החלטה בתיק עש"א 35310-10-12

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אורית יהלומי אשר הורתה לסגור את תיק ההוצל"פ שפתח המערער נגד המשיבה.

תיק ההוצל"פ נפתח כבקשה למימוש שיקים. המשיבה הגישה התנגדות וכן הגישה תביעה שכנגד נגד המערער.  בסופו של הליך נדחתה ההתנגדות וכן התביעה שכנגד.  המשיבה חוייבה לשלם את סכום השיקים וכן נקבעו הוצאות לחובת המשיבה. על פי הוראות פסק הדין המערער המשיך בהליכי הוצל"פ.

ביום 3.5.12 הגיעו מעקלים מטעם המבקש לדירת המשיבה וביקשו לעקל מיטלטלין  בדירה. בסיומו של יום לא בוצע עיקול מיטלטלין וזאת לאחר שהמעקלים קיבלו סכום של 1,600 ש"ח במזומן וכן סדרת שיקים כך שסה"כ שילמה המשיבה במועד זה סכום של 10,250 ש"ח.  החוב באותו מועד על סמך טופס העיקול ומחשב ההוצל"פ עמד על סך של 9,231 ש"ח.

לטענת המערער אין בסכום ששולם על ידי המשיבה כדי לכסות את מלוא החוב בתיק שכן ישנה הגדלת חוב שלא בוצעה מסיבות שאינן ברורות. לטענתו לאחר תשלום כל השיקים שנתנה המשיבה בעת ביצוע העיקול נותר חוב של למעלה מ- 8,000 ש"ח ולא היה מקום להורות על סגירת תיק ההוצל"פ כפי שהורתה כב' הרשמת.  לטענתו, לא עולה מדוח העיקול שהיה סיכום כלשהו בין מבצעי העיקול מטעמו לבין המשיבה לפיו יש בסכום ששילמה המשיבה כדי לכסות את החוב. עובדה היא שנכתב על גבי טופס העיקול שבשלב זה הסתפקו המעקלים בעיקול ברישום.  אילו הכוונה היתה שבתשלום השיקים יש לכסות את החוב כולו, הדבר היה נכתב בפירוש ולא היה מקום לכתוב שבשלב זה נעשה עיקול ברישום.

המשיבה טוענת כי סוכם בפירוש שיש בתשלום ששולם על ידה כדי לכסות את כל החוב.  לדבריה הוצעו לה 2 אפשרויות.

האחת,  לשלם סך של 9,231  ש"ח על חשבון החוב, על מנת לבטל את העיקול.

השניה,  לשלם 10,250 ש"ח,   סכום שהיה גבוה בכ- 1,200 ש"ח מהחוב כפי שהופיע בטופס העיקול, וזאת על מנת לסגור את החוב כולו. לדבריה, היא שלמה את הסכום הגבוה יותר ולפיכך לאחר פירעון השיקים היה צריך המערער לסגור את תיק ההוצל"פ כפי שהורתה לבסוף כב' הרשמת.  לדבריה,  ניתן ללמוד על הסכמה זו גם מכך שלמרות שהמעקלים כתבו שהם מסתפקים בעיקול ברישום,  לא נרשם כל פריט בטופס העיקול.

לבקשת המשיבה קוים דיון בו חזרו הצדדים למעשה על טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור ואלה נימוקי:

א. אין מסמך כלשהו לפיו התשלום שבוצע מהווה כיסוי החוב כולו. בטופס העיקול נרשמו רק מספרי השיקים ששולמו וסכומם . אין כל אזכור לכך שיש בתשלום שבוצע כדי לכסות את כל החוב.

ב. ברור שהחוב כולו לא כוסה.  אין טענה של המערערת שהחוב כולו שולם.  טענתה היא שסוכם שמה ששולם יש בו לכסות את החוב, למרות שברור שאם מחשבים את כל הסכומים שבהם חויבה, היא לא שילמה את כל החוב.  על מנת להוכיח שהמערער הסכים לותר על חלק מהחוב היה על המשיבה להראות שברור שהמערער ידע בעת קבלת השיקים מהו סכום החוב הנכון וכן להראות שהוא הסכים במודע לוותר על חלק ממנו ולהסתפק בתשלום מופחת.  לטעמי, המשיבה לא הצליחה להראות זאת.   ההיפך הוא הנכון,  מתוך התנהלות של הצדדים נראה כי המערער לכל היותר לא היה מודע לגובהו הנכון של החוב בשעה שבוצע העיקול.  יתכן שהמערער סבר שגובה החוב הוא זה שהופיע על טופס העיקול ואולם משהתברר שמדובר בטעות בעובדה, ולא בטעות בכדאיות העסקה, ביקש המערער מיד להגדיל את החוב בהתאם לפסק הדין.  לפיכך, אף אם היתה מתקבלת טענת המשיבה לפיה הוסכם שיש בתשלום כדי לכסות את החוב משהתברר  שההסכמה נבעה מתוך טעות רשאי היה המערער לחזור בו מן ההסכמה כפי שעשה בפועל ולדרוש לקבל את מלוא החוב.  אין לקבל את ההנחה ממנה יצאה כב' הרשמת לפיה המערער היה מודע לגובה החוב בעת קבלת השיקים והסכים לוותר על חלק ממנו.

חרף כל האמור, אין ספק כי מה שהביא לתסבוכת נשוא תיק זה הוא התנהלותו של המערער לאורך ניהול התיק,  הן בכך שהמערער לא טרח לבדוק שגובה החוב בתיק מעודכן והן בכך שלא טרח לעדכן תשלומים שבוצעו בתיק ההוצל"פ כקבוע בחוק (תוך 7 ימים מביצוע כל תשלום).  התנהלות זו היה בה כדי לגרום למשיבה לסבור שיש בתשלומים שביצעה כדי לכסות את החוב כולו.  בנסיבות אילו לא זו בלבד שאין מקום לחייב את המשיבה בהוצאות הליך זה אלא שיש אף מקום לחייב את המערער בהוצאות, בדרך של הפחתת יתרת החוב.

התוצאה היא איפוא שהערעור מתקבל.  יש לפתוח מחדש את תיק ההוצל"פ ולערוך בו חישוב מחדש של גובה החוב כאשר יש להביא בחשבון את גובה החוב בפתיחת התיק,  את שכר הטרחה וההוצאות וכן את הסכומים שנפסקו לחובת המשיבה בבית המשפט.  מאידך, יש להביא בחשבון את כל התשלומים ששולמו לפי מועד פרעונו של כל תשלום מהתוצאה שתתקבל יש להפחית סך של 2,000 ש"ח בשל התנהלותו הקלוקלת של המערער  באופן ניהול התיק.  המערער יהיה רשאי להמשיך בגביית הסכום שיתקבל לאחר ביצוע האמור אלא אם כן המשיבה תכסה את יתרת החוב שיתקבל תוך 30 יום ממועד עריכת החשבון כאמור.

הערעור איפוא מתקבל, יש לערוך את חישוב גובה החוב בתיק כמפורט לעיל ויש להחזיר למערער את הערובה שהפקיד. 

בנסיבות שפורטו אין צו נוסף להוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ג , 3 לינואר 3013 , בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה