החלטה בתיק ס"ע 31533-11-10

בפניי בקשת המבקש למתן צו לגילוי דוחות של כל התקבולים שקיבלה הנתבעת, לרבות חברות בנות שלה מיום 08.11.08 ועד ליום 13.02.10, לרבות מועדי התשלום, מועד החשבונית, פירוט המדינה, שם הלקוח וציון עבור מה התקבל השירות (להלן - " דוחות התקבולים").

לאחר שעיינתי בנימוקי המבקש, בגובת המשיבה ובתשובת המבקש לתגובה הנ"ל, הנני מורה למשיבה להמציא לעיונו של בית הדין בלבד את תדפיס כרטסת הנהלת החשבונות וכן דו"ח אקסל המנתח אותה, וזאת עד ליום 10.05.12.

ואלו הם הטעמים שביסוד החלטתי:

התשתית המשפטית

1.      בהחלטתו מיום 29.03.12, שב בית הדין הארצי לעבודה על ההלכה הנוהגת בנוגע למלאכת האיזון הנדרשת בין זכותו הדיונית שלבעל דין לקבל לידיו פירוט של כל המסמכים הרלוונטיים לתביעתו (ככל שאלה נמצאים בחזקתו או ברשותו של הצד שכנגד) לבין זכותו של הצד שכנגד לפרטיות (ראו: ע"ע (ארצי) 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (פורסם במאגרים המקוונים).

נעמוד להלן בקצרה על עיקרי הדברים:

2.      תכליתה המרכזית של תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים". עמד על כך בית הדין הארצי לא מכבר בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י , ניתן ביום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים).

3.      ומכאן, שנקודת המוצא הינה "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת", וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים (ראו: בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008).

4.      בהלכה שיצאה מלפני בית הדין הארצי מספר שנים לפני עניין מכתשים, נקבע כי " כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ראו: ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005).

5.      עוד נפסק, כי בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים על בית הדין להיעזר במבחן דו שלבי: ראשית, האם המסמך המבוקש הינו רלוונטי על שני היבטיו, היינו האם קיימת " זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב (ראו: ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007).

6.      השלב השני הוא, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (ראו: רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008).

7.      בעניין מכתשים הנ"ל, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת כב' השופטת וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:

(א)     התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע;

(ב)      חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה לרבות קיומו של נוהג או אפליה;

(ג)        אל מול הזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים";

ומן הכלל אל הפרט

8.      בבקשה דנן, טוען המבקש, כי על פי הסכם העבודה, המשיבה חייבת לו עמלות וכי דוחות התקבולים המבוקשים "בהחלט ישפכו אור על המחלוקות בין הצדדים, יתרמו ליעילות הדיון וניהול ההליך "בקלפים גלויים". הנתבעת, לטענתו הכחישה את זכאותו לעמלות "ואף מבקשת להחריג אזורים טריטוריאליים וסוגי עסקאות בניגוד גמור לדברים שסוכמו מפורשות" (סע' 8 סייפא לבקשה).

9.      המשיבה בתגובתה הקדימה וטענה כי אין בידה מסמך העונה להגדרה המפורטת בבקשת התובע, אלא קיימת כרטסת הנהלת חשבונות המתארת תקבולים של החברה, ללא פירוט כמבוקש על ידי התובע בדבר "ציון עבור מה התקבל השירות", דהיינו על בסיס איזה הסכם, ממתי וכדומה.

10.  עוד טענה המשיבה, כי הכרטסת הנ"ל כוללת "אך פירוט של תקבולים בהתאם לשם הלקוח, סכום ותאריך קבלת התשלום", אך אינה כוללת את הנתונים בקשר לחברות הבנות בארה"ב, רוסיה ודרום אפריקה, "אשר ריקות מכל תוכן מאז דצמבר 2010" (סע' 1 לתגובה). הנתבעת הוסיפה כי על מנת לתת תמונה עובדתית רלוונטית לתביעת התובע, עליה לנתח את הנתונים ולהצליבם - דבר שכבר נעשה על ידה והעלה כי ל"אין לתובע עילה כנגדה, כמפורט בכתב ההגנה מטעמה" (סע' 2 לתגובה).