המבקשים הגישו בקשה להורות על מתן צו לפרוקה של החברה ולמינוי מפרק זמני. בד בבד , הגישו המבקשים בקשה למינוי מפרק זמני.
מחמת העדרה של כב' השופטת אלשיך השוהה בשבתון בחו"ל, הובאה הבקשה לפניי.
בקצירת האומר אציין כי המבקשים התקשרו ביום 18.8.10 בהסכם (להלן:
"ההסכם"), עם חברת גלוימיט יזמות ובניין בע"מ (להלן: "
החברה") לפיו, הם רכשו מהחברה דירה בבניין שהחברה אמורה להקים בן 4 דירות ברח' בן גוריון 57 בהרצליה תמורת הסך 2,700,000 ש"ח (להלן: "
הדירה").
על חשבון התמורה שילמו המבקשים לחברה סך של 1,650,000 ש"ח (להלן:
"המקדמה"). לטובת המבקשים, נרשמה ביום 25.8.10 הערת אזהרה בפנקס רישום המקרקעין על כל זכויות הבעלים וזאת בטרם רישום הערות ושיעבודים לטובת אחרים (להלן:
"הערת אזהרה"), וכעולה מנסח הרישום שצורף כנספח ב' לתגובה. בהמשך, ביום 13.3.11 נרשמה הערת אזהרה לטובת בנק לאומי לישראל למשכנתאות בע"מ (להלן:
"הבנק"), בקשר עם הלוואה שהעמיד הבנק למבקשים בסך 1,600,000 ש"ח.
הבנייה ניצאת בעיצומה כאשר לפי הנטען בתגובה ובתמונות שצורפו נמצאת הדירה בשלבי בנייה מתקדמים, לאחר ריצוף וטיח.
בבקשה נטען כי החברה הפרה את ההסכם במספר הפרות ומשכך ביטלו המבקשים ביום 12.4.12 את ההסכם ודרשו השבת המקדמה ותשלום הפיצוי המוסכם. לעמדת המבקשים, החברה הינה חדלת פירעון, אינה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה ולהשיב את המגיע למבקשים. נטען לחשש
להעדפת נושי החברה ומשכך הצורך במינוי מפרק זמני אשר יתפוס את ספרי החברה ויממש את נכסיה.
החברה מתנגדת לבקשת הפרוק ולבקשה למתן צו הפרוק הזמני. לעמדת החברה, לא הוצגו כל ראיות לפיהן היא במצב של חדלות פירעון וכי אין בעיקולים שהוטלו על רכושה כדי להוות אסמכתא לחדלות הפירעון שכן מדובר רק בארבעה עיקולים כאשר בין החברה לבין בעלי העיקולים, מתנהלים הליכים משפטיים במסגרתם כופרת החברה במגיע למעקלים. עוד נטען כי כנגד המבקשים תלויה ועומדת תביעה שהגישה החברה נגדם לתשלום פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם, ושהוגשה עובר להגשת הפרוק. לעמדת החברה, סיכלו המבקשים את השבת המקדמה ואף מנעו המצאת מכתב כוונות לבנק. עוד נטען כי המבקשים לא הציגו כל ראיות שיש בהן כדי לבסס את טענתם בדבר הברחת נכסים וכן נטען שיש למבקשים בטוחה להבטחת השבת המקדמה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, לא ראיתי מקום להעתר לבקשה.
למותר לציין כי מינוי מפרק זמני הינו סעד דרסטי שתוצאותיו חמורות ולעתים בלתי הפיכות. משכך יינתן הסעד רק אם ישוכנע בית המשפט על ידי מבקש הצו בראיות מהימנות לכאורה כי התקיימו נסיבות שיש ליתן את הצו, כגון הברחת נכסים.
מעיון בבקשה ותגובה לתגובה, לא השתכענתי בקיומן של ראיות מספקות להקמת היסוד הדרוש לקיומן של אותן נסיבות. איני סבור שדי ברישום בית מגורים בכפר שמריהו על שם רעייתו של בעל החברה, מהווה ראיה ממשית לעניין. מהתגובה שלא נסתרה עולה כי בית המגורים האמור נרכש על ידי אשת הבעלים זה מכבר לא כל שכן, על זכויותיה רשומה משכנתא, ומשכך אין באמור כדי להוות ראיה להברחת רכוש. אמנם לא ניתן הסבר מבוסס לכך שלטובת רוכש דירה אחרת בבניין נרשמה הערת אזהרה על זכויות רעיית הבעלים בבית בכפר שמריהו, כאשר לגרסת החברה הדבר נעשה להבטחת הלוואה שנתן אותו רוכש לרעיית הבעלים. גם אם הדבר אינו נקי מספקות אזי שעה שלא הובאה כל ראיה לפיה הבית בכפר שמריהו הועבר לאחרונה ובנסיבות תמוהות מהחברה לרעיית הבעלים, אזי לא נפל מתום ברישום הערת האזהרה לטובת אותו רוכש שיש בו כדי לבסס ולו לכאורה את טענת הברחת הרכוש של החברה.
לא ראיתי גם מה יועיל מינוי המפרק הזמני למבקשים. על הנכס רשומות הערות לרבות לטובת המבקשים והבנק, כך שאין החברה יכולה להבריח את הרכוש האמור לאחרים, שכן כל העברה כאמור אינה תקפה כלפיהם.
גם הסעדים המבוקשים בבקשה, קרי תפיסת ספרי החשבונות של החברה ומימוש הדירות שאמורות להבנות בפרויקט ותשלום התמורה לנושים, אינם דחופים, שכן אלה יכולים להיעשות לאחר ההכרעה בבקשת הפרוק, ואין כל חשיבות ומכל מקום מהותית בביצוע פעולות אלה, עוד בטרם הוכרעה בקשת הפרוק.
אוסיף כי בין הצדדים קיימות מחלוקות עובדתיות הדרושות לבירור, ובכללן היותה של החברה חדלת פירעון, כאשר בהקשר זה מבססים המבקשים את טענתם על אמירות המיוחסות לחברה ובאי כוחה כמופיע בתצהיר אבי המבקשים שצורף לראשונה לתגובה לתגובה, ואין בכך די כדי לגבש מסקנה באשר לחדלות הפירעון הנטענת. משכך לא ניתן בשלב זה להעדיף את גרסת המבקשים בהקשר זה, כמו גם לא ניתן לקבוע למי מבין הצדדים יש לייחס את הפרת ההסכם. גם באלה יש כדי להוות טעם לדחיית הבקשה.
אוסיף בהקשר זה כי לא ראיתי בטענות של רוכש אחר שביטל את הסכם מכר עם החברה כדי סיפק על מנת להורות על מינוי מפרק זמני לחברה. טענת המבקשים בהקשר זה לפיה בהליכים המשפטיים שבין אותו רוכש לבין החברה לא קיימה החברה את צו גילוי המסמכים והמענה לשאלון, אינן יכולות להיחשב כ"דחיית הקץ" כלשון המבקשים בדבר חדלות פירעונה של החברה, ומשכך אין באלה כדי להוות ראיה לצורך מינוי מפרק זמני.
טעם נוסף לדחיית הבקשה הינו כי מאזן הנזקים נוטה לטובת החברה. בידי המבקשים בטוחה בדמות הערת אזהרה הרשומה לטובתם על כל זכויות הבעלים. בהקשר זה אבהיר כי המקדמה מהווה כמחצית מסכום התמורה, ושעה שלטובת המבקשים רשומה הערת אזהרה על מלוא זכויות הבעלים, ואין חולק כי הדירה בנוייה בחלקה, אזי לכאורה ולצורך השלב שלפני, יש למבקשים בטוחה, שיש בה לכאורה כדי להקטין את הנזק שעלול להיגרם להם אם החברה לא תשיב להם את המקדמה, ככל שייקבע שעליה לעשות כן. לעומת זאת ברי כי מינוי מפרק זמני יגרום להפסקת פעילות החברה לאלתר, לרבות של פרוייקט הבנייה, כאשר עלולים להיגרם נזקים בלתי הפיכים הן לחברה והן לצדדים שלישיים הקשורים עמה, וכל זאת עוד בטרם התברר האם החברה היא במצב של חדלות פירעון כמו גם הבריחה את רכושה.
לא התעלמתי מטענת המבקשים לרבות בתגובה לתגובה כי העובדה שאין החברה משיבה את המקדמה מצביעה על העדר סולבנטיות, אך לא ראיתי בכך כדי להגיע לתוצאה אחרת. בהקשר זה קיימת מחלוקת בין הצדדים אשר טעונה בירור, ומכל מקום אין בטעם זה כלשעצמו כדי להטות את הכף לקבלת הבקשה, והוא אינו שקול כנגד יתר הטעמים עליהם הצבעתי לעיל לדחייתה.
מכל הטעמים האמורים, דין הבקשה להדחות.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.