החלטה בתיק פר"ק 11478-06-13

מונחת לפני בקשה בהולה שהגישה המציעה הידועה בשם קבוצת אלשטיין (להלן: "המבקשת"), שהנה אחת מקבוצות המציעים המתמודדת על רכישת " חברת איי די בי אחזקה בע"מ". במסגרת הבקשה, קובלת המבקשת על "מכתב ביאור" (להלן: " מכתב הביאור"), ששלחה המציעה השנייה (להלן: " קבוצת דקנר"), למומחה ולגורמים נוספים. מכתב זה עוסק בין היתר בשאלת התאמתה או אי-התאמתה של הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (להלן: "הצעת חוק הריכוזיות").

          מכתב הביאור, כולל התייחסויות של קבוצת דנקנר למספר סוגיות הקשורות להצעת ההסדר מטעמה.

          לשיטת המבקשת, מכתב הביאור, הינו בלתי ראוי ומנוגד להוראות קודמות של בית המשפט, ובעיקר לכך כי אין חולק שהמועד האחרון להגשה ולשיפור הצעות חלף זה מכבר; המבקשת טוענת, כי האמירה נשוא המכתב, לפיה היה וחוק הריכוזיות יחסום את ההצעה, הדבר יהווה 'הפרה' המזכה את הנושים בסעדים המתאימים; זאת, כאשר לטענת המבקשת, ההצעה עצמה מונה תרחיש זה במסגרת "תנאים מתלים", על כל המשתמע מכך. זאת ועוד; לשיטת המבקשת, המכתב כולל "הטעיה חמורה", לפיה הצעת קבוצת דנקנר "חסינה מפני חוק הריכוזיות"; אשר לעמדת המבקשה, הינה לכאורה הפוכה למצב הדברים האמיתי. משכך, עותרת המבקשת להורות על בטלות מכתב הביאור, ולהורות לנושים להתעלם ממנו.

          קבוצת דנקנר, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי דווקא המבקשת, היא זו שחטאה בהתנהלות קלוקלת, לרבות שינוי הצעה ברגע האחרון תוך התעלמות מהחלטה קודמת של בית המשפט והפצת פרסומים מטעים. לגופו של עניין, טוענת קבוצת דנקנר כי מכתב הביאור, כשמו כן הוא, מהווה סיכום של פרשנותה המשפטית של קבוצת דנקנר לעניין חוק הריכוזיות, ובאורח העולה בקנה אחד עם הצעתה. מוסיפה קבוצת דנקנר וטוענת, כי חרף העובדה שעניין חוק הריכוזיות הופיעה בהצעתה תחת "תנאים מתלים", הרי שעיון בנוסח הסעיף עצמו מלמד כי שאלת חוק הריכוזיות דווקא הוחרגה מהתנאים מתלים, וזכתה להתייחסות שונה והעולה בקנה אחד עם מכתב הביאור.

          המבקשת טוענת בתגובתה שעמדת קבוצת דנקנר אך מחזקת את טענותיה, וכי אותו 'ביאור' או 'תיקון' לא נועד אלא לעקוף את טענות המומחה מטעם בית המשפט שהזהיר מהקושי שבהצעת קבוצת דנקנר לאור הצעת חוק הריכוזיות.

          לאחר עיון בבקשה ובתגובה, לא ראיתי מקום להורות על בטלות מכתב הכוונת.

          הנחת היסוד לכל הצדדים לדיון, הינה זו: משנקבע מועד אחרון להגשת הצעה או לשיפור הצעה, הרי המסמך המשפטי המחייב והתקף היחיד, אשר מהווה "הצעה" לפי דיני ההסדרים ועליו נדרשים הנושים להצביע, הינו ההצעה המחייבת והסופית שהוגשה עובר למועד זה.
במצב דברים זה, אין ולא יכול להיות ספק, כי מציע אינו יכול להציע הצעה חדשה או להכניס שינוי מהותי בהצעתו הקודמת לאחר אותו מועד; ולמצער ללא רשות בית המשפט ומשכך לצעד כזה, ככל שיינקט אין ולא יכול להיות תוקף מחייב כלשהו.

          משכך, בבוא הנושים להצביע ולשקול את ההצעות, יתנו דעתם רק למסמך המחייב של ההצעה, לחוות דעת המומחה המתייחסת אליו, ולהסברים ככל שינתנו באסיפות.

          הנושים, ומחזיקי אגרות החוב בקרבם, הם שאמורים לעשות שימוש בשיקול דעתם ולהכריע, באיזו מן הההצעות הם מצדדים, תוך הבאה בחשבון של הסיכונים והסיכויים שבכל אחת ההצעות. משכך, אין רלוונטיות למסמכים שאינם חלק מההצעה או שיפור שלה שהותר להגשתו.      

          זאת ועוד; אף אם הייתי מגיע למסקנה שמכתב הביאור, כמו דומים לו, הינם אסורים אזי דומה שניסיון לחסום מסמכים והודעות מהסוג האמור, מעיניהם של הנושים לא יצלח. תהייה זו היתממות להניח שלא ניתן להעביר לנושים מסרים מחוץ להצעות, ולמנוע את הבאתם לידיעתם ולעיונם.

          ברי כי מכתב מהסוד של "מכתב ההבהרה", גם אם עדיף היה שלא ישלח, אזי חזקה על כל נושה סביר שהוא מבין שיצא מטעם גורם אינטרסנטי, ולא על ידי צד ניטרלי השוקל את הדברים באורח אובייקטיבי. משכך, השפעת המכתב האמור הינה שולית אם בכלל.  

          מעבר לדרוש; בעת מתן ההחלטה, סמוך לאחר הגשת התשובה לתשובה, נמצאות ההצבעות בהליכים סופיים, וגם בכך כדי לאיין את הרלוונטיות של הבקשה.

          לא למותר להדגיש כי טוב יעשו הצדדים, אם  יימנעו בנקיטה של כל צעד שנודף ממנו ריח של השפעה לא הוגנת על מי מהנושים.  

ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

          המזכירות תשגר את ההחלטה בפקס לב"כ  הצדדים.

                                  חתימה