החלטה בתיק עפ 1374/08

לפני ערר כנגד החלטת בית משפט לתעבורה בנצרת (כב' השופט דבור) (להלן:" בית משפט קמא"), שניתנה ביום 07/08/08, לפיה בוטלה הודעת איסור השימוש ברכב והחזרתו לבעליו לאלתר. צו הפסילה המנהלי נותר על כנו.

1.         נימוקי הערר

א .         ביום 26/07/08 סמוך לשעה 02:50, בכביש 90 ליד חניון השקמים לצפון, נהג לידאוי נשאת (להלן: " המשיב"), ברכב מסוג סיאט מ.ר. (להלן: " הרכב") 3794061.

ב .         המשיב נתפס כאשר נהג בכביש 90 ב"זיג-זג" מצד לצד.

ג .          כאשר נעצר, נדף ריח חריף מפיו. המשיב התבקש לבצע בדיקת שכרות. המשיב ביצע את הבדיקה הראשונית של הנשיפון. מן הבדיקה עלה חשד סביר להימצאות אלכוהול בדמו של המשיב. המשיב התבקש לבצע בדיקה נוספת במכשיר הינשוף. לשם כך, נלקח לצומת צמח על מנת לבצע הבדיקה. כל העת, איים המשיב על השוטר המתנדב שהיה במקום.

ד .         המשיב כשל בבדיקת המאפיינים.

ה .         המשיב התבקש לבצע בדיקת ינשוף, אולם לא נשף בכמות מספקת על מנת לבדוק את רמת האלכוהול בדמו.

ו .          בעקבות כך, נפסל רישיון הנהיגה של המשיב למשך 30 יום על ידי פקד נמרוד בכור.

ז .          בדיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 47 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה"), יש לבדוק:

(א)    קיומן של ראיות לכאורה המצדיקות הגשת כתב אישום.

(ב)    משהגיע בית משפט למסקנה כי יש ראיות לכאורה, רשאי הוא לבטל את הפסילה המנהלית רק אם שוכנע כי ביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.

ח .         בית משפט קמא טעה בקובעו כי: " קיימת תשתית רעועה שאין בה די הצורך למתן צו פסילה, מי שערך את הדוח לא שמר על קשר עין רציף עם הרכב משלב ביצוע העבירה עש לשלב עצירתו".

ט .         בשלב זה של הדיון יש לבחון קיומן של ראיות לכאוריות בלבד, וכאלה קיימות בתיק.

י .          המשיב טען בבקשתו שאין הוא שותה משקאות חריפים וכי במהלך הנסיעה הציע לו חברו לגימה מבירה ואכן המשיב לגם לגימה אחת בלבד.

יא .        בית משפט קמא התמקד בסוגיית המהימנות והמשקל ופסל את גרסת השוטר

בטרם שמע עדותו. סוגיה זו רלבנטית לדיון בתיק העיקרי ולא בשלב זה של הדיון.

יב .        מדובר בעבירה מן המסוכנות שבפקודה. המסוכנות נובעת מעצם חומרת העבירה ומנסיבות ביצועה.

יג .        עברו התעבורתי של המשיב כולל 6 הרשעות משנת 2006.

יד .        סעיף 57 לפקודה מאפשר השבתה של רכב ומעניק לבית משפט סמכות להחזיר את הרכב רק אם נתקיימו החלופות הקבועות בסעיף 57ב.

טו .        סעיף 57ב(ב) לפקודה קובע כי בית משפט יבטל את הודעת איסור השימוש ברכב אם יוכח שהרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו וללא הסכמתו. במקרה הנדון, המשיב, שנהג ברכב, הנו הבעלים של הרכב, אשר נהג ברכב בניגוד לחוק.