ע"ש
בית המשפט המחוזי באר-שבע
|
1556-06
19/06/2007
|
בפני השופט:
צלקובניק יורם
|
| - נגד - |
התובע:
פיקה תשתית עבודות פיתוח בע"מ
עו"ד דוד קנטור
|
הנתבע:
מנהל אגף המכס והמע"מ - ב"ש
עו"ד ירון פנש
|
| החלטה |
1. בפני טענה מקדמית של המערערת, חברת פיקה תשתית עבודות פיתוח בע"מ, לעניין נטל הבאת הראיות בערעורה.
הערעור מופנה כנגד החלטת מנהל אגף המכס והמע"מ, לפיה, קיזזה המערערת מס תשומות שלא כדין מחשבוניות מס שהוצאו על חברה ח. הבינוי והפיתוח בע"מ (להלן: "החברה"), ובעקבות כך ביטלה את ניכוי מס התשומות והוציאה שומה חדשה למערערת.
2. המשיב טוען כי לא היה קשר עסקי אמיתי בין המערערת לבין החברה, וכי נציגה של החברה הכחיש ביצוע העבודות הנטענות עבור המערערת. חשבוניות המס שהוצאו על שם החברה היו פיקטיביות; החברה לא הייתה רשומה כלל כעוסק מורשה במשרדי מע"מ, והמערערת לא ביצעה כל הבדיקות הנדרשות לוודא שהחברה רשומה כדין.
עם זאת, ספרי המערערת לא נפסלו על ידי המשיב, והמשיב אינו חולק על עצם ביצוע העבודות - שלא באמצעות החברה - ועל גובה החשבוניות.
3. טענת המערערת הינה כי נוכח העובדה שספרי המערערת לא נפסלו על ידי המשיב, הרי שעל המשיב לפתוח בהבאת ראיותיו לעניין הסוגיות שבמחלוקת, וזאת נוכח הוראת סעיף 83(ד) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 הקובעת כי "חובת הראיה היא על המערער, אם הדו"ח אינו נתמך בפנקסי חשבונות שנוהלו כדין", בעניין זה מסתמך ב"כ המערערת על הנאמר בע"א 3758/96 -
סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, (פ"ד נג(3), 493, 506-507), כי כאשר אין מחלוקת פנקסית, וניתן ללמוד בין היתר, על זהותם של הצדדים לעיסקה מתוך פנקסי החשבונות, הרי שנטל הבאת הראיות יהיה על המשיב. עוד נטען כי גם אם קיימת מחלוקת בין הצדדים אם הסוגיה שבמחלוקת הינה פנקסית, או לבר פנקסית, עוברת חובת הראיה אל המשיב.
המשיב טוען כי על המערערת מוטל נטל השכנוע וחובת הבאת הראיות להוכחת טענותיה, וכי מדובר בסוגיות "לבר פנקסיות", בעניין זה סומך המשיב עיקר טיעונו על פסק הדין שניתן ברע"א 3646/98
כ.ו.ע לבנין בע"מ נ מס ערך מוסף (להלן: "
פרשת כ.ו.ע").
4. מקבל אני את עמדת המשיב.
בפרשת כ.ו.ע חזר בית המשפט העליון על הלכה המושרשת לפיה:
"בערעור מס ערך מוסף לעניין ניכוי מס תשומות, 'נטל השכנוע' על העוסק המבקש לנכות את המס. נטל זה מלווהו מתחילת הדרך עד סופה ויחד איתו מוטל על העוסק 'נטל הבאת הראיות'. 'נטל הבאת הראיות' עובר למנהל כאשר הפנקסים נוהלו כדין ולא נפסלו והמנהל הוציא שומה לפי מיטב השפיטה. נטל זה עובר אל המנהל כאשר השאלה שבמחלוקת היא פנקסית או שהצדדים חלוקים בשאלה אם המחלוקת היא כזו. כאשר המחלוקת היא לבר-פנקסית, 'נטל השכנוע' ו'נטל הבאת הראיות' על העוסק" (פסקה 26).
באשר לשאלה אם מדובר בשאלה פנקסית או לבר פנקסית, הבהיר בית המשפט בפרשת כ.ו.ע כי בסופו של דבר מדובר בשאלה עובדתית, ו"חזות" הפנקסים אין בה כדי להוות מענה מוחלט לפלוגתה העובדתית: "הגם שככלל יכולות שאלות אלה להתברר מן החשבוניות ומן הנתונים שנרשמו על-ידי העוסק בפנקסים ולגביהם מהווים הפנקסים אסמכתא, לא תמיד כך הדבר. כשאלה עובדתית, עליה להיות מוכרעת על-ידי בית המשפט בכל מקרה נתון. טול למשל חשבוניות פיקטיביות שיצאו מ"פס ייצור" שאין מאחוריהן עסקה של ממש. בחשבונית רשומים פרטים שונים של מוציא החשבונית ושל פרטי העסקה וסכומה, המועתקים לתוך פנקסי העוסק, המבקש על בסיס החשבוניות שנקנו על ידו בכסף, לנכות מס תשומות. ספק אם ניתן לומר כי במקרה כזה אפשר לקבוע את העובדות לאשורן מתוך החשבוניות והפנקסים".
לא למותר לציין בהקשר זה, כי בית המשפט העליון קבע באחד המקרים, כי ניתן לדחות את ההכרעה לעניין חלוקת הנטל, עד לאחר שמיעת הראיות שבמהלכן יתבררו השאלות לעניין מהותה של המחלוקת, אם פנקסית או לבר פנקסית. (רע"א 3545/03 -
נ.ג.ר יבנה חברה לפיתוח ובנין בע"מ נ' מנהל מע"מ אשדוד, תק-על 2003), וקיבל בעניין זה את עמדתו של בית המשפט קמא, בסוגיה דומה לענייננו.
5. המחלוקת הקיימת באשר לזהותו של הצד לעיסקה תתברר בסופו של דיון. עם זאת ניתן לקבוע כבר עתה, כי העובדה הנטענת שהחברה אינה עוסק מורשה ואינה מותרת בהוצאת החשבוניות, כמו גם מהות האמצעים שנקטה המערערת לבירור מעמדה של החברה, כנטען על ידי המשיב הינה, לכאורה, מחלוקת לבר פנקסית, באשר המענה הראייתי לשאלה זו אינו יכול להילמד ישירות מתוך פנקסי המערערת. העובדות הקשורות בסוגיות אלה, מצויות מטבע הדברים בידיעתה הייחודית של המערערת, והוראת תקנה 10(ב) לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976 הקובעת כי "לענין תקנה זו כל מקום שנאמר בהוראות תקנות סדר הדין "תובע" - קרי "מערער" - נתבע" - קרי "משיב"..." מטילות את נטל הבאת הראיות על המערערת שהיא בבחינת המוציא מחבירו, לענייננו.
6. לאור האמור קובע אני כי המערערת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים, והמשיב תוך 30 ימים לאחר מכן.
7.
נקבע מועד להוכחות ליום 29.11.07 שעה 09:00,
מועד ההוכחות הקבוע ליום 19.12.07 - מבוטל.
הוצאות לגבי הליך זה יחושבו בסופו של דיון.
ניתנה היום ג' בתמוז, תשס"ז (19 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
_________________
י. צלקובניק - שופט