אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עת"מ 2309/06

החלטה בתיק עת"מ 2309/06

תאריך פרסום : 31/03/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2309-06
18/06/2008
בפני השופט:
ד"ר אגמון-גונן מיכל

- נגד -
התובע:
מרכז סלומונס
עו"ד ד"ר משה ויינברג
עו"ד מירה ברנע
הנתבע:
1. הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז מרכז
2. הועדה המקומית לתיכנון ובנייה כפר סבא
3. מנהל מחלקת עבודות ציבוריות

עו"ד אורלי ברנע
עו"ד עירית רוטשילד
עו"ד פמת"א
עו"ד בתיה בראף
עו"ד אורלי ברנע
החלטה

עניינה של העתירה שבפניי, בהחלטת ועדת משנה להתנגדויות בועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז-מרכז מיום 16.5.05 (להלן: "החלטת הועדה"), בה החליטה הועדה לקבל בחלקה את תביעת העותרת לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

בהחלטת ועדת הערר המחוזית מחוז-מרכז (להלן: "ועדת הערר"), בערר 337/05 מיום 23.8.06 (להלן: "החלטת ועדת הערר"), קבעה ועדת הערר כי "ערר זה עוסק למעשה בערעור על החלטת הועדה המחוזית בשבתה כועדת משנה לפיצויים (להבדיל מערר על החלטה של ועדה מקומית שכיום מוסמכת להחליט בתביעות מהסוג הנדון) ועל כן מנועה ועדת הערר מלדון בערר, שהסמכות העניינית להכריע בו שמורה לבית המשפט המחוזי... כל עוד לא התקיים דיון בפני הועדה המחוזית, הרי שיש סמכות לועדת הערר וניתן לערור על החלטלת הועדה המקומית. לא כך כאשר התקיים דיון בפני הועדה המחוזית ולמעשה הערר הוא על החלטתה... בענייננו התקיים דיון בוועדה המחוזית, ועל כן לטעמנו אין זכות ערר לועדת הערר ובירורה של התביעה צריך להיעשות על פי הדין שחל לפני תיקון 43 לחוק", ועל דחתה את הערר.  

מכאן העתירה שלפניי, בה מבקשת העותרת להורות על תיקון החלטת הועדה, כך שסכום הפיצויים יעמוד על הסך המצויין ב"תביעת הפיצויים המעודכנת", כפי שהיא מוגדרת בעתירה זו.

המשיבות טוענות כי עתירה מנהלית אינבה ההליך המתאים בעניין זה, כפי שיפורט להלן.

1. תיקון 43 לחוק התכנון והבניה

ביום 1.1.96 נכנס לתוקפו תיקון 43 לחוק התכנון והבניה (להלן: "תיקון 43"), שבין היתר שינה את סדרי הדין בנוגע לתביעות פיצויים לפי פרק ט' לחוק, נשוא העתירה.

קודם לתיקון 43, קבע סעיף 198 לחוק התכנון והבניה כי תביעת פיצויים לפי פרק ט' לחוק התכנון והבניה, תוגש לועדה המקומית לתו"ב, שתמסור עליה דין וחשבון לועדה המחוזית לתו"ב, כאשר הועדה המחוזית רשאית לאשר את החלטת הועדה המקומית, לשנותה או להחזיר את העניין לדיוןן מחדש בועדה המקומית. סעיף 199 קבע כי כאשר לא נתקבלה תביעת הנפגע, כולה או מקצתה, ביהמ"ש יכריע בדבר, כאשר תקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בתביעת פיצויים לפי סעיף 199 לחוק) תשל"א- 1970, קבעה כי פניה לביהמ"ש לפי סעיף 199 הנ"ל, תוגש ותתברר כתובענה עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי.

סעיף 120 לתיקון 43 ביטל את סעיף 199 לחוק התכנון והבניה. כיום, לאחר התיקון, קובעים סעיפים 197, 198 כי יש להגיש את תביעת הפיצויים לועדה המקומית לתו"ב, כאשר במקרה של דחיית תביעת הפיצויים, רשאי התובע לערור בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לבית משפט לעניינים מנהליים.

2. עמדת הצדדים לגבי שאלת ההליך המתאים במקרה דנן

בדיון שנערך ביום 18.2.08, טענו ב"כ המשיבים כי ההליך המתאים במקרה דנן הוא ערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר, או תובענה אזרחית לפי הדין שקדם לתיקון 43, ולא עתירה מנהלית. בהחלטתי שניתנה במועד הדיון ציינתי כי על פי הדין שקדם לתיקון 43, עולה לכאורה כי הדרך הנכונה להמשיך לברר את תביעת הפיצויים של העותרת מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה היא על דרך של תובענה אזרחית, כפי שהיה הדין קודם לתיקון 43 וקודם להקמתם של בתי המשפט המנהליים. על כן התבקשו המשיבים להודיע אם הם מסכימים כי המשך ההליך יהא על דרך של הגשת תובענה אזרחית ע"י העותרת, או שהם סבורים כי היה על העותרת לנקוט בהליך אחר. 

בהודעתם מיום 18.3.08, הודיעו המשיבים על עמדתם, לפיה ההליך הנכון לדיון בנושא דנן הוא בדרך של ערעור מנהלי ולא תובענה אזרחית.

המשיבים מתבססים על ההלכה הפסוקה, לפיה תיקון חוק בעניינים פרוצדורליים, של סדרי הדין, לרבות בעניין סמכותו העניינית של ביהמ"ש, יחול למפרע, אלא אם מדובר בשינוי במסגרת הליך תלוי ועומד תוך כדי מהלך הדיון המשפיע באופן מהותי על זכויות הצדדים, שכן אין לבעלי-דין זכות מוקנית בדרכי הדיון.

על כן, מפנים המשיבים לסעיף 198(ח) לחוק התכנון והבניה בנוסחו המעודכן, הקובע כי על החלטת ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה ניתן לערער לבית משפט לעניינים מנהליים, דהיינו- לנקוט בהליך של ערעור מנהלי. לטענתם, עמדה זו, לפיה עברה הסמכות לדון בערעור בנושא הנדון מביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש לעניינים מנהליים, תואמת גם את תכליתו של חוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

בתגובתה מיום 2.4.08, הודיעה העותרת כי ההחלטה נשוא העתירה היא החלטת הועדה (שדנה בתביעת הפיצויים לגופה וקיבלה אותה באופן חלקי) ולא החלטת ועדת הערר שדחתה את הערר מפאת חוסר סמכות ולא דנה בו לגופו של עניין, ולכן ההליך המתאים הוא הליך של עתירה מנהלית, ולא ערעור מנהלי. לחלופין, הסכימה העותרת להסב את ההליך להליך אזרחי לפי סעיף 199 לחוק התכנון והבניה שהיה קיים לפני תיקון 43 הנ"ל, לאור המלצת ועדת הערר בהחלטתה, לפיה בירור התביעה צריך להיעשות על פי הדין שחל לפני תיקון 43 לחוק.

3. ההליך המתאים

ההלכה הפסוקה אכן קובעת כי שינויים פרוצדורליים, של סדרי דין, יחולו למפרע. על כן אין מקום לנקוט בהליך אזרחי כפי שקבע סעיף 199 לחוק התכנון והבניה כיום, לאחר שתיקון 43 ביטל סעיף זה. קביעה זו גם מתיישבת עם תכליתו של חוק בתי משפט מנהליים- לרכז את השיפוט בעניינים מנהליים שהיו מצויים בסמכותם של בתי המשפט המחוזיים, וביניהם גם ענייני תכנון ובניה, לבתי המשפט לעניינים מנהליים.

עפ"י סעיף 198(ח) לחוק התכנון והבניה האמור לעיל, העותרת היתה אמורה לנקוט בהליך של ערעור מנהלי, על החלטת ועדת הערר. יחד עם זאת, במקרה שלפניי ועדת הערר לא דנה בערר לגופו ודחתה אותו מפאת חוסר סמכות, כאמור, ולכן העתירה למעשה נסבה על החלטת הועדה ולא על החלטת ועדת הערר. הרציונל שבהגשת ערעור מנהלי על ועדת ערר נובע מהעובדה שועדת הערר דנה בעניין, וביהמ"ש רק מבקר את ההחלטה בעילות מצומצמות. לא כך במקרה שלפניי בו ועדת הערר לא דנה בעניין לגופו כלל ועיקר.

על כן, במקרה דנן אני מוצאת שההליך המתאים הוא עתירה מנהלית ולא ערעור מנהלי. 

עם זאת, אני מאפשרת למשיבות 1-3 להודיע לבימ"ש בתוך 30 ימים מהיום האם הן מעוניינות לקיים דיון לגופו של עניין בועדת הערר, שאז יוחזר הנושא לועדת הערר.

לא יודיעו המשיבות כאמור יקבע מועד לדיון בעתירה.

ניתנה היום ט"ו  בסיון, תשס"ח (18 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ