החלטה בתיק עת"מ 4746-03-11

1.         בפני בקשה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר/המבקש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

            בעתירה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה הדוחה את בקשתו של העותר להכרה כפליט נוכח סכנת החיים הנשקפת לעותר אם יגורש מן הארץ לארץ מוצאו.

כן מבוקש בעתירה, לא להחיל את הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט על מי שהגיש את הבקשה בזמן שהיה בתוקף הנוהל הישן, ולהחיל עליו את הנוהל הישן.

2.         כפי שפירטתי בהחלטותיי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיב לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 28542-04-11 VICTOR נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 9.6.11), 
בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:

(א)       במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה).         

במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה.

            כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני.

(ב)       במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות לגבי החלת הנוהל החדש על מבקשי מקלט שהגישו את בקשתם טרם נכנס הנוהל לתוקפו.

(ג)        במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה.    
יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחנה לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.           

(ד)       כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...

            בחינה פרטנית - יישום לנסיבות המקרה

3.         כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.

4.         בענייננו, העותר הינו אזרח סין אשר נכנס לישראל ביום 15.8.02 באשרה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הבניין.

            העותר טוען בעתירתו כי בכפר מוצאו מכהן ראש כפר מושחת שהינו למעשה פקיד ממשלתי המגובה במשטרה המקומית, שסוחט את אנשי הכפר באלימות.

            לטענת העותר, הוא הגיע לישראל כדי לעבוד ולסייע למשפחתו שנסחטה על-ידי ראש הכפר.   
כן טוען העותר, כי במהלך שנת 2007 משנודע לראש הכפר כי הוא שולח כסף לבני משפחתו, הגיע ראש הכפר בליווי שוטרים לבית אביו של העותר ודרש ממנו כספים, ומשאביו סירב הוא נרצח על-ידי ראש הכפר ואנשיו.