1. ביום 31.1.12 התקיימו בחירות לועידת הליכוד הרביעית ולמועצת סניף הליכוד בחיפה. הבחירות בחיפה נערכו ב- 13 קלפיות, על פי פתקי הצבעה, פרוטוקולים, ספר בוחרים וטפסים שונים.
2. העותרים לא היו שבעי רצון מתוצאות הבחירות ואופן התנהלותן, והם מלינים על הפגמים שנפלו בניהול הבחירות. הם פנו בנידון זה אל יושב ראש וועדת הבחירות של הליכוד, כב' השופט בדימוס י' גרוס, ובמכתבם מיום 2.2.12 כתבו כי תוצאות הבחירות בחיפה הוכרעו על חודם של קולות בודדים בלבד ועל כן נדרשת בדיקה בדחיפות של כ- 200 טפסים שנפסלו בחיפה, במהלך הבחירות.
3. את טענותיהם פירטו העותרים בערעור על תוצאות הבחירות שהגישו אל וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד. הוועדה קיימה ישיבה נרחבת ביום 1.6.12, בה העלו הצדדים את טענותיהם. לאחר מכן, ביום 28.3.12, ניתנה החלטת הוועדה.
הוחלט כי "אין מדובר בפגמים מהותיים שיש בהם כדי לפסול את הבחירות שהתקיימו בסניף חיפה". כמו כן הוחלט כי אף אם היו פגמים מהותיים בבחירות "עדיין יש לבחון גם את הקריטריון הנוסף שיש הכרח בקיומו על מנת להביא לפסילת הבחירות, קרי האם מדובר בפגמים שהיו עלולים לשנות את תוצאות ההצבעה, ענין שהנטל להוכחתו רבץ על שכם המערערים (הם העותרים בעתירה דנן). ענין זה לא הוכח ולו לכאורה."
לבסוף, סוכמה ההחלטה: "סוף דבר - לאחר שקילת כל הנסיבות שהועלו בערעור זה ובחינתן לאור אמות המידה שנקבעו בפסיקה, המסקנה היא כי במקרה זה לא הוכח כדבעי קיומם של שני התנאים הנדרשים לשם ביטול הבחירות. לפיכך הערעור נדחה בזאת."
4. על החלטה זו של יושב ראש וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד, כב' השופט בדימוס י' גרוס, הגישו העותרים ביום 18.4.12 לבית הדין של תנועת הליכוד ערעור המוכתר בכותרת "ערעור מנהלי". בין היתר חזרו העותרים בערעורם על הצעת הפשרה מטעמם, לפיה ייווספו 20 חברים למרכז התנועה בחיפה וכנגד זה יורדו מן הפרק טענותיהם נגד הבחירות.
5. לאחר מכן, ביום 23.4.12, המציאה וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד אל בא כוח העותרים את הטפסים הפסולים בבחירות לוועידה ובבחירות למועצה.
6. ביום 6.5.12 דחה בית הדין העליון של הליכוד את הערעור לאחר שסבר כי: "העתירה שהוגשה לבית הדין הינה, הלכה למעשה, ערעור על החלטת וועדת הבחירות המרכזית", וכן הפנה לסעיף 77 של חוקת הליכוד אשר קובע כי: "בית הדין של הליכוד לא ישמע ערעורים על החלטות הוועדה ולא יתערב בשיקול דעתה, אלא במתכונת דומה, לפי הענין, לפיקוח של המנהל הציבורי של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק."
נקבע בערעור כי: "למרות הטיעון המסודר של בא כוח העותרים והעותר מס' 1 עצמו, לא שוכנענו שקיימים בעתירה התנאים המאפשרים את התערבותנו, לפיכך, ומחוסר סמכות, העתירה נדחית."
7. אחר כך התקיימה התכתבות בין בא כוח העותרים לבין מזכירות בית הדין העליון של הליכוד (מכתבים מיום 8.5.12 ו- 4.6.12), ולבסוף הוגשה לבית משפט זה העתירה הנוכחית ביום 20.6.12.
8. העותרים מבקשים לקבל לעיונם את המסמכים השונים שבניהול הבחירות; בסעיף 4 של העתירה הם מבקשים גם "צו ביניים בבקשה נפרדת", על מנת שיוכלו בעתיד להגיש "ערעור מושכל ונתמך בראיות על תוצאות הבחירות", וכן מפנים העותרים לערעור אחר שהוגש לגבי הבחירות בחדרה, בו ניתנה החלטה מיום 6.6.12, ולדעתם, תוצאות הערעור שם תומכות בטענותיהם בעתירה.
9. מבחינה משפטית, מתבססת העתירה, לשיטת העותרים, על ההוראות שבסעיף 96 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות), וכן על הכתוב בסעיף 1 של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
10. התקבלה עמדת המשיבים והמצטרפים. הם גורסים כי יש לדחות את העתירה מחוסר סמכות; מחמת שיהוי; היעדר תמיכה בתצהיר; אי צירוף משיבים נדרשים העשויים להיפגע מהעתירה, וכן משום שהעותרים כבר מיצו את זכויותיהם בכל הקשור לבחירות שעה שפנו לוועדת הבחירות ואחר כך לבית הדין העליון של תנועת הליכוד.
11. לאחר שעיינתי בעתירה, בתשובה ובבקשת ההצטרפות, אני מחליט לדחות את העתירה על הסף.
12. באשר למבוקש בסעיף 4 של העתירה "צו ביניים בבקשה נפרדת" - יש לדחות בקשה זאת, שכן היא לא הוגשה כבקשה נפרדת, הנתמכת בתצהיר נפרד ובעובדות ובטיעונים העומדים על רגליהם שלהם, כמתחייב מהוראת תקנה 9 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
13. באשר לסמכות העניינית - אני סבור כי אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בהליך הנוכחי אף שהוגדר כ"עתירה מנהלית", שכן מדובר בבחירות פנימיות של הליכוד ולא בבחירות לרשויות המקומיות; אין בפני "רשות" המוגדרת בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין", וגם לא "החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין" (ר' סעיף 2 של החוק).
14. העותרים מיצו את טענותיהם ואת ההליכים בגין הבחירות בפעולות שנקטו בפניותיהם אל וועדת הבחירות המרכזית של הליכוד ואל בית הדין העליון של הליכוד. לא השתכנעתי כי כיום, לאחר שחלפה כמעט חצי שנה מאז הבחירות, ולאחר ניתנו ההחלטות שצוטטו לעיל בקשר אליהן, ושעל סופיותן יכלו הנבחרים בבחירות לסמוך, ראוי כי בית המשפט יתערב בתוצאותיהן.
כך, בעיקר, כל עוד לא באו בפני טיעונים ונתונים משכנעים להראות קיומם של פגמים כה מהותיים וחמורים העשויים לעמוד בדרישות שקבעה הפסיקה לגבי פתיחת הבחירות מחדש, אף לאחר עבור המועד הקבוע להגשת ערעור, ככתוב בחוק הבחירות המקומיות, כפי שהוסבר בפרשת המועצה המקומית זמר (רע"א 83/94 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר, פ"ד מט(3) 793 (1994)).
טיעונים ונתונים אלה, כך הוסבר בפרשת זמר, ניתן להוציאם לאור על ידי חקירה משטרתית מתאימה, הנפתחת עקב תלונה המוגשת למשטרה ולאחר שהמשטרה מצאה יסוד לתלונה המוגשת לה. לא הוזכר קיומה של הגשת תלונה כזו במסמכים שבפני.