבקשים לבקשתם מלמד כי הסך של 790,536 ש"ח שנדרש מהמשיב כולל גם כולל על פי הרשום במסמך ריבית "עונשית". כך, בנספח ד', בדף החשבון של המשיב אצל העמותה שצורף למכתבו של מבקש 1, נכתב במפורש כי הסך הכולל שנדרש המשיב לשלם ביום 26.09.04 כלל גם סך של 205,335 ש"ח שהוגדר "קנס (ריבית)".  וכך, בנספח ג', שהוא דף החשבון של המשיב אצל העמותה נכון ליום 26.04.09, נכתב חובו של המשיב בסך 790,536 ש"ח כולל סך של 405,847 ש"ח שהוגדר "קנס (ריבית)". כאמור, לאור ההסכמה כי אין מקום בנסיבות העניין לחייב את המשיב בריבית "עונשית", אין מקום לחייב את המשיב בסכום הנדרש.

9.         מנגד, טענת המשיב בתצהירו בדבר תשלום 100,000 ש"ח נוספים (מעבר לאלו שמוסכם על הצדדים ששולמו על ידו) באמצעות משתכן אחר ששילם ביתר עבור המגרש שנרכש על ידו, לא זכתה לאישוש כלשהו, ופשיטא כי אין להיזקק לה שעה שהמשיב לא התייצב להיחקר על תצהירו בבית המשפט.

10.       סופו של יום אפוא, בהעדר ראייה להגדלת הסכום הקבוע בנספח א' להסכם, יש להעמיד את חובו של המשיב כלפי המבקשים על סך של 295 ש"ח למ"ר, ובהתאם לגודל המגרש בשיעור 609 מ"ר, בסך של 179,655 ש"ח נכון ליום חתימת ההסכם (20.11.96). מסכום זה יש לנכות את הסך של 100,000 ש"ח ששילם המשיב באותו חודש (סך של 50,000 ש"ח ביום 12.11.96, סך של 30,000 ש"ח ביום 19.11.96 וסך של 20,000 ש"ח ביום 25.11.96). היתרה בסך 79,655 ש"ח תישא הפרשי הצמדה עד ליום 5.04.10 שהוא מועד משלוח דרישת התשלום מטעם העמותה למשיב (וראה ההחלטה מיום 24.03.11), והחל מאותו מועד יישא הסכום בנוסף להפרשי ההצמדה גם ריבית כחוק עד לתשלום על ידי המשיב שיעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יהיו המבקשים רשאים להעביר את זכויות המשיב במגרש לאדם אחר שיבוא בנעליו.

התביעה לא נתקבלה במלואה, אך בשל העובדה שהמשיב סרב לשלם סכום כלשהו למבקשים וטען כי אין לו כל חוב לעמותה, אני פוסק למבקשים הוצאות בסך של 7,500 ש"ח.   

ניתנה היום,  א' אב תשע"א, 01 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ