החלטה בתיק ס"ע 11089-09-11

1.         במסגרת תביעת התובעת להכרה בתאריה האקדמאים לצורך שיבוצה בסולם השכר האקדמי לדירוג האחיות, הוגשה בקשה זו לפיה אנו מתבקשים להורות על גילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן- הבקשה).

2.         המסמכים הספציפיים שלגביהם מתבקש הגילוי והעיון הם:

א.         הפרוטוקול המלא של החלטת הועדה הבינמוסדית מיום 20.10.96 (להלן- החלטת הועדה הבינמוסדית), לרבות- שמות המשתתפים, נושא הישיבה, מועדה, והטקסט המלא של הדיון וההחלטות.

ב.         פרסומים פומביים של החלטת הועדה הבינמוסדית, ככל שהיו.

ג.          ייחוס המסמכים המושחרים שהועברו מאת הנתבעת, לאנשים ספציפיים, באמצעות סימון בספרות או בשמות בדויים כך שניתן יהיה להבין האם המסמכים מתייחסים לאותו אדם או לאנשים שונים.

ד.         פירוט בתצהיר לגבי הכיתוב בכתב יד בתחתית גליונות הציונים המושחרים שהועברו, על-ידי מי נרשם ומתי.

ה          מסמכי הבדיקה של תכני הלימודים של האנשים "המושחרים" במסמכים המושחרים הנ"ל וכן של האחים/ות: דפנה בנדיט (מועסקת בביה"ח רמב"ם), יעל אדרי (מועסקת ביה"ח רמב"ם), עדנה לביא (מועסקת בביה"ח רמב"ם), סאוסן עטאללה (מועסקת בביה"ח בני ציון), נילי הס (מועסקת במשרד הבריאות), רות אפרגן (מועסקת בביה"ח רמב"ם), זהבה גביש (מועסקת בביה"ח רמב"ם), אפרת אברהם (מועסקת בביה"ח רמב"ם) וסמי בידאסי (מועסק בביה"ח רמב"ם) .

ו.          הנחיותאשר לפיהן נבדקו הרלוונטיות של תכני הלימודים, ככל שנבדקו.

ז.          מסמכי בדיקה של תכני הלימוד של התובעת.

ח.         גיליונות הציונים של כל האחיות המוזכרות במסמך הרולד בר לד"ר אסתר גולן, ובמסמכי בדיקת התכנים שלהם.

3.         לטענת התובעת,  גילוים של המסמכים הנ"ל מתבקש לאור טענת ההפליה המועלית בתביעה לפיה תואריהם של אחים ואחיות שלמדו באותה תוכנית (A.B. לאחיות) הוכרו לצורכי שכר  לפי סולם השכר האקדמי בדירוג האחיות, בעוד שהתואר הזהה של התובעת לא הוכר לצרכי שכר כאמור. זאת במיוחד, לאור טענת הנתבעת לפיה ההחלטה להכיר בתואר A.B שנלמד באותה תוכנית תלויה בתכני הלימוד של התואר ובקרבתם לתחום הסיעוד וכי בין האחים והאחיות שלהם הוכר התואר לצרכי שכר לבין התובעת, קיים שוני רלוונטי הנובע מתכני הלימוד של התואר.

פניות חוזרות ונשנות לנתבעת לצורך קבלת המסמכים המבוקשים, לא נענו.  

4.         הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה אינה אלא דרך לחיפוש אחר מסמכים ומידע במטרה לבסס את עילת התביעה, בדרך של "מסע דייג"  אסור, וככזו- פסולה היא מיסודה ואין להיעתר לה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הבקשה מטעה וחסרת תום לב, שכן היא עשתה כל שביכולתה כדי לסייע לתובעת באיתור המסמכים בהתאם לבקשות השונות שהפנתה אליה, וכי חלקם של המסמכים המופיעים בבקשה גילוים מתבקש כעת לראשונה.  עוד טוענת הנתבעת כי יש לדחות את בקשת התובעת לחשיפתם של חלק משמותיהם של האחים והאחיות, מאחר שמדובר בפרטים אישיים וגילוים עשוי לגרום לפגיעה בצנעת הפרט.

דיון והכרעה

5.         תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6.         בע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012) בסעיפים 12-15 לפסק הדין, בית הדין הארצי חזר על העקרונות המנחים בהליכים של גילוי ועיון במסמכים וכדלקמן:

"תכליתה המרכזית של תקנה זו הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" ( ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י , ניתן ביום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים).

בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" ( בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008), וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים. בעניין זה נפסק כי " כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" ( ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005).