עתירה מנהלית המכוונת כנגד דרישות תשלום ששלחה המשיבה לעותרת בתאריך 6.5.10 בקשר עם תחמ"ש (תחנת משנה) כרמיאל (נספח 1 לעתירה) וכמון (נספח 2 לעתירה), שבהן נדרשה העותרת לשלם סכומים שונים כאגרות תיעול, היטלי ביוב והנחת צנרת מים ואגרות בנייה (בקשר עם תחמ"ש כרמיאל) והיטל ביוב ואגרת בנייה (בקשר עם תחמ"ש כמון).
ביום 1.3.11 התקיים דיון מוקדם בעתירה, ובגדרו ניתנה החלטה שלפיה תוכרע תחילה הטענה שהעלתה העותרת בפסקה ג.6 של כתב העתירה, היינו, ש"
חטיבת הקרקע במרכזה פזורים מסדרי חשמל אינה נחשבת כלל כשטח "מבנה" בר חיוב בהיטלי פיתוח, וזאת לנוכח ההלכה הפסוקה ולאור הגדרות שטח "קומה" ו"בניין" בחוקי העזר הרלוונטיים".
עניינה של החלטה זו הוא אפוא טענתה האמורה של העותרת.
דומה כי קודם לבירור השאלה העומדת לדיון יש להבהיר את מהותם של התחמ"שים, של המתקנים המכונים מסדרי חשמל כמו גם את תיאורם של נכסי המקרקעין שהמתקנים בנויים עליהם. בין שלל הנספחים שצירפה העותרת לכתב עתירתה ניתן למצוא גם תצלום אוויר של תחמ"ש כמון (נספח 9 לכתב העתירה), תצלומים של מסדר החשמל בתחמ"ש כרמיאל (נספח 24 לכתב העתירה), תצלום אוויר של תחמ"ש כמון (נספח ד-3 לחוות דעת מודד שצורפה כנספח 1 לתגובת המשיבה ("
חוות הדעת")) ותצלום אוויר של תחמ"ש כרמיאל (נספח ד-7 לחוות הדעת). בנוסף לאלה ניתן למצוא בכתבי הטענות גם תיאור מילולי של התחמ"שים ושל מסדרי החשמל.
המסקנה שניתן להסיק מכל אלה היא שתחמ"ש היא יחידת קרקע מגודרת שבשטחה נבנו במפוזר עמודי חשמל, שנאים ומסדרים (שהם עמודי חשמל נמוכים הפזורים על פני הקרקע) המשמשים לניהול, מיתוג ובקרה של החשמל המסופק על ידי המשיבה. העמודים, השנאים והמסדרים הוקמו על משטחי בטון קטנים המשמשים להם בסיס. כמו כן, נבנה על יחידת הקרקע של התחמ"ש מבנה המשמש את מכשור הבקרה הדרוש לשם תפקודה של התחמ"ש. מתיאור זה ברור אם כן, שעיקר שטחה של התחמ"ש הוא עמודי חשמל ושנאים שנבנו בה, ורק על מקצת השטח נבנה מבנה הבקרה.
בדרישות התשלום שעליהן מוסבת העתירה השתיתה המשיבה את החיוב על מלוא שטחן של התחמ"שים, כאשר מתוך כלל השטח היא התייחסה לשטח הקרקע שעליו ממוקמים עמודי חשמל ומסדרים כאל שטח מבנה (בדומה לשטח מבנה העזר) והחילה לגביו תעריף של מבנה. ליתרת השטח התייחסה המשיבה כאל שטח קרקע והחילה תעריף של קרקע.
דברי החקיקה הרלוונטיים להחלטה זו הם חוק עזר לכרמיאל (ביוב) תשס"ח-2008 (
"חוק הביוב"), חוק עזר לכרמיאל (תיעול) תשס"א-2001 ("
חוק התיעול"), חוק עזר (אספקת מים) תשל"ד-1973 ("
חוק אספקת מים") ותקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל- 1970 ("
תקנות התכנון").
.
סעיף 3(א) לחוק הביוב קובע כי "
היטל ביוב יחושב לפי שטח הקרקע בנכס, וכן לפי שטח בניין שבו, לפי העניין, כאמור בסעיף 4, והוא ישולם לפי שיעורי ההיטל שבתוקף הנקובים בתוספת הראשונה".
סעיף 4(א) לחוק הביוב קובע כי:
"
(א) היטל ביוב יחושב לפי שטח הקרקע ושטח הבניין שבנכס, וסכומו יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח הקרקע ושטח הבניין בנכס, בשיעורם של תעריפי ההיטל שבתוקף; ואלו השטחים שלפיהם יחושב ההיטל:
(1)
שטחה הכולל של הקרקע בנכס, לרבות קרקע שעליה ניצב בניין;
(2)
שטחו הכולל של בניין הנמצא בנכס, לרבות שטחם הכולל של בניין או תוספת לבניין, שנבנו בנכס בלא היתר בנייה או בסטייה או בחריגה ממנו, לפי מדידות וחישובי העירייה;
(3)
......."
סעיף 1 של חוק הביוב קובע כי "בניין" משמעו "
מבנה בתחום העירייה בין שהוא ארעי ובין שהוא קבוע, למעט מבנה ארעי המוצב באופן ארעי ...", עוד נקבע כי "שטח בניין" משמעו "
הסכום במ"ר של שטחי כל הקומות בבניין". "קומה" הוגדרה באותו סעיף כ"
חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, על פי גובהו המזערי של אותו חלל כקבוע בפרט 2.03 לתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970 (להלן:"תקנות היתר בנייה") לרבות בנייני עזר, מרתפים, מרפסות מקורות ופתוחות ... וכל שטח אחר בקומה;"
תעריפי היטל הביוב שנקבעו בתוספת הראשונה לחוק הביוב מתייחסים בנפרד לקרקע ולבניין, וסכומי ההיטל ביחס לכל אחד מאלה הם שונים.
הוראות שהן דומות בעיקרן להוראות הרלוונטיות בחוק הביוב מצויות גם בחוק התיעול, וכמו בחוק הביוב גם תעריפי ההיטל הקבועים בתוספת לחוק התיעול מבחינים בין תעריף לבניין לבין תעריף לקרקע.
חוק אספקת המים מגדיר את המונח "בניין" כמשמעו בצו המועצות המקומיות תשי"א-1950 שבתורו מגדיר את המונח כ"
כל מבנה בתחום המועצה או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו הוא עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה, למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם, כולו או מקצתו".
על פי סעיף 4 לתוספת לחוק אספקת המים נקבע תעריף לבניין שאינו למגורים, המחושב לפי שטח הבנייה בכל קומה.