אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עת"מ 6711-05-11

החלטה בתיק עת"מ 6711-05-11

תאריך פרסום : 25/08/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
6711-05-11
21/08/2011
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
ניר סומך
עו"ד אבי חימי
הנתבע:
1. משטרת ישראל
2. מפכ"ל המשטרה
3. ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל

עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי
החלטה

הבקשה

1.        לפניי בקשה למתן צו-ביניים, המורה למשיבים להימנע מיישום החלטת ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל (משיב 3), מיום 23.1.11, שלא להאריך את שירותו של המבקש כשוטר במשטרת ישראל (להלן - ההחלטה), אשר ניתנה בהתאם לסעיף 17 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - הפקודה). הבקשה הוגשה במסגרת עתירה מינהלית, שבה עתר המבקש לביטול ההחלטה.

הרקע העובדתי

2.        להלן תמצית הרקע העובדתי, העולה מכתבי הטענות.

           המבקש משרת במשטרת ישראל, במשמר הגבול, מאז שנת 1996. ביום 30.9.09 הוגש נגדו כתב-אישום בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בתפ"ח 1130/09 בעבירת רצח, בגין אירוע שבו ירה מטווח קצר שלושה כדורים לעבר פלג גופו העליון של המנוח בן טל ז"ל. בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע הורה על שחרורו של המבקש בערבות בתנאים מגבילים של "מעצר בית", בקבעו כי קיימות אמנם נגד המבקש ראיות לכאורה לביצוע עבירת הרצח, אך גם לא ניתן לשלול בשלב זה את טענת ההגנה העצמית שהעלה.

3.        לאחר קיומו של שימוע, החליט מפכ"ל המשטרה (משיב 2), בחודש פברואר 2010, שלא לפטר את המבקש, אלא להשעותו משירותו במשטרה, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 10(2) לפקודה.

           על-רקע העובדה שתקופת שירותו של המבקש, אשר מוגבלת לחמש שנים בהתאם לסעיף 17(א) לפקודה, עמדה להסתיים במהלך חודש מארס 2011, נבחן עניינו של המבקש אצל המשיבים פעם נוספת לקראת סוף שנת 2010, והוא הוזמן לשימוע ביום 28.11.10, שבמהלכו נמסר לו כי נשקלת האפשרות שלא להאריך את תקופת שירותו. במהלך השימוע, שבו היה המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין, ציין המבקש כי הואיל והוא נמצא ב"מעצר בית" ואינו זכאי לשכר, אין סיבה שלא להאריך את שירותו, מאחר ואין בהחלטה משום נטל כלכלי על המשטרה. עוד טען המבקש, כי הראיות במשפט הפלילי תומכות בטענתו לפיה פעל באירוע מתוך הגנה העצמית.

4.        בטרם ניתנה החלטה על-ידי הגורמים המוסמכים בעקבות השימוע, הורה בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביום 29.12.10, על שינוי תנאי השחרור בערבות, וביטול ההגבלה של "מעצר בית".

           יצוין, כי בעת שהיה נתון המבקש ב"מעצר בית", הוא לא קיבל שכר בתקופת ההשעייה, זאת בהתאם לסעיף 79(א)(1) לחוק המשטרה (דין משמעתי בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006, ובשל היותו נתון בתנאים מגבילים שמנעו ממנו להתייצב לשירות. עם ביטול תנאי "מעצר הבית", שולם למבקש שכר של שוטר מושעה.

5.        לאחר קיום השימוע הנוסף, הובא החומר בעניינו של המבקש להחלטת משיב 3, אשר לא היה מודע לכך שבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ביטל את ההגבלה של "מעצר בית" שהוטלה על המבקש. ביום 10.1.11 החליט משיב 3, כי נוכח העובדה שהמבקש שוהה ב"מעצר בית", יש מקום בשלב זה, לבחון את הארכת שירותו לתקופות זמניות וקצובות של שלושה חודשים כל פעם, זאת בשל העובדה שהמבקש אינו מקבל שכר.

           משנתחוור למשיב 3, בטרם הועברה החלטתו האמורה למפכ"ל, כי תנאי "מעצר הבית" שהוטלו על המבקש בוטלו על-ידי בית-המשפט המחוזי, החליט הוא, ביום 23.1.11, שלא להאריך את שירותו של המבקש במשטרה. החלטתו האמורה של משיב 3 ניתנה מתוקף הסמכות הנתונה לו בסעיף 17 לפקודה, ועל בסיס סעיף 15 להודעת אגף משאבי אנוש 7/2000 בעניין "תקופת שירות במשטרה" (להלן - הודעת אמ"ש), הקובעת כי השעייה מהווה ככלל עילה לשקילת אי-הארכת שירות.

6.        המבקש הוזמן לראיון אצל מפקד משמר הגבול ביום 8.2.11, שבמהלכו הודע לו על החלטת משיב 3 שלא להאריך את שירותו, וכי תקופת השירות תסתיים ביום 7.5.11. במהלך הראיון חזר המבקש וטען לחפותו בהליך הפלילי. בין-השאר טען, כי יש בידו ראיות התומכות בטענת ההגנה העצמית, שהוא אינו יכול לחשפן, הואיל והליך השימוע אינו נתון תחת חיסיון. הוא ביקש להתקבל לראיון שימוע נוסף, אצל משיב 3 והמפכ"ל.

           המפכ"ל החליט ביום 15.3.11, שלא לאשר את זימונו של המבקש לראיון נוסף לפניו, זאת לאחר שעיין בחומר בעניינו של המבקש, וכן בהמלצות הגורמים השונים, לרבות המלצת משיב 3 מיום 2.3.11 שלא להיענות לבקשה.

7.        עוד בטרם הודע למשיב על החלטת המפכ"ל מיום 15.3.11, נתקבלה במשטרה בקשתו מיום 6.3.11 של המבקש למשיב 3, לעיון חוזר בהחלטתו מיום 23.1.11, ולקיומו של הליך שימוע נוסף שבו יתאפשר לו להציג ראיות חדשות מטעמו, המאששות, לטענתו, את גרסתו בדבר ההגנה העצמית.

           המפכ"ל בחן את פנייתו של המבקש לעיון חוזר ולזימון לראיון נוסף, והחליט ביום 1.5.11 שאין מקום להיעתר לבקשות אלו; זאת, לטענת המשיבים, בשים לב לחומרת המיוחס למבקש בכתב-האישום ולפגיעה באמון הציבור שבהמשך שירותו במשטרה.

המסגרת המשפטית למתן ההחלטה נושא העתירה

8.        הסמכות לפטר שוטרים, שאינם מתאימים לשרת במשטרה, נתונה למפכ"ל מכוח סעיף 10(2) לפקודה, הקובע, כי המפכ"ל רשאי להשעות שוטר, להורידו בדרגה, או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו, בין-השאר, שהשוטר "אינו מתאים מבחינה אחרת למלא את תפקידיו". בפקודות הקבע של המשטרה נקבע, כי איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עמה קלון, ולא פוטר - יושעה ממשרתו. בעקבות הגשת כתב-האישום נגד המבקש, ולאחר הליך של שימוע, החליט המפכ"ל, בהתאם לסמכותו כדין, להשעות את המבקש מתפקידו. העתירה אינה מתייחסת להשעייה האמורה, אלא להחלטה בדבר אי-חידוש תקופת השירות של המבקש.

           שירות במשטרה הנו לתקופות קצובות, ונדרשת הארכתו מעת לעת. סוגיית הארכת השירות במשטרה, מוסדרת בסעיף 17 לפקודה, המורה בסעיף 17(א), כי המפכ"ל רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר, לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. על-יסוד סעיף 7 לפקודה, העביר המפכ"ל סמכותו זו לראש ענף משאבי-אנוש במשטרה, משיב 3. בהתאם לסעיף 5 לנוהל תקופות שירות במשטרה מ"ס 18.01.03 מיום 18.2.09 (להלן - הנוהל), המשך שירותו של שוטר ייבחן על בסיס נתונים ומדדים שונים, ובכלל זה "כל נתון שיש בו כדי להצביע לכאורה על אי-התאמתו של השוטר להמשיך ולשרת במשטרה". עוד מורה הנוהל, כי משיב 3 מוסמך להחליט על אי-הארכת שירותו של שוטר, עד דרגת רפ"ק, כולל (סעיף 11(ב)); וכי, ככלל, השעייה מהווה עילה לשקילת אי-הארכת שירות, כאשר "כל מקרה של השעייה ייבחן לגופו ולפי נסיבותיו ..." (סעיף 15). בכתב-התגובה מטעם המשיבים צוין, כי בהתאם להנחיה של המפכ"ל, נקבע שאין להאריך תקופת שירות של שוטר, העומדת להסתיים, רק לצורך השעייתו. כן נקבע בנוהל, כי החלטה שלא להאריך שירות של שוטר - דינה כדין פיטורין (סעיף 3ב).

תמצית טענות הצדדים בבקשה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ