אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עת"מ 43619-02-10

החלטה בתיק עת"מ 43619-02-10

תאריך פרסום : 02/06/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
43619-02-10
09/02/2011
בפני השופט:
אורי שהם

- נגד -
התובע:
1. רומן זכרצ'וק
2. נטליה זכרצ'וק

עו"ד צבי ריש
הנתבע:
משרד הפנים - לשכת רשות האוכלוסין וההגירה ת"א
עו"ד יהודית פוקס
החלטה

1.         ביום 9.11.2010, ניתן על ידי פסק הדין בעתירה שהגישו בני הזוג זכרצ'וק, שעיקרה נסב סביב סירובו של המשיב לאפשר לעותרת 2, נטליה זכרצ'וק, להיכנס לתחומי מדינת ישראל על מנת לפתוח בהליך המדורג, שבסיומו תוענק לה אזרחות ישראלית.

            בפסק הדין קבעתי כי יש לאפשר לעותרת להיכנס לתחומי מדינת ישראל תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, לצורך ביצוע שימוע לבני הזוג " לאחר הפקדת ערובה מתאימה".

עוד קבעתי, כי המשיב יישא בהוצאות העותרים בסכום כולל של 20,000 ש"ח, סכום שישולם תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הפסק ועד לתשלום בפועל.

ביום 8.12.2010, הוגשה בקשה על ידי עו"ד צבי ריש, ב"כ העותרים, כי בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, וישית על המשיב קנס בגין אי ביצוע הוראות פסק הדין, שניתן ביום 9.11.2010.

בבקשה נטען כי פסק הדין הומצא לצדדים ביום הינתנו, וכי על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, על המדינה לפעול למימוש פסקי הדין שניתנו כנגדה באורח מיידי.

לפיכך, ועוד טרם נכנסה שביתת הפרקליטים לתוקפה, היה על המדינה לפעול מיידית וללא דיחוי לשם יישום הוראות פסק הדין.

עוד נטען, כי ביום 18.11.2010, שלחו העותרים מכתב לב"כ המשיב, בו התבקשה להודיעם בדבר ההליכים הנדרשים מהם לשם יישום פסק הדין. על פנייתם זו של העותרים לא התקבל מענה.

משנקפו הימים, והעותרים לא קיבלו כל הודעה ממשרד הפנים, פנה העותר ביום 5.12.2010 ללשכת משרד הפנים בת"א, ולאחר תלאות מרובות נאותה מנהלת מחלקת האשרות לשוחח עימו. היא ערכה בירור ולאחריו טענה כי אין כל אזכור במחשב לגבי פעולות שיש לעשות לגבי העותרים, ועל כן, הודיעה כי תעביר העניין לטיפול המטה בירושלים.

ביום 8.12.2010, משנוכח העותר כי לא קיבל כל הודעה, הגם שהגיע היום האחרון למועד בו קצב בית המשפט למשיב להשלים את הליכי כניסתה של העותרת לישראל, הוא הגיע פעם נוספת ללשכת משרד הפנים בת"א, ושם נאמר לו כי אין כל חדש בעניינו. משהתעקש העותר שלא לסור מהמקום עד אשר יקבל מענה ענייני לפנייתו, הופנה העותר פעם נוספת אל מנהלת מחלקת האשרות, וכעבור מספר שעות הוא נדרש להפקיד ערבות בסך 100,000 ש"ח כתנאי להתרת כניסת אשתו לישראל.

עו"ד ריש טוען כי לא הייתה כוונה מלכתחילה לבצע את פסק הדין, ורק בעקבות פניותיו של העותר "ואיומו" כי יפנה לבית המשפט במידה שעניינו לא יוסדר לאלתר, רק אז נמסר לו מכתב שבו הוא נדרש להפקיד עירבון בסכום גבוה ביותר.

עו"ד ריש מוסיף וטוען כי השתת עירבון בסכום כזה נועדה לסכל את כניסתה של העותרת לישראל, מאחר שפסק הדין לא נשא חן בעיני המשיב.

עו"ד ריש טען עוד כי על פי נוהלי המשיב, השתת ערבות החורגת מ-15,000 ש"ח חייבת להתקבל על פי המלצת מנהל הלשכה ובאישור מטה רשות האוכלוסין וההגירה, וכזאת לא נעשה.

לדעתו של עו"ד ריש, מדובר בקביעה שרירותית הנובעת ממניעים נקמניים, אשר " כל כולה ביטוי לשרירות לב והפגנת שררה שלטונית לשמה".

לגישתו של עו"ד ריש, לא נעשה כל דיון ממשי בסוגיית הערבות, ולפיכך, מדובר בהחלטה " חריגה, בלתי סבירה ובלתי מוצדקת, אשר אף היא מעידה בעליל על התנהגותו הנפסדת של המשיב".

עו"ד ריש אף התייחס לשאלת ההוצאות שנפסקו לטובת העותרים, וטען כי סכום ההוצאות בסך 20,000 ש"ח לא שולם, וגם בכך יש להוות משום ביזיון בית המשפט.

לאור האמור, התבקשתי לחייב את המשיב בקנס בגין ביזיון בית המשפט, בצד חיובו בהוצאות הליך זה.

מאחר שהבקשה התקבלה בתקופה שבה התנהלה שביתת הפרקליטים, פניתי אל היועץ המשפטי של המשיב, על מנת שזה יגיב לבקשה, לרבות בשאלת סכום הערבות שהושת על העותרים.

ביום 27.12.2010, התקבלה תגובתה של היועצת המשפטית של המשיב, עו"ד קרן גלבוע, שבה נאמר כי פסק הדין לא התקבל אצל המשיב בשל שביתת הפרקליטים, אך מרגע היוודע פסק הדין ללשכת המשיב הוא פעל לביצועו. הפסק הועבר למטה הרשות לצורך קביעת סכום הערבות הדרושה לשם אישור כניסתה של העותרת לארץ, והחלטת המשיב נמסרה לעותר ביום 8.12.2010, מועד שהינו בטווח הזמן שניתן למשיב לצורך קיום פסק הדין, ואין בכך משום ביזוי החלטת בית המשפט.

אשר לסכום הערבות, נאמר בתגובה כי מדובר בסכום שהינו סביר וראוי, בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובשים לב לעובדה כי מדובר בעותרת שנכנסה בעבר לישראל במרמה, מעמדה בוטל והיא הורחקה מהארץ, ובזמן שהותה עסקה בזנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ