החלטה בתיק ס"ע 38835-02-12

1.      בפני בית הדין בקשה להוצאת תצהיר ב"כ התובע מתיק בית הדין על סמך כלל 36(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) (להלן: כללי האתיקה).

עו"ד שרון גוזלן המייצגת את המשיב (התובע) בתביעתו זו כנגד המבקשת, הגישה תצהיר ומטעם זה עותרת המבקשת להוצאת תצהירה מהתיק.

2.      ב"כ התובע טענה  כי לבית הדין קיימת סמכות להתיר לעו"ד מייצג להעיד מטעם לקוחו והאיסור על עורך דין להעיד מטעם לקוחו חל רק במקרים מיוחדים.

הכרעה

3.      בית המשפט העליון, כב' השופט חשין, פסק לעניין זה:

" .20כלל 36ל כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- 1986(כללי האתיקה), קובע לאמור :

"עורך דין כעד .36(א) לא ייצג עורך דין אדם בהליכים משפטיים , לרבות ערעור, אם הוא עומד להעיד מטעם אותו אחד באחד משלבי ההליכים האמורים; נקרא עורך הדין להעיד מטעמו של אדם אחרי שהחל לייצגו - יחדל מן הייצוג.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מסירת עדות כשעורך דין נקרא להעיד בידי בעל דין יריב, או בענין שהוא טכני או ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי" (ההדגשה שלי - מ' ח').

כלל 36לכללי האתיקה אינו אלא גיבוש בכתב של עיקרון המקובל מאז ומקדם .

ראו, למשל: ע"א 185/46 עזבון ינטל מרקוביץ ואח' נ' בן סינור ואח' (פרשת ינטל מרקוביץ [ 11]), בעמ' 222(מפי השופט ש' ז' חשין). ראו עוד ע"א 130/77 י' עוזרי נ' ש' עוזרי [ 12], בעמ' 354(מפי השופט שמגר). יסודה של ההלכה, כמסתבר, בהתנגשות אפשרית בין חובתו של עורך-דין כלפי בית המשפט - לעזור לבית המשפט לעשות משפט, כהוראת סעיף 54ל חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961- לבין נתינתה של עדות לפני אותו בית-משפט מטעם לקוחו. הוסף על שתי אלו את חובתו של עורך הדין לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וידעת כי הנטל על עורך הדין לשאת בכל שלוש החובות, על המתחייב מהן, עלול להיות כבד מנשוא. "אל תביאני... לידי נסיון" (ברכות, ס, ב [ב]), זו היא תפילת המאמין, כאומר שאם תביאני לידי ניסיון, ובהכירי את עצמי, יקשה עליי במאוד לעמוד בו, וחוששני שמא אכשל.

לו נהגה עו"ד קורל כפי שנצטוותה לנהוג, לא הייתה נוטלת על עצמה כפל תפקידים זה: לשמש באת-כוחה של רינה ובה בעת גם להעיד במשפטה. אם כך ככלל, לא כל שכן שנראה כי השתיים היו ידידות. לפלא הדבר בעיניי, שבית-משפט קמא לא עמד על הדברים ולא העיר לעו"ד קורל את ששומה היה עליו להעיר. יתרה מזאת: יש אומרים כי בא-כוחו של צד האומר להעיד מטעמו של לקוחו - שלא בעניין טכני או ברשות, כאמור בכלל 36לכללי האתיקה - עדותו פסולה ואין לקבלה עד אם יתפטר מהיותו פרקליט המייצג את לקוחו באותו משפט (ראו, למשל, פרשת ינטל מרקוביץ [1], בעמ' 222).

( ע "א 5185/93 - היועץ המשפטי לממשלה נ ' רנה מרום, פ"ד מ"ט 338-229) (דגש שלי ש.ש.)

4.      מהאמור עולה כי דרך המלך איננה מתן תצהיר ע"י ב"כ התובע ,'המייצגו בפועל,  ויש להמנע מכך גם בענין מהותי, אלא אם נתנה רשות לשכת עו"ד וגם בפן הטכני ככל האפשר בשל המשקל שבית המשפט נותן לדברים.

5.      במקרה דנן לא הוגשה כל בקשה מטעם המשיב להתרת הגשת תצהיר מטעמו על ידי בא כוחו  וממילא לא נתקבלה כל רשות לעשות כן.

גם בתגובת המשיב לבקשה זו לא הובא כל נימוק אשר יש בו כדי להצדיק התרת הגשת התצהיר.

6.      עוד נציין כי מעיון מתצהירה של עו"ד שרון גוזלן עולה כי אין מדובר בתצהיר טכני כלל וכלל ורובצת לפתחו הסכנה בריבוי תפקידי עורך הדין עליה התריע כב' השופט חשין בציטוט דלעיל.

7.      על כן יפים דברי בית המשפט המחוזי להלן:

" כי ככלל , על עורך הדין להימנע ממצב בו הוא מייצג אדם ובד בבד , מעיד מטעמו באחד משלבי הליך משפטי . אמנם , אין עדותו של עורך הדין בלתי קבילה לפי דיני הראיות , אלא שעובדת חובתו של עורך הדין לפעול למען לקוחו בנאמנות ובמסירות באה לידי ביטוי בהערכת בית המשפט את משקל עדותו . המדובר בתופעה פסולה וראויה לגינוי , אשר יש בה להפחית ממשקלה של העדות .

אין ספק , כי מבחינת כללי האתיקה המקצועית , לא היה זה ראוי כי עו " ד קובטי ייצג את הנתבעים שעה שהוא עצמו נתבע בתיק . אף במהלך הדיונים הערתי לעו " ד קובטי כי אין זה תקין שעו " ד ייצג בעל דין ואף יופיע כעד ( ראה עמ ' 85 לפרוטוקול ). טענתו של עו " ד קובטי כי התפטר מייצוג בטרם עלה לדוכן העדים , הינה טענה מתחכמת וחסרת טעם שכן כלל 36 לכללי האתיקה מתייחס לעו " ד הנקרא להעיד לאחר שהחל לייצג ומבלי שיהיה מודע לכך כי ייאלץ להעיד . ואילו במקרה דנן עו " ד קובטי הוא אחד הנתבעים בתיק , משום כך ידע כי יהא עליו להעיד כאשר אין עסקינן בעדות בעניין טכני בלבד . התפטרותו מייצוג אין בה דבר שכן עוד טרם התפטרותו הציג תצהיר עדות ראשית מטעמו המתייחס ללב המחלוקת . בנסיבות העניין , תישקל התנהלותו זו בעת הערכתי את משקל עדותו . "