החלטה בתיק פר"ק 1087-09

1.         בתיק העיקרי התבקש בית המשפט על ידי אלכסנדר אורן בע"מ (להלן: " אורן"), בהסכמת מי שהיה מפרק החברה עו"ד מיכה צמיר -  למנות את עו"ד צמיר ככונס נכסים (להלן: " הכונס").

העובדות הרלוונטיות שהובילו לבקשת הכינוס צויינו על ידי בהרחבה בהחלטה מיום 11.9.12 כמו גם בהחלטות קודמות.

בבקשה למינוי כונס נכסים נאמר כי זכויות אורן אושרו בפסק דין של בית המשפט העליון ובמספר הליכים נוספים.

במסגרת הליכי הכינוס ביקש כונס הנכסים לממש את יחידות 33 ו- 110 בפרויקט ברחוב בן גוריון בהרצליה בגוש 6538 חלקה 547 (להלן בהתאמה: " יחידה 33" ו" יחידה 110"- או "הדירה").

נשוא הדיון בהחלטה שלפניי הוא התנגדות שהוגשה למימוש נכסים אלה במסגרת בקשה 46.

עוד במסגרת בקשה 35 - הגיש כונס הנכסים, המשמש ככונס על נכסים המשועבדים  לאורן, בקשה להורות למבקשים 1 ו-2 לתאר את הזכויות הנטענות לגבי זכויות השכירות השימוש והחזקה ביחידה 110, ואישור להתיר לו לפרסם מודעה לרכישת יחידה זו.

בקשה דומה במסגרת בקשה 36 הוגשה לגבי יחידה 33.

לטענת הכונס, ללא קבלת מסמכים מהצדדים השלישיים והגדרת הזכויות הנטענות, לא ניתן לממש את הנכסים.

בהחלטה מיום 22.12.11 - נקבע כי בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ניתן לברר את זכויות הטוענים לזכויות בגדרו של הליך הכינוס, כאשר אותם גורמים יצורפו כמשיבים.

לאור זאת, נקבע על ידי דיון אליו יתייצבו נציגי הטוענים לגבי יחידה 33 כולל רהיטי לואיס בע"מ ונציגי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: " המבקשים" ) לדיון בעניין יחידה 110.

בדיון אשר התקיים ביום 17.1.12 ניתנה הצהרה באשר לבעלות ביחידה 33 - המבקשות 3-5 שהן חברות בשליטת המבקשים, כאשר רהיטי לואיס בע"מ מחזיקה בנכס משנת 90'.

חברה זו היא חברת בשליטת הגב' יהודית כהן.

באשר ליחידה 110 - נטען כי יש למבקשים 1 ו- 2 זכות בעלות ביחידה שנרכשה על ידם בסוף שנות ה- 70' וכי קיימת הערת אזהרה משנת 90'.

עוד הוצהר כי המבקשים לא גרים ביחידה זו והיא מושכרת לשוכר בשם מר מאיר גבעוני אשר מתגורר ביחידה כבר כ- 15 שנה.

לאחר דיון זה, במהלכו הועלו על ידי המבקשים טענות שונות בקשר לדוח אשר הוגש על ידי הכונס, נקבע על ידי בהחלטה מיום 19.1.12 כי יש להעביר את הבקשות יחד עם הדוח שהגיש כונס הנכסים לעיונו של הכנ"ר, אשר היה צד לתיק במסגרת הליכי הפירוק, לשם קבלת עמדתו. זאת כדי שניתן יהיה להמשיך בבירור בקשת המימוש לגבי יחידות 33 ו-110.

לאחר מכן הוגשו בקשות נוספות הן מטעם כונס הנכסים והן מטעם המבקשים.

בין היתר, טענו המבקשים (במסגרת בקשה מס' 40) כי יש לבחון מחדש את דרך יצירת השעבוד והנשייה המובטחת. כמו כן, הועלו טענות שונות בעניין הנכסים אשר נכללו בדוחות הכספיים של כונס הנכסים ובאשר לגוב החוב, כאשר לשם בירור עניין זה התבקשה עמדתו של הכנ"ר.

בהחלטה מיום 16.2.12 נקבע כי אם ברצון המבקשים להעלות טענות כנגד זכות המימוש בגין זכויות נטענות הקיימות להם בנכסים יחידה 33 (החנות) ויחידה  110 -  עליהם להגיש בקשה מסודרת הנתמכת בתצהיר.

בהחלטה זו חזרתי, באופן מפורש, על החלטות קודמות בהן נקבע כי אין כל מקום לטענות המועלות על ידי המבקשים כולם באשר לתוקף השעבוד - הן של יחידה 33 והן של יחידה 110.