אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק נמ"ב 1103-02

החלטה בתיק נמ"ב 1103-02

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
נמ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
1103-02
29/01/2013
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
יניב מלכה (עציר)
החלטה
1.         לפניי דיון על פי האמור בסעיף 10(א) לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, תשנ"ז-19965 (להלן: " החוק").

2.         למעשה, מדובר בדיון מחודש בעניינו של המשיב, וזאת על פי החלטת בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מיום 25.12.12, במסגרת הדיון בעתירה שהגיש המשיב (ראה בג"ץ 6109/12 יניב מלכה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח').

3.         ברקע הדברים, המשיב נדון לעונש של מאסר עולם באנגליה, זאת לאחר שהורשע שם ביום 29.3.99 בעבירה של ביצוע רצח ונדון לעונש של מאסר עולם. על פי השיטה שהיתה נהוגה אז באנגליה, נקבע למשיב tariff לתקופת המאסר, לפיו המשיב לא יוכל להשתחרר ממאסרו בטרם תחלופנה לפחות 13 שנות מאסר, לאחר תקופה זו יערך דיון לעניין אפשרות שחרור המשיב שחרור מוקדם.

4.         ביום 2.3.00 ביקש המשיב לאפשר לו לעבור לכלא בישראל כדי לרצות את עונשו בישראל, זאת על פי הוראות החוק. ביום 6.1.02 הוציא שר המשפטים צו, מכוח סמכותו לפי סעיף 8 לחוק, להעברת המשיב לריצוי יתרת עונש המאסר בישראל.

5.         ביום 30.1.02 הגישה מדינת ישראל בקשה לבית משפט זה לפי סעיף 10 לחוק. הבקשה הוגשה במסגרת הבקשה המונחת לפניי. בבקשה זו נכתב על ידי המבקשת, כי היא התחייבה לפני הרשויות באנגליה כי המשיב ירצה לפחות 13 שנות מאסר בכלא. ביום 1.2.02 נערך דיון בבית המשפט בפני כב' השופט מ' גל (כתוארו אז). המשיב לא היה מיוצג על ידי סנגור והוא הצהיר באותו דיון כי הוא מסכים לרצות את עונש המאסר במדינת  ישראל. המשיב הוסיף ואמר: " הבטיחו לי שהעונש כאן ייקצב כפי שנקצב באנגליה. אם יהיה צורך אעורר נושא זה בהמשך". בא כוח המבקשת הגיב לכך ואמר בדיון, כי לא הובטח למשיב דבר לעניין קציבת העונש, זולת התחייבות המבקשת שאם ייקצב עונש למשיב, הוא לא יפחת מ-13 שנה. עוד הוסיף בא כוח המבקשת וטען כי שאלת קציבת העונש אינה חלק מהשלב הנוכחי של ההליך. לאחר זאת, ניתנה החלטת בית המשפט, לפיה המשיב ישא את עונש המאסר בישראל. כמו כן נאמר, כי המאסר הוא מאסר עולם, תקופת מניינו מיום המעצר (12.6.98). כן צוין באותה החלטה, כי גזר הדין ניתן ביום 29.3.99.

6.         במשך השנים נקט המשיב בהליכים שונים, כפי שיפורטו בהמשך. מההליכים בהם נקט המשיב עולה, כי הוא ביקש כל העת לקצוב את עונשו וכן העלה השגות וטענות שונות באשר למשך תקופת המאסר שעליו לרצות בישראל, תוך התייחסות ל-tariff. המשיב טען לעיתים כי נקצב לו עונש של 13 שנות מאסר ולעיתים טען כי נקצב לו עונש מינימום של 13 שנות מאסר, וכי היה צפוי שישוחרר ממאסרו לאחר מכן, ובכל מקרה אין זה סביר כי היה מסכים לכך שייקצב לו כאן עונש גבוה בהרבה, של 30 שנות מאסר כפי שאירע. בהמשך אתייחס לאותם הליכים, להחלטות שניתנו בהם ולמשמעות שיש לייחס להליכים אלה, לרבות טענות המשיב במסגרת אותם הליכים.

7.         ביום 10.8.11, קצב נשיא המדינה את עונשו של המשיב ל-30 שנות מאסר, זאת בהתאם להמלצת וועדת השחרורים. לאחר שחלפו 13 שנות מאסר, דהיינו בשנת 2012, הגיש המשיב את עתירתו לבג"ץ. המשיב טען, כי מדובר בעתירה מסוג "הביאס קורפוס". במסגרת עתירה זו דרש המשיב להורות על שחרורו המיידי בטענה כי יש לקבוע שעונשו עומד על 13 שנות מאסר בלבד, זאת בהתאם ל- tariff שנקבע באנגליה. לעומת זאת טענה המבקשת, כי אין מדובר בחלק מגזר הדין, אלא מדובר בקביעה התוחמת את הזמן המינימאלי שעל המשיב לרצות את עונשו באנגליה, ורק לאחר מכן יוכל לפנות שם לוועדת השחרורים. לפיכך נטען על ידי המבקשת, כי אין חובה לשחרר את המשיב בחלוף 13 שנות מאסר. לטענת המבקשת, טענה הנסמכת על מסמכים שונים אליהם אתייחס בהמשך, וועדת השחרורים באנגליה לא הייתה רשאית לשחרר את המשיב בחלוף 13 שנה, אלא אם השתכנעה שלא קיים עוד צורך מבחינת אינטרס ההגנה על הציבור להחזיקו במשמורת, וככל שהוועדה הייתה מורה על שחרורו - היה נותר אסיר ברישיון למשך כל חייו.

8.         במסגרת הדיון בבג"ץ נערכו מספר ניסיונות להגיע לפתרון המחלוקת שבין הצדדים. במסגרת זו פנה המשיב פעם נוספת לנשיא המדינה כדי שיקצוב את עונשו, וביום 6.12.12 הקל הנשיא בעונשו של המשיב, כך שקצב את עונשו ל-28 שנות מאסר. הבג"ץ, בהחלטתו, מצא לנכון להעיר, כי היה זה ראוי שבדיון שהתקיים בהליך זה, בשנת 2002, יהיה המשיב מיוצג על ידי סנגור, דבר שלא נעשה כאמור. בית המשפט העליון היה סבור, כי בעתירה שלפניו קיים סעד חילופי, דהיינו, החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי כדי שידון פעם נוספת בבקשה לריצוי עונש המאסר בישראל, על פי האמור בסעיף 10 לחוק. בית המשפט העליון הוסיף וקבע, כי במישור הדיוני, ניתנת אורכה למשיב לערער על החלטת בית המשפט המחוזי משנת 2002, בית המשפט העליון דן עתה בעתירה כערעור על אותה החלטה וקובע כי במסגרת ערעור זה יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לבירור המחלוקת שלא התבררה. נקבע, כי בית המשפט המחוזי יזקק למחלוקת רק אם המשיב יחליט לפנות אליו תוך 30 יום מקבלת החלטת בית המשפט העליון, וכי בית המשפט "י קיים דיון כהלכתו בכל השאלות העובדתיות והמשפטיות הצריכות לעניין שלא לובנו במסגרת בקשת המדינה לפי סעיף 10 לחוק".

9.         יוצא, אפוא, כי לאור החלטה זו של בית המשפט העליון, למעשה הוחזר הדיון לנקודת המוצא שהייתה בשנת 2002, אלא שכבר עתה ברור לכל כי המשיב ריצה תקופת מאסר משמעותית במדינת ישראל, לא ניתן עוד להורות או להעלות מחשבה כי המשיב יחזור לרצות מאסרו באנגליה, מה עוד שהמשיב עצמו לא ביקש כך. קריאה מדוקדקת של החלטת בית המשפט העליון מביאה למסקנה, כי הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לקיימו על פי הקבוע בסעיף 10 לחוק. בית המשפט העליון הבהיר בהחלטתו, כי המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלה כיצד יש להמיר את הנתונים שבדין האנגלי לריצוי עונש המאסר בישראל. 

10.       סעיף 10(א) לחוק קובע: " הועבר אסיר לישראל, לפי חוק זה, יורה בית המשפט על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, על נשיאת המאסר או יתרת המאסר בישראל, הכל כפי שיפורט בצו". סעיף 10(א1) קובע, כי: " בצו כאמור בס"ק (א) רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל ולהעמידה על תקופת המאסר המירבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי ההסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש".

11.       העולה מהוראת סעיף 10(א1) לחוק הוא ברור וחד-משמעי, כי בית המשפט בישראל אינו מוסמך לקצר עונש מאסר, אלא אם כן העונש המקסימאלי הקבוע בחוק בישראל בגין עבירה זהה בה הורשע האסיר, נמוך מהעונש שהוטל במדינה הזרה (ראה: ע"פ 2788/08 רונן אטיאס נ' היועץ המשפטי לממשלה).

12.       עוד ייאמר, כי באשר ל"סנכרון" בין העבירות בהן הורשע המשיב באנגליה והעבירה המקבילה לה בישראל, הצדדים כלל אינם חלוקים בשאלה זו, שכן המשיב הורשע באנגליה בעבירת רצח, הזהה לעבירת הרצח בישראל. בשתי המדינות העונש היה מאסר עולם. לכן, אין מחלוקת בין הצדדים שכלל לא מתעורר בעניין זה האמור בסעיף 10(א1) לחוק מבחינת השאלה, אם העונש המקסימאלי בישראל קצר מהעונש המקסימאלי בעבירת רצח באנגליה.

13.       עולה אפוא, כי המחלוקת היחידה שבין הצדדים היא בשאלה, האם הועמד עונשו המקסימאלי של המשיב באנגליה על 13 שנות מאסר. כמו כן עולה השאלה, מהי משמעותו של ה-tariff, האם מדובר בחלק בלתי נפרד מגזר הדין, או שמא מדובר בהליך שמתבצע לאחר מתן גזר הדין בדומה לבקשה בישראל לקציבת העונש, הליך המתנהל בפני וועדת השחרורים. לעניין זה יש לפנות להוראות סעיף 11(א) לחוק, הקובעות: " ציווה בית המשפט כאמור בסעיף 10, יחולו הוראות כל דין החלות על נשיאת מאסר או על שחרור ממאסר, על מאסר לפי חוק זה". העולה מהאמור, כי לאחר שנקבע שהמשיב ירצה את עונשו בישראל, על פי בקשתו, ענייני משך תקופת המאסר, לרבות קציבת עונש המאסר, ייקבעו ויתנהלו על פי הדין בישראל.

14.       עוד חשוב יהיה לדון ולקבוע, למען שלמות התמונה, מה הייתה ידיעתו של המשיב ביחס לעונש שהוא אמור לרצות בישראל שעה שביקש לרצות את עונשו בישראל.

טענות הצדדים

15.       בדיון שהתקיים לפניי הפנה המשיב לטענות שהעלה במסגרת הדיון בבג"ץ. כמו כן הגיש המשיב טענות בכתב. לטענת המשיב, המבקשת מסרבת לכבד את ה-tariff שקבע 13 שנות מאסר חרף הבטחתו המפורשת של קונסול ישראל באנגליה באותה תקופה. באשר למעמדו המשפטי של ה-tariff טוען המשיב, כי הוא חלק בלתי נפרד מגזר הדין. המשיב מודע לכך, שהמבקשת טוענת כי מדובר בביצוע גזר הדין. לדברי המשיב, זוהי המחלוקת הקריטית. לעניין זה, מפנה המשיב לפסיקה של בית הלורדים שקבע כי מדובר בחלק מגזר הדין והוא למעשה גזר דין. כך גם מפנה המשיב לפסיקה מצפון אירלנד ופסיקת בית המשפט האירופאי לזכויות האדם. המשיב גם מפנה לחוות דעת של עו"ד מאנגליה, מומחה לדין האירופאי ולזכויות אסירים. אותו עו"ד ששמו אדווארד פיצג'רלד קבע בחוות דעת, כי המבקשת, שעה שקצבה את עונשו של המשיב ל-28 שנות מאסר, מפרה את האמנה בדבר העברת נידונים לנשיאת מאסר, מהמדינה בה נגזר העונש למדינת אזרחותו, וכי מדובר בהחמרה שלא כדין ביחס לדין האנגלי.

16.       עוד טוען המשיב, כי מעולם לא נתן הסכמתו לרצות עונש מאסר מעבר לזה שנקבע באנגליה. הוא לא לקח על עצמו סיכון שכזה ולדברי המשיב, קשה להאמין שהמבקשת סבורה כי כך הם פני הדברים. המשיב טוען, כי לא היתה הסכמה שכזו מטעמו במישור העובדתי, וכי גם במישור החוקי לא יתכן שתתקבל הסכמה שכזו. המשיב מוסיף וטוען כי מדובר בסוגיה חוקתית, העוסקת בזכות לחירות, ועל כן יהא זה בלתי מידתי לקבוע שאדם הסכים לקבל על עצמו שנות מאסר רבות נוספות (ההפרש בין 13 שנים לבין 30 שנים).

17.       המשיב טוען בנוסף, כי נפל פגם חמור בכך שהוא לא היה מיוצג בדיון שהתקיים בבקשה זו בשנת 2002, לא הוסברה לו האפשרות לקבל ייצוג ואין ספק כי אילו היה מיוצג באותו דיון, התוצאות היו שונות. לפיכך, מבקש המשיב כי בית המשפט יתרגם את העונש שהוטל עליו כך שייקבע שהוא נדון למאסר עולם, המורכב משתי תקופות: הראשונה, 13 שנות מאסר לריצוי בין כותלי בית הכלא; השנייה, בסיום ריצוי 13 שנות המאסר הוא ישוחרר ברישיון אם לא נשקפת ממנו סכנה ממשית עתידית לבטחון הציבור, ולחילופין ייקבע כי על המשיב הוטל מאסר עולם עם זכאות לשחרור מוקדם לאחר ריצוי 13 שנות מאסר בהעדר סכנה לשלום הציבור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ