החלטה בתיק עת"א 25434-05-13

העותרים הם עצורים עד החלטה אחרת.

משפטם מתנהל באזור המרכז ומיוחסות להם עבירות של חברות בארגון פשיעה.

הם הוחזקו תחילה בבית כלא במרכז הארץ, אך הועברו לבית כלא צלמון בצפון.

בעתירתם זו הם מבקשים להחזיר אותם לבית כלא במרכז הארץ.

הם מנמקים את העתירה בכך שיש להם סכסוכים רבים עם אסירים בבית סוהר צלמון.

עוד טענו כי הם הוחזקו באגף 10 בבית סוהר צלמון, שהינו אגף עצורי ימים בתנאי הפרדה והסיבה לכך היא אותם סכסוכים.

במסגרת זו הם טענו גם כי הנהלת כלא צלמון המליצה על העברתם למרכז הארץ.

נימוק נוסף הוא כי משפטם מתנהל באזור המרכז ונקבע שיתנהל ברצף, לפחות פעמיים בשבוע ועל כן הם ישהו במעברים תקופות ארוכות ותישללנה מהם עקב כך זכויות רבות, לרבות קנטינה, ביקורים, טלפונים והכי חשוב פגישות עם באי כוחם. הדבר יכביד על ניהול משפטם וימנע מהם ניהול הליך פלילי הוגן.

בדיון שהתקיים בפניי חזרה באת כוחם על הטענות הנ"ל.

המשיבים ביקשו לדחות את העתירה.

לטענתם לגבי חלק מן העותרים כבר התקיים דיון בעתירה דומה, שניסתה למנוע העברתם לכלא צלמון ונדחתה.

אשר לטענה כי קיימים להם סכסוכים בכלא צלמון, הוצגה רשימת סכסוכים של העותרים בהסכמה.

אשר לטענה כי מפקד הכלא נתן המלצה להעברתם חזרה למרכז, נטען כי אין ההחלטה בידיו, אלא בידי גורמי המודיעין וועדת העברות ארצית.

עוד נטען כי נקבע בפסיקת בית המשפט העליון שהסמכות לקבוע את מקום כליאתו של אסיר היא בליבת שיקול הדעת של שב"ס ורק במקרים נדירים ניתן להתערב בה. העברת העותרים נעשתה משיקולי מניעת מוקדי כח בתוך הכלא.

אשר לטענה כי שהיית העותרים במעברים פוגעת בהם, נטען כי אמנם לעותרים מותר לשאת עימם במעברים כמות קטנה מחפציהם האישיים, אך הם זוכים לתנאים בסיסיים של מקלחת ואוכל.

אשר לטענה כי אגף 10 בו נמצאים העותרים, אינו מספק להם תנאים מתאימים והם מוחזקים שם בתנאי עצורי הפרדה, הוכחשה טענה זו.

בהסכמת ב"כ העותרים, הוצגו לעיוני שני מידעים מודיעיניים של משטרת ישראל. אומר בשלב זה כי המידעים הם בעלי מהימנות גבוהה, אולם הם נוגעים רק לעותר 4. הם תומכים בשיקולי המשיבים להעברה מפאת חשש ליצירת מוקדי כח בכלא.

המידעים מחזקים ומצליבים זה את זה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש וסבורני שאין בסיס לעתירה ודינה להידחות.