החלטה בתיק ע"א 170/11 - כ"ז

1.        לפניי בקשת המשיבים 1-3 (להלן: המשיבים) להגדלת סכום העירבון כך שהמערערת תחויב בהפקדת 5,000 ש"ח נוספים על אלה שכבר הפקידה. עוד עותרים המשיבים לחילוט העירבון שבתיק, וזאת בעקבות הוצאות שנפסקו לטובתם במסגרת החלטות-ביניים שניתנו בהליך. המערערת מתנגדת לבקשות אלה.

2.        ברקע הדברים יצוין כי עם הגשת ההליך, עתרה המערערת בעצמה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. בהחלטתו מיום 26.1.2011 קבע כב' הרשם שני כי נוכח החומר שהובא לפניו, הוא מוכן להניח כי מצבה הכלכלי של המערערת אינו מן המשופרים. יחד עם זאת, נקבע כי המערערת לא הציגה תמונה מלאה ותיעוד ראוי בנוגע לאפשרות להסתייע בסביבתה הקרובה, ובפרט בשני בניה של המערערת שעובדים למחייתם ועוזרים לה באופן שוטף. עוד ראה כב' הרשם להתחשב בכך שהמערערת יוזמת הליכים רבים, ולדברי המשיבים היא אינה משלמת את ההוצאות שנפסקו לחובתה. בנוסף, ראה הרשם ליתן משקל לכך שעלה בידי המערערת למצוא מקורות לתשלום סכומי כסף שפורטו בהחלטה. לבסוף, צוין כי המערערת יוצגה בהליך בבית-המשפט המחוזי על-ידי עורך-דין, ולא הובהר כיצד מומן שכר-הטירחה. בהתחשב בכל אלה, מצא הרשם לפטור את המערערת מתשלום אגרה בהליך שבכותרת, אולם לא ראה עילה מספקת לפטור אותה באופן מלא מהפקדת עירבון. בהמשך לכך, נקבע כי סכום העירבון יעמוד על סך של 5,000 ש"ח וצוין כי מדובר ב"סכום מתון שנקבע לאור כלל הנסיבות". העירבון אמנם הופקד.

           לאחר הפקדת העירבון, נקבע הערעור שבכותרת לדיון. במהלך הטיפול בהליך, ניתנו מספר החלטות-ביניים במסגרתן חויבה המערערת בהוצאות המשיבים. ראשית, בהחלטת כב' הרשם שני מיום 16.2.2012 חויבה המערערת בשכר-טירחת עורכי-הדין המשיבים 1 ו- 3 בסך 1,000 ש"ח לכל אחד מהם, וזאת בגין דחיית בקשתה של המערערת להמרת העירבון בחיובים שלטענתה המשיב 3 חייב לה. יוער כי ערעור על ההחלטה האמורה נדחה בהחלטת כב' השופט ג'ובראן מיום 13.3.2011 בבש"א 1588/11. שנית, בהחלטתי מיום 23.4.2012 חויבה המערערת בהוצאות המשיב 3 בסך 1,500 ש"ח, וזאת במסגרת הכרעה בבקשת המשיב 3 להורות על הוצאת מסמכים מתיק המוצגים של המערערת בהיותם ראיות חדשות בערעור, ועל תיקון כתב סיכומיה של המערערת בהתאמה; וכן הכרעה בבקשת המערערת לתיקון כתב סיכומיה. שלישית, בהחלטתי מיום 11.6.2012 חויבה המערערת בהוצאות המשיב 3 בסך 1,000 ש"ח, לאחר שנקבע כי המערערת הגישה כתב סיכומים מתוקן אשר לא היה בו כדי לקיים את האמור בהחלטתי הקודמת מיום 23.4.2012. רביעית, בהחלטתי מיום 1.7.2012 חויבה המערערת בשכר-טירחת בא-כוח המשיב 3 בסך 1,000 ש"ח, לאחר שנעתרתי לבקשה נוספת של המערערת לתיקון כתב סיכומיה, אולם קבעתי כי יש לחייב את המערערת בהוצאות המשיב 3, נוכח ההיקף הרב יחסית של התיקונים שהתבקשו, אשר לפחות לגבי חלקם לא ניתן הסבר משכנע מדוע לא נכללו בסיכומים המקוריים מטעם המערערת, או בבקשתה הקודמת לתיקון כתב סיכומיה; וכן בשים לב לטורח שנגרם למשיב 3 בהגשת תגובתו. סך כל ההוצאות בהן חויבה המערערת בהליך שבכותרת עד כה הוא 5,500 ש"ח, בעוד ששיעור העירבון שהופקד בתיק הוא 5,000 ש"ח בלבד.

3.        על רקע מכלול הנסיבות שפורטו, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין בקשות המשיבים הן לעניין הגדלת סכום העירבון והן לעניין חילוט העירבון - להתקבל.

4.        אשר לבקשה להגדלת סכום העירבון - נקודת המוצא היא כי העירבון נועד להבטיח את הוצאות הצד שכנגד בגין הליך הערעור כולו, לרבות הליכי הביניים שבו, והדבר נלקח בחשבון בעת קביעת שיעור העירבון הכולל של ההליך. לפיכך, חיובו של מי שיזם את ההליך הערעורי בהוצאות הצד שכנגד במסגרת החלטת-ביניים בערעור, אין בה בהכרח כדי לחייב מתן הוראה בדבר הגדלת סכום העירבון. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, עשויות להתרחש התפתחויות שיצדיקו את הגדלת סכום העירבון שנקבע בתיק מלכתחילה. הסמכות להגדלת שיעור העירבון נעוצה בתקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן:

433. שינוי החלטה בעניין עירבון

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי הרשם להגדיל את סכום העירבון של המערער וכן לחזור ולחייב מערער שנפטר מערובה להגישה, אם נוכח שהמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם".

           בהלכה הפסוקה נקבע כי בהתאם ללשונה ולתכליתה של תקנה 433 הנ"ל, התנאי הקבוע בסיפא של תקנה 433 לפיו "המערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם", מתייחס לחלופה השנייה ברישא של תקנה 433 הנ"ל, קרי- לנסיבות בהן המערער הופטר מהפקדת עירבון. מנגד, במקרים בהם המערער לא זכה לפטור מהפקדת עירבון, שיקול-הדעת להגדלת סכום העירבון אינו מותנה בהכרח בהוכחת שינוי ביכולתו הכספית של המערער (ראו: דברי כב' הנשיא שמגר בב"ש 535/85 שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטרסיפיון, פ"ד לט(2) 529 (1985)). יחד עם זאת, לצורך הגדלת שיעור עירבון לאחר שזה נקבע בהחלטה שיפוטית והופקד, נדרש שינוי נסיבות המצדיק שינוי בהחלטה שקבעה מלכתחילה את סכום העירבון (ראו: דברי כב' השופט (כתוארו אז) מצא בבש"א 10359/01 זוסמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו(3) 157, 162 (2002)).

5.        כפי שצוין לעיל, בנסיבות המקרה דנן לא ראה כב' הרשם שני ליתן למערערת פטור מלא מהפקדת עירבון, נוכח עמדתו כי המערערת לא הוכיחה כדבעי את טענתה בדבר העדר יכולת כלכלית. יחד עם זאת, כב' הרשם ראה להעמיד את העירבון על סכום מתון של 5,000 ש"ח, בשים לב למצבה הכלכלי הנטען של המערערת וליתר נסיבות העניין. בהתחשב בכך שהמערערת לא הופטרה באופן מלא מהחובה להפקיד עירבון, ובהתאם לתקנה 433 לתקנות לפי פרשנותה בהלכה הפסוקה, אין הכרח להוכיח כי חלה הטבה במצבה הכספי של המערערת לצורך היזקקות לבקשת המשיבים להגדלת שיעור העירבון. ועדיין, יש לבחון האם עלה בידי המשיבים להצביע על שינוי נסיבות המצדיק את הגדלת העירבון שהופקד בהתאם להחלטת הרשם. בנסיבות העניין, אני סבורה כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב, נוכח משקלם המצטבר של השיקולים שלהלן:

             ראשית, המשיבים טוענים כי המערערת לא שילמה להם את ההוצאות שנפסקו לטובתם עד כה בערעור. הסך הכולל של ההוצאות בהן חויבה המערערת עד עתה במסגרת החלטות-ביניים בערעור שבכותרת (5,500 ש"ח), עולה על סכום העירבון שהמערערת נדרשה להפקיד מלכתחילה (5,000 ש"ח), בעוד ההליך מצוי בשלב דיוני מקדמי יחסית שהרי טרם הושלמה מלאכת הגשת סיכומי הצדדים בהתאם לצו הסיכומים, וטרם נדון הערעור לפני הרכב שופטים. תוצאה זו נגרמה בשל התנהלות דיונית בעייתית של המערערת בגינה חויבה בהוצאות לטובת המשיבים, כפי שפורט בהחלטות השונות שנזכרו לעיל. מן הראוי שלא לאפשר מצב בו בעל-דין שמלכתחילה חויב להפקיד עירבון בסכום מתון בשל התחשבות במצבו האישי והכלכלי, ינצל מצב זה לרעה ויגרום לצד שכנגד הוצאות מיותרות על-בסיס ההנחה כי שיעור העירבון בתיק נמוך וממילא לא יוותר מקור זמין וודאי לגבייתן.

           שנית, בעת מתן החלטת כב' הרשם שני מיום 26.1.2011 לפיה חויבה המערערת להפקיד עירבון בסך 5,000 ש"ח, היתה המערערת בלתי מיוצגת. ביום 29.2.2012 הודיעו באי-כוחה של המערערת אותה עת על נטילת ייצוגה. יצוין כי בחלוף מספר חודשים הודיעה המערערת על הפסקת הייצוג, וכעת שבה והסדירה ייצוגה מחדש. לטענתה, שאינה נתמכת בתצהיר, היא אינה משלמת על הייצוג שכן הוא נעשה על-בסיס סיכויי הצלחה בתיק. גם אם כך הוא הדבר, אין חולק כי המערערת הצליחה לאתר מקורות להפקדת עירבון בסך 5,000 ש"ח בפתח ההליך שבכותרת, כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם שני מיום 26.1.2011. מתגובת המערערת מיום 2.9.2012 עולה כי המערערת נעזרה בשני בניה לצורך הפקדת העירבון. בהקשר זה נטען כי בניה של המערערת "הינם בעלי משפחה ומתגוררים בשכירות", הא ותו לאו. לא נמסרו פרטים ממשיים אודות מצבם הכלכלי של הבנים ולא צורף תיעוד ראוי לעניין היכולת להוסיף ולהיעזר בהם, על-אף שכב' הרשם שני עמד על המחדל האמור עוד בהחלטתו מיום 26.1.2011. בהתחשב בכך, אין לומר כי המערערת חסרת יכולת כלכלית להפקיד - בעצמה או בסיוע סביבתה הקרובה - סכום עירבון נוסף בשיעור מתון, אשר ישמש מקור זמין שיבטיח ולו מקצת מהוצאותיהם הנוספות של המשיבים ככל שייפסקו לטובתם בהמשך ההליך.

6.        נוכח משקלם המצטבר של הטעמים האמורים וההתפתחויות שאירעו לאחר מתן החלטת כב' הרשם מיום 26.1.2011, אני בדעה כי קיימת הצדקה להגדיל את סכום העירבון בערעור, ולו בשיעור מינימאלי, כתנאי להמשך בירור ההליך (ראו והשוו: ע"א 1029/11 סמיונוב נ' גלעדי (לא פורסם, 23.11.2011)); ע"א 3648/11 ניסנוב נ' שבתאי (לא פורסם, 3.5.2012)).

           אשר לשיעור הגדלת העירבון - המשיבים עתרו לכך שאורה למערערת להפקיד לכל הפחות 5,000 ש"ח נוספים. בנסיבות העניין, ונוכח מצבה הכלכלי הנטען ונסיבותיה האישיות של המערערת, אני רואה להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד, ולהסתפק בכך שהמערערת תחויב בהפקדת עירבון נוסף בסכום מתון של 2,500 ש"ח.

7.        בכל הנוגע לבקשת המשיבים לחילוט ההוצאות שנפסקו לטובתם בהליך שבכותרת - נוכח תכליתו של העירבון לשמש ערובה בטוחה, נזילה וזמינה לתשלום הוצאותיו של הצד שכנגד במסגרת ההליך הערעורי כולו, לרבות בהליכי ביניים המתקיימים במסגרתו; ומאחר שלמיטב הבנתי המערערת לא שילמה למשיבים את הוצאותיהם בהליך שבכותרת; רשאים המשיבים - אם רצונם המשותף בכך - לגבות מהעירבון את ההוצאות שנפסקו לטובתם בערעור (ראו למשל: ע"א 573/11 דיאמנט נ' נתיב קידום בע"מ (לא פורסם, 6.10.2011)). מאחר שהסך הכולל של ההוצאות שנפסקו עד כה לטובת המשיבים עולה על שיעור העירבון שהופקד מלכתחילה, אציע כי המזכירות תחלט את ההוצאות לטובת המשיבים לאחר שהמערערת תפקיד את העירבון הנוסף בו חויבה.

8.        סוף דבר; מן הטעמים שפורטו לעיל, אני מחליטה כדלקמן:

א.        הבקשה להגדלת שיעור העירבון מתקבלת. המערערת תפקיד עירבון נוסף בסך 2,500 ש"ח תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא - יבוטל מועד הדיון והערעור יירשם לדחייה ללא צורך בהחלטה נוספת.

ב.        לאחר הפקדת העירבון הנוסף, תחלט המזכירות מן העירבון את מלוא ההוצאות שנפסקו עד כה לטובת המשיבים, בכפוף לבדיקת המזכירות כי אין לכך מניעה שבדין (יש לדאוג לתזכורת פנימית מתאימה). יתרת העירבון לאחר החילוט, תיוותר בקופת בית-המשפט להבטחת הוצאות המשיבים בהמשך ההליך שבכותרת.

           החלטה זו תומצא לצדדים באמצעות הפקסימיליה. בשלב זה, תומצא ההחלטה עבור המערערת הן למען משרדו של עו"ד כהן-ניסן והן למען משרדו של עו"ד בן-נון.